שנה א סמסטר א · שנת החומר: לא ידועה · סוג: סיכום · כל הקורסים לפי שנים
סיכום הקורס אופטיקה של הראייה 1 פותח לא בנוסחאות אלא במבנה העין: שלוש שכבות, קרנית ועדשה שביחד נותנות לעין כ-60 דיופטר, ואחר כך המעבר לליקויי תשבורת, לחדות ולרטינוסקופיה. זה חומר יסוד של שנה א, סמסטר א.
מתוך סיכום הקורס אופטיקה של הראייה 1, שנה א סמסטר א בלימודי אופטומטריה בבר אילן. שנת החומר לא צוינה בסיכום עצמו. בנוסחת כוח הקרנית מפנים בסיכום לחוברת של ד״ר קוזלו, בלי לציין שהוא מרצה הקורס. תרגילים מספריים מהסיכום שלא היו שלמים או שהיו בהם נתונים סותרים לא הוכנסו לכאן.
שלוש שכבות העין
העין היא שלוחה של המוח: רקמה נוירולוגית שצומחת מהמוח בתקופה העוברית. העיניים קולטות גירוי, והמוח הוא שרואה. הקישור ביניהן הוא עצב הראייה. הדמות על הרשתית הפוכה, אבל המוח אינו קולט תמונה אלא פולסים חשמליים, ומהם הוא בונה את החוויה החזותית.
שכבות ומבנה
לעין שלוש שכבות. החיצונית היא השכבה הסיבית, הלובן, והחלק הקדמי שלה שקוף והוא הקרנית. האמצעית היא השכבה הדמית, בעיקרה כלי דם. הפנימית היא הרשתית, רקמה עצבית. מאחורי הקרנית נמצאת הלשכה הקדמית, ואחריה הקשתית, שמווסתת את כניסת האור כמו צמצם: באור חזק האישון מצטמצם ובחושך הוא מתרחב. באותו מישור עם העדשה נמצא הגוף הריסי, ובו השריר הריסי המחובר לעדשה בסיבים. מאחורי העדשה ממלאת הזגוגית את חלל כדור העין, ואחריה הרשתית.
הקרנית ושכבותיה
לפני הקרנית נמצאת שכבת הדמעות. כוח התשבורת הממוצע של הקרנית בסיכום הוא כ-45 דיופטר, ושל העדשה כ-19 עד 20 דיופטר. כוח עין ממוצעת תקינה, כשאור מרוחק ממוקד על הרשתית, הוא כ-60 דיופטר. עומק הלשכה הקדמית, בממוצע כ-3 מ״מ, מאזן את ההפרש שעולה מחיבור פשוט של שני הכוחות. לפי הסיכום, הפחתה של מ״מ אחד בעומק הלשכה מוסיפה לעין כ-1.4 דיופטר.
חמש שכבות הקרנית
אפשר לזכור את רצף השכבות לפי סדר האותיות באנגלית: אפיתל, ממברנת באומן, סטרומה, ממברנת דסמה ואנדותל. האפיתל הוא המשך הלחמית, עוביו כ-50 מיקרון במרכז וכ-100 מיקרון בהיקף, והוא מתחדש מהשכבה הבסיסית. ממברנת באומן דקה, כ-10 עד 12 מיקרון, ואינה מתחדשת אם נפגעה. הסטרומה היא עיקר עובי הקרנית, בסיכום כ-480 מיקרון, בנויה מפלטות (למלות) בשתי וערב; הארגון הזה מקנה לה גם חוזק וגם שקיפות, ובצקת שמפרידה בין הפלטות מפרקת את השקיפות. ממברנת דסמה ניתנת לשחזור. האנדותל הוא שכבה אחת של תאים. מבחינה עוברית, באומן והסטרומה הם המשך הלובן, ודסמה והאנדותל הם המשך השכבה האמצעית.
