חלק 1 מתוך 3 בסדרה "רטינוסקופיה" בקורס תיאוריות ושיטות בדיקה אופטומטריות 3
שנה ג סמסטר א · שנת החומר: 2026 · סוג: סיכום · כל הקורסים לפי שנים

רטינוסקופיה היא אחת הבדיקות הבסיסיות והחשובות ביותר בעבודת האופטומטריסט. בעזרת מכשיר קטן ופשוט אפשר לקבל הערכה אובייקטיבית של הליקוי האופטי של העין: האם יש ליקוי, מאיזה סוג הוא ומה גודלו, כולל ספרה, צילינדר וציר. בחלק הראשון של הסדרה נסביר על איזה עיקרון אופטי הבדיקה בנויה, איך המכשיר עובד ומה המשמעות של תנועת "עם", תנועת "נגד" ונטרול.

למה רטינוסקופיה

הרטינוסקופ נותן שורה של נתונים שקשה לקבל באותה מידה מכל מכשיר אחר, כולל מכשירים ממוחשבים. היתרונות העיקריים שלו:

  • הבדיקה קלה לביצוע, מהירה מאוד והמכשיר אינו יקר.
  • התוצאה מדויקת, והיא אינה תלויה בתשובות או בשיתוף הפעולה של הנבדק.
  • זו הדרך העיקרית להעריך את הרפרקציה אצל תינוקות ואצל מי שאינו יכול לענות.
  • הבדיקה מגלה עכירויות בתווך השקוף של העין.
  • אפשר להעריך בעזרתה את הפעילות האקומודטיבית ואת המצב האקומודטיבי של הנבדק.

העיקרון: הרשתית הופכת למקור האור

הרטינוסקופ מקרין אור אל תוך העין ומאיר את הרשתית. הרשתית אינה מחזירה את האור בדיוק לכיוון שממנו הגיע. היא מתנהגת כמו מקור אור נקודתי ששולח קרניים לכל הכיוונים: חלקן נשארות בתוך העין, חלקן הולכות לאיבוד, וחלקן יוצאות מהעין כאלומת אור דרך המערכת האופטית של העין.

כאן נכנס העיקרון המרכזי. קרניים שיוצאות מהנקודה הרחוקה של העין מתמקדות על הרשתית. לכן, בכיוון ההפוך, קרניים שיוצאות מהרשתית מתמקדות בנקודה הרחוקה. כשהרשתית משמשת כעצם, הדמות שלה נוצרת בנקודה הרחוקה, וכל מה שהבודק צריך לעשות הוא למצוא את הנקודה הזאת.

  • מיופ: הנקודה הרחוקה נמצאת בין העין לאינסוף, ולכן אפשר להגיע אליה בבדיקה פשוטה.
  • היפרופ: הנקודה הרחוקה מדומה ונמצאת מאחורי העין, ואי אפשר להגיע אליה. הפתרון הוא להביא אותה אלינו: מוסיפים לנבדק עדשות פלוס עד שהוא הופך למעשה למיופ.

איך הרטינוסקופ בנוי

המכשיר מורכב מכמה חלקים פשוטים: סוללה בידית (בדרך כלל ליתיום, ויש גם דגמים עם סוללות רגילות), נורה, עדשה מרכזת חזקה ומראה.

  • האור יוצא מהנורה לכל הכיוונים, והעדשה המרכזת מרכזת אותו.
  • האור פוגש מראה שמוטה ב-45 מעלות, מוסט ב-90 מעלות ויוצא מהמכשיר אל עין הנבדק.
  • האור שחוזר מהרשתית עובר דרך המראה ומגיע לעין הבודק. במכשירים הישנים יש במראה חור קטן, ובמכשירים החדשים משתמשים במראה חצי שקופה.
  • שרוול בידית משנה את המרחק בין הנורה לעדשה, וכך את אופי האלומה שיוצאת. נרחיב עליו בחלק השני.
תרשים של מבנה הרטינוסקופ: נורה, עדשה מרכזת, מראה בזווית 45 מעלות ושרוול
מבנה הרטינוסקופ: האור עולה מהנורה דרך העדשה המרכזת, המראה מסיטה אותו אל עין הנבדק, וההחזר מהרשתית חוזר דרך המראה אל עין הבודק.

מה רואים כשמזיזים את הרטינוסקופ

כדי להבין את התנועות נדמיין שמטים את הרטינוסקופ מעט כלפי מעלה, כך שהאור נופל על המצח, ואז מורידים אותו לאט לכיוון האישון. נעבור על ארבעה מצבים, ואחריהם על מצב חמישי.

