שאלה מוכרת במבחן שואלת מה גורם קטרקט תת קופסיתי אחורי, והתשובה היא סינוור. כדי להבין למה, צריך לדעת איפה כל סוג של עכירות יושב בעדשה ואיך זה משפיע על האור שעובר דרך האישון.

הסבר בשפה פשוטה לשאלות אמריקאיות מתוך מצגת פתרונות לתרגול לקראת מבחן הרישוי של משרד הבריאות באופטומטריה. התשובות נבדקו מול ספרות מקצועית מקובלת.

קטרקט גרעיני

העכירות במרכז העדשה, והיא מתפתחת לאט עם הגיל. מקדם השבירה של הגרעין עולה, ולכן המרשם זז לכיוון מיופיה. יש מבוגרים שפתאום קוראים בלי משקפיים. הראייה לרחוק נפגעת יותר מהקרובה, הצבעים נראים צהבהבים, ויש קושי בנהיגה בלילה.

קטרקט קורטיקלי

עכירויות בצורת חישורים שמתחילות בהיקף העדשה ומתקדמות פנימה. כל עוד הן בהיקף, הראייה כמעט לא נפגעת. כשהן מגיעות לציר הראייה הן מפזרות אור וגורמות לסינוור ולפעמים לכפילות בעין אחת. בתאורה חוזרת בסליט רואים אותן ככתמים כהים על רקע הרפלקס האדום.

תת קופסיתי אחורי

עכירות בחלק האחורי של העדשה, צמוד לקופסית, בדיוק בנקודה שבה כל קרני האור מתכנסות. לכן גם עכירות קטנה מפריעה מוקדם. התלונות העיקריות הן סינוור באור חזק ממכוניות ממול, וקושי בקריאה, כי האישון מתכווץ באור ובקרוב. הסוג הזה מופיע בגיל צעיר יותר, ובקשר לשימוש בסטרואידים, לסוכרת ולטראומה.

איך מעריכים במרפאה

מודדים חדות בתאורה רגילה ובסינוור, בודקים רגישות לניגודיות, ומסתכלים בסליט עם אישון מורחב. מטופל עם 6/9 בחדר חשוך שמתלונן על נהיגה בלילה יכול לסבול יותר מהמספר שנמדד.

אחרי הניתוח

הסיבוך המאוחר השכיח הוא עכירות של הקופסית האחורית. המטופל מספר שהראייה הייתה טובה ואז היטשטשה בהדרגה. הטיפול הוא פתיחה של הקופסית בלייזר YAG, פעולה קצרה במרפאה.

קטרקט בילדים

קטרקט מולד או בגיל צעיר מתגלה לפעמים כאישון לבן בצילום או כרפלקס אדום חלש בבדיקת ברוקנר. כאן הזמן קריטי, כי עכירות שחוסמת את ציר הראייה גורמת לעין עצלה עמוקה. מפנים בדחיפות לרופא עיניים ילדים.

ברטינוסקופיה

דרך קטרקט הרפלקס בהיר פחות ולא אחיד, ולפעמים קשה למצוא נקודת נטרול. במצב כזה עוזר לעבוד קרוב יותר לציר, להשוות לעין השנייה ולסמוך יותר על הבדיקה הסובייקטיבית.

מתי מנתחים

אצל מבוגר ההחלטה על ניתוח תלויה בעיקר בתפקוד: נהיגה, קריאה ועבודה, ולא רק במספר שבלוח.

קריאה נוספת באתר

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.