חלק 3 מתוך 3 בסדרה "רטינוסקופיה" בקורס תיאוריות ושיטות בדיקה אופטומטריות 3
שנה ג סמסטר א · שנת החומר: 2026 · סוג: סיכום · כל הקורסים לפי שנים

אחרי שהבנו את העיקרון ואת מרחק העבודה, אפשר לעבור לבדיקה עצמה. בחלק השלישי והאחרון של הסדרה נעסוק בשליטה באקומודציה של הנבדק, באבחון אסטיגמציה ובמציאת המרידיאנים הראשיים, נעבור על הבדיקה המלאה צעד אחר צעד, ונסיים בדוגמאות ובתרגילים מהסוג שמופיע במבחנים.

אקומודציה: האויב של הבדיקה

אם הנבדק מפעיל אקומודציה בזמן הבדיקה, התוצאה משתבשת לגמרי. היפרופ, למשל, עלול להיראות כמיופ. לכן צריך ליצור תנאים שבהם הנבדק לא יפעיל אקומודציה.

  • מיופ שהליקוי שלו גדול מהערך הדיופטרי של מרחק הבדיקה: כאן אפשר לדאוג פחות לאקומודציה. זו הכללה שאינה נכונה לגמרי, אבל לצורך העבודה השוטפת היא מספיקה.
  • אמטרופ: אם הוא יסתכל אל תוך הרטינוסקופ, הוא יפעיל אקומודציה. לכן מבקשים מהנבדק להסתכל רק על מטרה רחוקה. זה הפתרון למיופ ולאמטרופ.
  • היפרופ: זה המקרה הבעייתי, כי גם כשהוא מסתכל לרחוק הוא מפעיל אקומודציה כדי לראות חד. המטרה היא שהאקומודציה שלו תהיה מינימלית.

כדי להשיג זאת משלבים כמה אמצעים:

  1. מטרה רחוקה.
  2. מטרה מעניינת, שמושכת את תשומת הלב.
  3. האות הגדולה ביותר שיש, כדי שלא יהיה צורך להתאמץ לראות פרטים.
  4. הוספת עדשות פלוס עד שמתקבלת תנועת "נגד".

כשיש תנועת "נגד", העין היא מיופית במצב הבדיקה, ואין לה שום סיבה להפעיל אקומודציה. השיטה הזאת נקראת ערפול (Fogging). בתחילת הבדיקה מעיפים מבט קצר על עין שמאל כדי לוודא שיש בה תנועת "נגד", כלומר שהנבדק מעורפל ואינו מפעיל אקומודציה.

את התנאים האלה יוצרים לכל נבדק, כי עוד לא יודעים מה הליקוי שלו. לשם כך עושים את הבדיקה. אצל ילדים חשוב במיוחד שהמטרה תהיה מעניינת, ולכן משתמשים בתמונה צבעונית, למשל רקע אדום וירוק במקרן. בחלק מהמקרנים יש בשקופית האדום ירוק גם אותיות קטנות. לא להשתמש בה, כי אותיות קטנות מעודדות אקומודציה.

אסטיגמציה: שתי נקודות רחוקות

בעין ספרית יש כוח אחד, זהה בכל המרידיאנים, ולכן כל הקרניים שחוזרות מהרשתית מתמקדות בנקודה רחוקה אחת. כשיש צילינדר, יש שני מוקדים ושתי נקודות רחוקות, אחת לכל מרידיאן ראשי: אחד חזק יותר ואחד חלש יותר. המוקד של הקרניים מהמרידיאן האופקי והמוקד של הקרניים מהמרידיאן האנכי נמצאים במקומות שונים, וזו בעצם האסטיגמציה. המרידיאנים הראשיים אינם חייבים להיות 90 ו-180, אבל בדרך כלל ההפרש ביניהם הוא 90 מעלות. לכן, כשמוצאים אחד מהם, יודעים שהשני נמצא בניצב לו.

סוגי האסטיגמציה לפי מיקום שתי הנקודות הרחוקות:

  • אסטיגמציה מיופית מורכבת (Compound myopic astigmatism): שני המרידיאנים מיופיים, ושתי הנקודות הרחוקות לפני העין.
  • אסטיגמציה היפרופית מורכבת (Compound hyperopic astigmatism): שני המרידיאנים היפרופיים.
  • אסטיגמציה מיופית פשוטה (Simple myopic astigmatism): מרידיאן אחד אמטרופי, עם נקודה רחוקה באינסוף, והשני מיופי.
  • אסטיגמציה היפרופית פשוטה (Simple hyperopic astigmatism): מרידיאן אחד אמטרופי והשני היפרופי.
  • אסטיגמציה מעורבת (Mixed astigmatism): מרידיאן אחד מיופי והשני היפרופי.