העדשה, הזגוגית והרשתית
העדשה התוך עינית דו-קמורה, קוטרה בסיכום 9 עד 10 מ״מ, והיא יושבת בין הקשתית לזגוגית. באישון של כ-4 מ״מ בתאורת יום רואים דרך חלק מהעדשה בלבד. ברשתית שלוש תחנות בדרך למוח: הקולטנים, התאים הדו-קוטביים ותאי הגנגליון, שאקסוניהם מתכנסים לעצב הראייה. הקנים שולטים בראייה סקוטופית, בתנאי דמדומים וחושך, והמדוכים בראייה פוטופית: חדות, צבע ואור יום.
העין הסכמטית והעין המופשטת
כדי לחשב את העין בלי להיכנס לכל מורכבותה משתמשים בדגם מתמטי. העין הסכמטית מייצגת את המרכיבים העיקריים, למשל לפני בחירת עדשה בניתוח קטרקט. העין המופשטת פשוטה עוד יותר: משטח קדמי, מקדם שבירה אחיד ומשטח קולט, בלי קרנית, עדשה ולשכה כנפרדים. בסיכום מצוין גם שבמדידות מניתוחי לייזר התברר שעובי הקרנית הוא כ-0.52 עד 0.54 מ״מ, ולא 0.5 מ״מ כפי שחשבו קודם.
מיופיה, היפרופיה והנקודה הרחוקה
באמטרופיה יש סטייה תשבורתית. במיופיה אלומות מאור מרוחק מתכנסות לפני הרשתית: העין חזקה מדי, והתיקון הוא עדשת מינוס שמפזרת את האור. הנקודה הרחוקה של המיופ, הנקודה שבה עצם נראה ברור בלי אקומודציה, נמצאת בין העין לבין האינסוף. ככל שהעצם מתקרב, האלומות ממנו מתפזרות יותר, עד לנקודה הזו. בהיפרופיה הכוח חסר והדמות של עצם מרוחק נוטה ליפול מאחורי הרשתית; הנקודה הרחוקה היא נקודה מדומה מאחורי העין. בסיכום מודגש שהביטוי העממי עיניים חלשות אינו מדויק לגבי מיופיה.
אסטיגמציה, חריר ורטינוסקופיה
באסטיגמציה לכיוונים שונים בעין יש כוחות שונים, והאור אינו מתמקד לנקודה אחת. בדיקת חריר (pinhole) מצמצמת את האישון ומפחיתה סטיות תשבורת, ולכן לרוב משפרת חדות כשיש ליקוי אופטי. אם החדות מלכתחילה טובה, חריר קטן מדי עלול להרע בגלל עקיפה (דיפרקציה) ודיסקת איירי גדולה יותר; בסיכום נאמר שהחור צריך להיות לפחות כמילימטר. ברטינוסקופיה בוחנים את כיוון הרפלקס, את בהירותו ואת מהירותו. אצל מיופ הרפלקס הוא נגד כיוון התנועה, ומוסיפים עדשת מינוס עד לניטרול. ככל שמתקרבים לניטרול הרפלקס מהיר ובהיר יותר. הנבדק צריך להסתכל למרחק, והבדיקה צריכה להיות מהירה כדי שלא יתעייף וישבור את המבט.
קריאה נוספת באתר
- עמוד הקורס אופטיקה של הראייה 1
- נקודה רחוקה וקרובה, לוחות חדות והצלב האופטי: מבוא לבדיקות אופטומטריות
- לימודי אופטומטריה לפי שנים וקורסים
- מה זה בעצם לראות טוב: חדות, תדר מרחבי וקונטרסט
- מסלול הראייה מהרשתית לקורטקס
- שחזור מבחן אופטיקה פיזיולוגית 1, 2009, ד״ר קוזלו
- נהלי בדיקות, הרצאה 1: חדות ראייה
התוכן בפוסט זה הוא סיכום שנאסף ממקורות שונים, ובהם סיכומי סטודנטים וחומרי הרצאות משנים שונות, ולכן ייתכנו בו טעויות, אי דיוקים או מידע שאינו מעודכן. הוא אינו מחליף את חומר הקורס הרשמי, את ספרי הלימוד או את הנחיות המרצה, ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אם מצאתם טעות, אתם מוזמנים לדווח לנו עליה. אם אתם בעלי זכויות היוצרים בחלק מהתוכן, נא לפנות אלינו במייל drdekel@gmail.com ונסיר את התוכן לבקשתכם.