חוסר גמישות וחוסר יציבות של האקומודציה
לא תמיד הבעיה היא בכמות המיקוד. לעיתים הטווח תקין, אבל העין מתקשה לעבור במהירות בין מרחקים או לשמור על מיקוד לאורך זמן.
חוסר גמישות
בחוסר גמישות, Accommodative infacility, הטווח של המטופל תקין. הוא מסוגל למקד מספיק, אבל השינוי בין מרחקים איטי. הוא מסתכל על הלוח, אחר כך על המחברת, ולוקח לו כמה שניות עד שהאותיות נעשות חדות. בכיתה, זה מספיק כדי שילד יפגר אחרי האחרים בהעתקה.
הבדיקה העיקרית היא Flipper של פלוס מינוס שתיים. אצל מבוגרים צעירים, הנורמה החד-עינית היא בערך אחד עשר מחזורים בדקה, והדו-עינית בערך שמונה. אצל ילדים צעירים הערכים נמוכים יותר, ויש טבלאות לפי גיל. בחוסר גמישות, המטופל מתקשה גם בפלוס וגם במינוס, ולא רק באחד מהם.
חוסר יציבות
בחוסר יציבות, Ill-sustained accommodation, הטווח תקין בתחילת הבדיקה, אבל לא מחזיק. אחרי כמה חזרות, או אחרי כמה דקות של עבודה, הוא יורד. המטופל מרגיש שהקריאה טובה בהתחלה, ואחרי עשרים דקות הכול מתחיל להיטשטש.
כדי למצוא את זה, צריך לבדוק לאורך זמן. חוזרים על מדידת הטווח כמה פעמים, או מבצעים Flipper לאורך שתיים או שלוש דקות ומסתכלים אם הקצב יורד. בדיקה אחת, קצרה, תפספס את הבעיה.
תלונות משותפות
בשני המצבים יש טשטוש לסירוגין, עייפות בסוף היום וקושי בריכוז בקריאה ממושכת. ההבדל העיקרי הוא בתזמון. בחוסר גמישות, הקושי מופיע במעבר בין מרחקים. בחוסר יציבות, הוא מופיע עם הזמן.
טיפול
תרגילי ראייה הם הטיפול המרכזי בשני המצבים. בחוסר גמישות מתמקדים במהירות המעבר, למשל עם Flipper ועם Hart chart במרחקים שונים. בחוסר יציבות מתמקדים בסיבולת: תרגילים ממושכים יותר, עם עלייה הדרגתית בזמן. לעיתים מוסיפים תוספת קטנה לקרוב, כדי להקל על העומס עד שהתרגילים עושים את שלהם.
ברוב המקרים, השיפור מהיר יחסית, תוך שישה עד עשרה שבועות. הצלחה תלויה מאוד בהתמדה בתרגילים בבית, ולכן חשוב לתת תרגילים שהמטופל באמת יעשה, ולא רשימה ארוכה מדי.
המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.