בתחילת הבדיקה סורקים את כל הכיוונים כדי לבדוק אם העין ספרית או שיש בה צילינדר.

איזה מרידיאן סורקים

המרידיאן שנסרק נקבע לפי כיוון התזוזה של הרטינוסקופ, ולא לפי כיוון הפס:

  • כשהפס (Streak) אנכי, מזיזים את הרטינוסקופ ימינה ושמאלה וסורקים את המרידיאן האופקי.
  • כשהפס אופקי, מזיזים מעלה ומטה וסורקים את המרידיאן האנכי.
תרשים של כיוון הפס ברטינוסקופ ביחס למרידיאן הנסרק: פס אנכי סורק את המרידיאן האופקי ופס אופקי סורק את האנכי
המרידיאן הנסרק הוא כיוון התנועה של הפס: פס אנכי שזז ימינה ושמאלה סורק את מרידיאן 180, ופס אופקי שזז מעלה ומטה סורק את מרידיאן 90.

אם ההחזר בתוך האישון זז בדיוק ימינה ושמאלה, באותו כיוון כמו הפס על המצח או על כל משטח אחר, המרידיאן האופקי הוא מרידיאן ראשי. אם המרידיאנים הראשיים אינם 90 ו-180, הפס על המצח זז ימינה ושמאלה, אבל ההחזר בעין לא יזוז באותו כיוון. מידע שימושי מקבלים רק כשסורקים את המרידיאנים הראשיים, ולכן מסובבים את השרוול עד שהפס של הרטינוסקופ מקביל לפס שרואים בתוך האישון.

נטרול באסטיגמציה

הכלל הבסיסי לא משתנה: בתנועת "עם" מוסיפים פלוס, ובתנועת "נגד" מוסיפים מינוס.

מכיוון שעובדים עם צילינדר מינוס, מנטרלים קודם את המרידיאן החיובי יותר, כלומר זה שהוא יותר פלוס או פחות מינוס, בעדשות ספריות. אחר כך מנטרלים את המרידיאן השני בצילינדר מינוס. כיוון הפס בזמן שסורקים את המרידיאן השלילי יותר הוא הציר של הצילינדר.

דרך נוספת היא לנטרל כל מרידיאן בנפרד בעדשות ספריות, לרשום כל ערך על צלב אופטי, ואז להמיר את הצלב לספרה וצילינדר. בשתי הדרכים צריך לשקלל את מרחק הבדיקה כדי לקבל את המרשם הנטו, וזה הממצא היחיד שמעניין אותנו בסוף.

הכנת הבדיקה

  • מציבים את הפורופטר מול הנבדק ומכוונים את ה-PD.
  • מיישרים את שני חלקי הפורופטר כך שלא יהיו מוטים למעלה או למטה, ומוודאים שהבועה בצד ימין נמצאת במרכז.
  • מקרבים את הפורופטר אל הנבדק, ולא מבקשים ממנו להתקדם. שואלים אם הוא יושב בנוחות.
  • המטרה: אות גדולה על רקע אדום ירוק. זה לא קריטי, ונועד בעיקר למשוך את תשומת הלב של הנבדק. אין צורך שהנבדק יראה את כל המסך.
  • מנמיכים מעט את האור בחדר. אם מחשיכים יותר מדי, מתקבל החזר מהמסך על עדשות הפורופטר שעלול להפריע. באופן כללי, כשיש החזרים מפריעים משנים מעט את הזווית.
  • יושבים ישר: העין הימנית של הבודק מול העין הימנית של הנבדק, בקו ישר ולא באלכסון. בודקים את עין ימין עם עין ימין ואת עין שמאל עם עין שמאל.
  • יד אחת מחזיקה את הרטינוסקופ והשנייה עובדת על הפורופטר.

