הרשתית היא שכבה דקה בחלק האחורי של העין, אבל בתוכה מתרחש החלק הראשון של הראייה. היא בנויה משכבות רבות, והמורכבות הזו גם הופכת אותה לפגיעה, בעיקר עם הגיל. דרור דקל, אופטומטריסט, מסביר.

המבנה

ברשתית יש עשר שכבות, ובהן תאים קולטי אור, תאי עצב, תאי תמיכה וכלי דם. יש שני סוגים של קולטנים: כ-120 מיליון קנים לראייה בתאורה חלשה, וכ-6 מיליון מדוכים לראייה ביום ולראיית צבעים.

המקולה והפוביאה

במרכז הרשתית נמצאת המקולה, ובמרכזה גומה קטנה, הפוביאה, עם ריכוז גבוה מאוד של מדוכים. כשמסתכלים על משהו, העין מכוונת אותו לשם. כבר כמה מעלות מחוץ לפוביאה החדות יורדת מאוד.

התמונה הפוכה

הקרנית והעדשה יוצרות על הרשתית תמונה הפוכה, והמוח מפרש אותה נכון. במקום שבו עצב הראייה יוצא מהעין אין קולטנים, ושם יש כתם עיוור. העין השנייה משלימה את החסר, ולכן לא שמים לב.

תגלית מהטכניון

קבוצת מחקר בטכניון הראתה שתאי התמיכה ברשתית, תאי Müller, מתפקדים כמו סיבים אופטיים. הם מובילים את האור דרך שכבות הרשתית אל הקולטנים, ומפרידים בין צבעים באופן שמשפר את ראיית היום בלי לפגוע בראיית הלילה.

היפרדות רשתית

עם הגיל הזגוגית נעשית נוזלית ומתנתקת מהרשתית. לפעמים היא קורעת אותה, ונוזל נכנס מתחתיה. סימני אזהרה: הבזקי אור, הופעה פתאומית של הרבה ״זבובים״, או וילון שמכסה חלק מהשדה. זה מצב דחוף.

ניוון מקולרי

מחלה של הגיל המבוגר שפוגעת בראייה המרכזית. יש צורה יבשה, שכיחה ואיטית, וצורה רטובה עם כלי דם שדולפים. גורמי סיכון: גיל, תורשה ועישון. לצורה הרטובה יש היום טיפולים יעילים.

רטיניטיס פיגמנטוזה

קבוצת מחלות גנטיות שפוגעות קודם בקנים. מתחילה בעיוורון לילה, ומתקדמת לצמצום שדה הראייה עד ראיית צינור. הקצב משתנה מאוד בין אנשים.

רשתית ביונית

חוקרים בעולם ובישראל, ובהם פרופ׳ יוסי מנדל מאוניברסיטת בר אילן, מפתחים שתלים שאמורים להחזיר חלק מהראייה לחולים במחלות רשתית. התחום עדיין ניסיוני.

מתי לפנות

שינוי פתאומי בראייה, עיוות של קווים ישרים, הבזקים או צל בשדה הראייה הם סיבה לבדיקה באותו יום.

קריאה נוספת באתר

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.