1. היפרופ

הנקודה הרחוקה (Punctum Remotum, PR) נמצאת מאחורי העין. כשמורידים את הרטינוסקופ, הקרן הראשונה שמגיעה לבודק באה מהקצה העליון של האישון. ככל שממשיכים להוריד, האור מהחלק העליון נעלם ומגיעות קרניים ממרכז האישון ואחר כך מתחתיתו. כלומר, האישון מתמלא באור ומתרוקן ממנו באותו כיוון שבו מזיזים את הרטינוסקופ. זו תנועת "עם" (With motion).

2. אמטרופ

כל הקרניים שיוצאות מהרשתית יוצאות מקבילות ופונות לאינסוף. גם כאן מתקבלות קודם הקרניים העליונות, אחריהן האמצעיות ולבסוף התחתונות, כלומר תנועת "עם". יש הבדלים בתכונות האור, אבל לפי כיוון התנועה בלבד אי אפשר בשלב הזה להבדיל בין היפרופ לאמטרופ.

3. מיופ קל

במיופיה קלה, בסדר גודל של חצי דיופטר, הנקודה הרחוקה נמצאת במרחק של כ-2 מטרים. הקרניים מתכנסות אליה, אבל הבודק יושב קרוב יותר והן עוד לא נפגשו כשהן מגיעות אליו. גם כאן מתקבלות קודם הקרניים מהחלק העליון של האישון ואחר כך התחתונות, ולכן רואים תנועת "עם".

4. מיופ גבוה

נניח מיופיה של ‎-6.00 D. הנקודה הרחוקה נמצאת כ-16.7 ס"מ מהעין, הרבה לפני הבודק. הקרניים נחצות בנקודה הרחוקה וממשיכות הלאה כשהן הפוכות. לכן, כשהרטינוסקופ למעלה, הקרן הראשונה שמגיעה לבודק באה דווקא מתחתית האישון, וכשמורידים את המכשיר רואים את החלק העליון של האישון. האישון מתמלא באור בכיוון ההפוך לתנועת הרטינוסקופ. זו תנועת "נגד" (Against motion).

5. הבודק נמצא בדיוק בנקודה הרחוקה

כשהרטינוסקופ נמצא בדיוק בנקודה הרחוקה, כל הקרניים מתמקדות בו. במצב הזה אין תנועה בכלל: כל האישון מואר בבת אחת ומאבד את האור בבת אחת. המצב הזה נקרא נטרול (Neutralization), והוא המטרה של הבדיקה.

תרשים של שלושה מצבים ברטינוסקופיה: תנועת עם, נטרול ותנועת נגד לפי מיקום הנקודה הרחוקה
הכלל בקיצור: אם הקרניים מהרשתית עוד לא נחצו כשהן מגיעות לרטינוסקופ, רואים תנועת "עם". אם הן נחצות בדיוק ברטינוסקופ, יש נטרול. אם הן כבר נחצו, הכיוון מתהפך ורואים תנועת "נגד".

הכלל שצריך לזכור

  • תנועת "עם": הקרניים שחוזרות מהרשתית עוד לא נפגשו. זה המצב בהיפרופ, באמטרופ ובמיופ שהליקוי שלו קטן מהערך הדיופטרי של מרחק הבדיקה.
  • תנועת "נגד": הקרניים כבר נחצו והכיוון התהפך. המשמעות היא שהערך הדיופטרי של הליקוי המיופי גדול מהערך הדיופטרי של מרחק הבדיקה.
  • נטרול: הנקודה הרחוקה נמצאת בדיוק במקום של הבודק. לשם אנחנו רוצים להגיע, בעזרת עדשות.

בחלק הבא נראה איך מרחק העבודה של הבודק משתלב בחישוב, איך מוודאים שהגענו באמת לנטרול, ומה עושה השרוול של המכשיר.

הסדרה על רטינוסקופיה

  1. חלק 1: העיקרון, המכשיר ותנועות עם, נגד ונטרול (הפוסט הזה)
  2. חלק 2: מרחק העבודה, אימות הנטרול והשרוול
  3. חלק 3: אקומודציה, אסטיגמציה והבדיקה צעד אחר צעד

לחלק הבא ←

כל החומר של הקורס מרוכז בעמוד הקורס תיאוריות ושיטות בדיקה אופטומטריות 3.

איפה אני עם הפוסט הזה?
הסימון נשמר רק בדפדפן שלך, בלי רישום. לחיצה נוספת על אותו כפתור מבטלת את הסימון.

התוכן בפוסט זה הוא סיכום שנאסף ממקורות שונים, ובהם סיכומי סטודנטים וחומרי הרצאות משנים שונות, ולכן ייתכנו בו טעויות, אי דיוקים או מידע שאינו מעודכן. הוא אינו מחליף את חומר הקורס הרשמי, את ספרי הלימוד או את הנחיות המרצה, ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אם מצאתם טעות, אתם מוזמנים לדווח לנו עליה. אם אתם בעלי זכויות היוצרים בחלק מהתוכן, נא לפנות אלינו במייל drdekel@gmail.com ונסיר את התוכן לבקשתכם.