הבדיקה צעד אחר צעד

  1. חושבים מראש למה מצפים: האם הנבדק צפוי להיות מיופ, היפרופ או אמטרופ, לפי מה שכבר ידוע עליו.
  2. בוחרים מרחק עבודה קבוע ונוח: 50, 57 או 67 ס"מ. 67 ס"מ נחשב לבחירה הטובה ביותר.
  3. יושבים בדיוק מול עין ימין של הנבדק.
  4. מעיפים מבט קצר על עין שמאל. אם יש בה תנועת "עם", מוסיפים פלוס עד שמתקבלת תנועת "נגד", כדי שהנבדק יהיה מעורפל. אחר כך עוברים לעין ימין.
  5. לפני שמוסיפים עדשות, סורקים את ההחזר ב-360 מעלות כדי לאתר את המרידיאנים הראשיים.
  6. בוחרים את המרידיאן הכי פלוס או הפחות מינוס ומנטרלים אותו בעדשות ספריות. אם קשה לזהות מראש איזה מרידיאן חיובי יותר, זה בסדר: מנטרלים אחד מהם ובודקים שבמרידיאן השני יש תנועת "נגד".
  7. מוודאים את הנטרול באחת משלוש הדרכים: הוספת חצי דיופטר פלוס צריכה לתת תנועת "נגד" והורדה שלו תנועת "עם"; התקרבות צריכה לתת תנועת "עם" והתרחקות תנועת "נגד"; הרמת השרוול עד הסוף צריכה להשאיר את הנטרול כמו שהוא. את השרוול אפשר להרים ביד השנייה.
  8. מסובבים את הפס ב-90 מעלות ועוברים למרידיאן השני. אמורים לראות בו תנועת "נגד".
  9. מכוונים את ציר הצילינדר לפי ההחזר, ורק אז מוסיפים צילינדר מינוס עד שמגיעים לנטרול.
  10. אם במרידיאן השני רואים תנועת "עם", נטרלנו קודם את המרידיאן הלא נכון. במקרה כזה מנטרלים את המרידיאן הזה בספרה, וחוזרים למרידיאן הקודם, שבו נראה עכשיו תנועת "נגד".
  11. אחרי ששני המרידיאנים בנטרול, חוזרים לראשון ומוודאים שהוא עדיין בנטרול.
  12. המרשם הברוטו הוא מה שיש בפורופטר. כדי לקבל את המרשם הנטו מוסיפים ‎-1.50 במרחק 67 ס"מ, או את הערך שמתאים למרחק העבודה שבחרתם.

שתי דוגמאות עם צלב אופטי

כדי לא להתבלבל, כדאי לצייר צלב אופטי. בשתי הדוגמאות מרחק העבודה 67 ס"מ, ולכן העדשה המנטרלת בכל מרידיאן היא הכוח של העין באותו מרידיאן ועוד ‎+1.50.

דוגמה 1: לנבדק תיקון של -7.00 / -0.75 × 180. העדשה המנטרלת במרידיאן האנכי היא ‎-6.25 ובמרידיאן האופקי ‎-5.50. כלומר בפורופטר יהיו ‎-5.50 ספרה ו-‎-0.75 צילינדר בציר 180.

דוגמה 2: לנבדק תיקון של +2.50 / -5.50 × 90. העדשה המנטרלת במרידיאן האנכי היא ‎+4.00 ובמרידיאן האופקי ‎-1.50. זו דוגמה לאסטיגמציה מעורבת.

צלב אופטי לשתי דוגמאות רטינוסקופיה במרחק 67 סנטימטר: העדשות המנטרלות בכל מרידיאן
הצלב האופטי של העדשות המנטרלות בשתי הדוגמאות. הערך למעלה הוא של המרידיאן האנכי (90), והערך בצד הוא של המרידיאן האופקי (180).

שאלות שכדאי להתכונן אליהן

בנוסף לשאלות על התיאוריה של רטינוסקופיה, נפוצות שתי צורות של שאלות חישוב:

  • לנבדק יש משקפיים במרשם מסוים. הוא מסיר אותם ועושים לו רטינוסקופיה, ומזיזים את הרטינוסקופ ימינה ושמאלה. האם תראו תנועת "עם", תנועת "נגד" או נטרול?
  • לנבדק יש משקפיים במרשם מסוים. הוא מסיר אותם, ומישהו מציב מול העין שלו עדשה, למשל ‎-1.00 בציר 180. מה תהיה התנועה במרידיאן 90? (שאלות מהסוג הזה פחות נפוצות.)

כלל אצבע שימושי: אם גם המרידיאן השלילי יותר של המרשם, כלומר הספרה ועוד הצילינדר, פחות מיופי מהערך הדיופטרי של מרחק הבדיקה, בשני המרידיאנים תהיה תנועת "עם". זה המצב תמיד כשהספרה חיובית וגדולה מהצילינדר.

