מבחן אדום-ירוק (Duochrome) לבדיקת הספרה
מבחן האדום-ירוק מנצל תכונה פיזיקלית של העין, אברציה כרומטית, כדי לבדוק אם הספרה נכונה. הוא מהיר, פשוט ושימושי במיוחד לבדיקת תיקון יתר במינוס.
הפיזיקה שמאחורי
העין לא שוברת את כל הצבעים באותו אופן. אור ירוק, עם אורך גל קצר יותר, נשבר חזק יותר ומתמקד קדימה. אור אדום נשבר פחות ומתמקד מאחור. ההפרש בין שני המוקדים הוא בסביבות חצי דיופטר. כשהעין מתוקנת היטב, המוקד הצהוב, האמצעי, נמצא בערך על הרשתית, והאדום והירוק מטושטשים בצורה דומה.
איך מפרשים
אם האותיות ברקע האדום חדות יותר, המוקד של העין כולו קדימה יותר מדי. כלומר יש עדיין רכיב מיופי, ואפשר להוסיף מינוס או להוריד פלוס. אם הירוק חד יותר, יש עודף מינוס, ומוסיפים פלוס. כלל הזיכרון באנגלית הוא RAM GAP: Red Add Minus, Green Add Plus.
אצל צעירים, כדאי לסיים את המבחן כשהאדום מעט ברור יותר או ששניהם שווים . אם מסיימים כשהירוק ברור, מסתכנים בתיקון יתר.
איך עושים את זה נכון
מבצעים את המבחן חד-עינית, אחרי Best sphere, ובתאורה מעומעמת. שואלים את המטופל איזה צד ברור יותר, ולא איזה צבע יפה יותר. כדאי גם להזכיר שהוא לא צריך להתייחס לצבע עצמו, רק לשחור של האותיות. אנשים רבים נוטים להעדיף את הירוק כי הוא נראה בהיר, וזו מלכודת.
מגבלות
המבחן פחות אמין אצל מבוגרים, במיוחד כשיש התחלה של קטרקט. העדשה העכורה מצהיבה ומשנה את האיזון בין הצבעים. גם אצל מטופלים עם אישון צר מאוד ההבדל בין הצבעים קטן, כי עומק המיקוד גדול.
מה עם עיוורון צבעים
הרבה מטופלים שואלים את זה. ברוב המקרים, אנשים עם ליקוי בראיית צבעים מבצעים את המבחן היטב, כי הם לא נדרשים לזהות את הצבע אלא להשוות את החדות של האותיות. אני פשוט שואל 'ימין או שמאל' במקום 'אדום או ירוק', וזה עובד.
טיפ קטן לסיום: אם המטופל עונה מהר מדי, בקשו ממנו להסתכל שוב על כל צד כמה שניות. התשובה השנייה, האיטית יותר, היא בדרך כלל זו שאפשר לסמוך עליה.
