עודף אקומודציה (Accommodative excess)
בעודף אקומודציה מערכת המיקוד מתקשה להרפות. המטופל ממקד יותר מהנדרש, ולעיתים הראייה לרחוק מיטשטשת אחרי עבודה ממושכת מקרוב.
מה קורה
בעודף אקומודציה, מערכת המיקוד מתקשה להרפות. המטופל ממקד יותר מהנדרש, ולעיתים מתקשה לשחרר את המיקוד אחרי עבודה ממושכת מקרוב. התוצאה המוכרת היא ראייה מטושטשת לרחוק אחרי שעה מול מסך, שמשתפרת לאט אחרי מנוחה.
תלונות
מעבר לטשטוש לרחוק, יש כאבי ראש, עייפות עיניים, רגישות לאור, ולפעמים קושי לעבור במהירות בין קרוב לרחוק. סטודנטים בתקופת מבחנים הם דוגמה קלאסית. הם מגיעים עם תלונה על 'ירידה בראייה' ומבקשים מינוס.
ממצאים
NRA נמוך, כי המטופל לא מצליח להרפות עם הפלוס . קושי בעדשות הפלוס ב-Flipper. ב-MEM, Lag נמוך מאוד או Lead. ברטינוסקופיה, רפלקס לא יציב. ובבדיקה הסובייקטיבית, מרשם מינוס שמשתנה בין ביקורים או אפילו באותו ביקור.
Pseudomyopia
כשהאקומודציה נשארת פעילה גם במבט לרחוק, המטופל נראה מיופ. זה נקרא מיופיה מדומה. הסכנה הגדולה היא לתת מינוס, שרק מחמיר את המצב. כדי להימנע מזה, משתמשים בערפול, בודקים כמה פעמים, ובמקרה של ספק עושים רטינוסקופיה ציקלופלגית. אם מתחת לציקלופלגיה המיופיה נעלמת או קטנה בהרבה, האבחנה ברורה.
טיפול
הטיפול העיקרי הוא תרגילי ראייה, שמלמדים את המערכת להרפות את המיקוד ולשלוט בו. תרגילים עם עדשות פלוס, עם Flipper, ותרגילי מעבר בין קרוב לרחוק יעילים מאוד. תוספת פלוס לקרוב עוזרת פחות כאן, אלא אם יש גם עודף התכנסות.
עצה מעשית
כדאי לשאול על הרגלי העבודה. הפסקות קבועות, מבט לרחוק כל עשרים דקות ותאורה טובה עוזרים כבר בשבועות הראשונים. אני גם מבקש מהמטופלים האלה לחזור לבדיקה אחרי תקופת המבחנים. לא פעם, הראייה חוזרת לגמרי לעצמה, והמינוס שהם ביקשו בהתחלה פשוט לא היה נחוץ. היה חבל אם היו מקבלים משקפיים ללא צורך.
בילדים, הבדיקה הציקלופלגית חשובה עוד יותר. ילד שמקבל מינוס שאינו צריך עלול לפתח תלות במשקפיים ולהתלונן יותר, לא פחות.