תרגילים: מה התנועה בכל מרידיאן

בכל תרגיל נתון המרשם הנטו של הנבדק (בצילינדר מינוס) ומרחק הבדיקה. צריך לקבוע מה רואים בכל מרידיאן ללא עדשות. העמודה האחרונה מראה את העדשה שתביא את שני המרידיאנים לנטרול באותו מרחק. כדאי לפתור לבד ורק אחר כך להסתכל בתשובות.

# מרשם נטו מרחק מרידיאן 180 מרידיאן 90 העדשה המנטרלת
1 ‎-1.75 / -0.50 × 90 67 ס"מ "נגד" "נגד" ‎-0.25 / -0.50 × 90
2 ‎-1.75 / -0.50 × 90 50 ס"מ "נגד" "עם" ‎+0.25 / -0.50 × 90
3 ‎+2.75 / -2.00 × 90 67 ס"מ "עם" "עם" ‎+4.25 / -2.00 × 90
4 ‎+0.75 / -2.75 × 90 67 ס"מ "נגד" "עם" ‎+2.25 / -2.75 × 90
5 ‎+0.75 / -2.75 × 90 50 ס"מ נטרול "עם" ‎+2.75 / -2.75 × 90
6 ‎+0.25 / -1.75 × 90 67 ס"מ נטרול "עם" ‎+1.75 / -1.75 × 90
7 ‎+3.00 / -2.00 × 180 67 ס"מ "עם" "עם" ‎+4.50 / -2.00 × 180
8 ‎-0.50 / -1.00 × 90 67 ס"מ נטרול "עם" ‎+1.00 / -1.00 × 90
9 ‎-1.50 / -1.50 × 90 67 ס"מ "נגד" נטרול ‎0.00 / -1.50 × 90
10 ‎-1.25 / -0.50 × 180 67 ס"מ "עם" "נגד" ‎+0.25 / -0.50 × 180

הדרך לפתור: מחשבים את הכוח בכל מרידיאן. הכוח במרידיאן של הציר שווה לספרה, והכוח במרידיאן הניצב לו שווה לספרה ועוד הצילינדר. משווים כל אחד לערך הדיופטרי של מרחק הבדיקה, ‎-1.50 ב-67 ס"מ או ‎-2.00 ב-50 ס"מ:

  • מרידיאן מיופי יותר ממרחק הבדיקה: תנועת "נגד".
  • מרידיאן מיופי פחות ממרחק הבדיקה, היפרופי או אמטרופי: תנועת "עם".
  • מרידיאן ששווה בדיוק לערך של מרחק הבדיקה: נטרול.

למשל בתרגיל 4: הכוח במרידיאן 90 הוא ‎+0.75, היפרופי, ולכן תנועת "עם". הכוח במרידיאן 180 הוא ‎+0.75 ועוד ‎-2.75, כלומר ‎-2.00, מיופי יותר מ-‎-1.50, ולכן תנועת "נגד". בתרגיל 7 הצילינדר קטן מהספרה החיובית, ולכן יש תנועת "עם" בכל המרידיאנים. תרגיל 8 הוא דוגמה לאסטיגמציה מיופית מורכבת.

הסדרה על רטינוסקופיה

  1. חלק 1: העיקרון, המכשיר ותנועות עם, נגד ונטרול
  2. חלק 2: מרחק העבודה, אימות הנטרול והשרוול
  3. חלק 3: אקומודציה, אסטיגמציה והבדיקה צעד אחר צעד (הפוסט הזה)

→ לחלק הקודם

כל החומר של הקורס מרוכז בעמוד הקורס תיאוריות ושיטות בדיקה אופטומטריות 3.

איפה אני עם הפוסט הזה?
הסימון נשמר רק בדפדפן שלך, בלי רישום. לחיצה נוספת על אותו כפתור מבטלת את הסימון.

התוכן בפוסט זה הוא סיכום שנאסף ממקורות שונים, ובהם סיכומי סטודנטים וחומרי הרצאות משנים שונות, ולכן ייתכנו בו טעויות, אי דיוקים או מידע שאינו מעודכן. הוא אינו מחליף את חומר הקורס הרשמי, את ספרי הלימוד או את הנחיות המרצה, ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אם מצאתם טעות, אתם מוזמנים לדווח לנו עליה. אם אתם בעלי זכויות היוצרים בחלק מהתוכן, נא לפנות אלינו במייל drdekel@gmail.com ונסיר את התוכן לבקשתכם.