חלק 2 מתוך 3 בסדרה "רטינוסקופיה" בקורס תיאוריות ושיטות בדיקה אופטומטריות 3
שנה ג סמסטר א · שנת החומר: 2026 · סוג: סיכום · כל הקורסים לפי שנים

הבודק אינו יושב באינסוף אלא במרחק של חצי מטר עד שני שלישים של מטר מהנבדק. המרחק הזה הוא חלק מהחישוב בכל רטינוסקופיה, וכדאי להבין אותו היטב. בחלק השני של הסדרה נעסוק במרחק העבודה, במהירות ובעוצמה של ההחזר, בדרכים לוודא שהגענו לנטרול, בשרוול של המכשיר ובגורמים שמפריעים לבדיקה.

מרחק העבודה ואיך הוא נכנס לחישוב

את הרטינוסקופ מחזיקים במרחק נוח: בדרך כלל זה המרחק שבו אפשר להחזיק את המכשיר ביד אחת ולהגיע לפורופטר ביד השנייה, בין 50 ל-67 ס"מ.

נניח שבחרנו לעבוד במרחק 50 ס"מ. הרטינוסקופ נמצא אז בדיוק בנקודה הרחוקה של עין מיופית של ‎-2.00 D. כדי להגיע לנטרול צריך אפוא להפוך כל נבדק למיופ של ‎-2.00, ואת העדשה שעושה זאת נשקלל עם מרחק העבודה כדי לקבל את התיקון האמיתי שלו.

  • היפרופ של ‎+4.00: כדי להפוך אותו למיופ של ‎-2.00 צריך לתת לו ‎+6.00 (ההפרש בין ‎+6.00 ל-‎+4.00 הוא בדיוק 2 דיופטר).
  • מיופ של ‎-8.00: כדי שיהיה מיופ של ‎-2.00 צריך לתת לו ‎-6.00.

הכלל: העדשה שבפורופטר בנטרול היא המרשם ה"ברוטו". כדי לקבל את המרשם ה"נטו", המרשם האמיתי של הנבדק, מוסיפים לה מינוס בגודל הערך הדיופטרי של מרחק העבודה. אפשר לעבוד בכל מרחק אחר, בתנאי שעושים את החישוב המתאים.

מרחק העבודה הערך הדיופטרי מה מוסיפים לעדשה המנטרלת
50 ס"מ 2.00 D ‎-2.00
57 ס"מ 1.75 D ‎-1.75
67 ס"מ 1.50 D ‎-1.50

אם עשיתם רטינוסקופיה, הייתם בטוחים שהגעתם לנטרול והמדריך אומר שלא, בדקו קודם כול אם אתם עובדים באותו מרחק. הבדל במרחק העבודה משנה את נקודת הנטרול.

למה לא לעבוד קרוב מאוד

ככל שהבודק רחוק יותר מהעין, הדיוק משתפר. נניח נבדק מיופ שבודקים בלי עדשות ומתחילים ממרחק 6 מטרים. במרחקים כאלה ההבדלים בדיופטריות קטנים מאוד: 4 מטרים הם רבע דיופטר ו-2 מטרים הם חצי דיופטר. אם מתקרבים ורואים נטרול רק ב-10 ס"מ, הנבדק צריך ‎-10.00 D. אבל במרחק כזה טעות של סנטימטר אחד במיקום שווה בערך דיופטר שלם. מצד שני, אם יושבים רחוק מדי זה לא מעשי, כי אי אפשר להגיע גם לעין הנבדק וגם לפורופטר. לכן עובדים במרחק של 50 עד 67 ס"מ.

מהירות התנועה ועוצמת ההחזר

בדרך כלל מתמקדים בכיוון התנועה, אבל במקביל משתנים עוד שני מאפיינים חשובים של ההחזר:

  • מהירות: ככל שמתקרבים לנטרול התנועה מהירה יותר, ובנטרול עצמו היא כביכול מהירה לאין סוף. ככל שרחוקים מנטרול, למשל במיופיה גבוהה שבה האלומה מתפזרת על שטח גדול, התנועה איטית יותר.
  • עוצמה: רחוק מנטרול מגיעות לבודק מעט קרניים, וההחזר עמום. בנטרול ההחזר בהיר ועוצמתי מאוד.

כאן טמונה טעות נפוצה. מתייחסים בעיקר לכיוון התנועה ופחות לעוצמה ולמהירות. לפעמים רחוקים כל כך מנטרול שלא רואים שום תנועה, ונדמה שזה נטרול. זה לא נטרול: ההחזר עמום וחלש. לכן צריך לשים לב תמיד גם לעוצמת האור.

איך מוודאים שהגענו לנטרול

נטרול אינו בהכרח ערך מדויק של רבע דיופטר מסוים. יש טווח של נטרול, ולכן כדאי לבדוק אותו. יש שלוש דרכים:

  1. להתקרב ולהתרחק: אם באמת נמצאים בנטרול, התקרבות קטנה תיתן תנועת "עם", כי הנקודה הרחוקה נמצאת עכשיו מאחורי הבודק. התרחקות קטנה תיתן תנועת "נגד".
  2. לשנות עדשות: בתנועת "עם" מוסיפים פלוס, ובתנועת "נגד" מוסיפים מינוס. לכן, אם נראה שהגענו לנטרול, הוספה של ‎+0.50 צריכה לתת תנועת "נגד", והורדה שלו צריכה לתת תנועת "עם".
  3. להרים את השרוול עד הסוף: בנטרול אין כיוון תנועה, ולכן גם היפוך הכיוון שהשרוול גורם לא ישנה דבר. אם עדיין רואים נטרול, הנטרול אמיתי. ההסבר בהמשך.

גודל האישון והצמצם

הגדרנו נטרול כמצב שבו כל הקרניים מגיעות לבודק בבת אחת. אבל אם הצמצם גדול מדי, ייתכן שזה לא נטרול אמיתי, ואם הוא קטן מדי לא מגיעות מספיק קרניים. בחלק מהמכשירים, למשל ברטינוסקופ של Welch Allyn, גודל הצמצם קבוע ואינו משתנה.

כשרחוקים מאוד מנטרול

לפעמים הליקוי של העין גדול מאוד, למשל במיופיה גבוהה, ובקושי רואים החזר. רטינוסקופיה אינה הבדיקה הראשונה: לפניה כבר בדקנו חדות ראייה, וזו אינדיקציה טובה לגודל הליקוי. אם לא רואים כמעט כלום, מוסיפים הרבה דיופטרים בבת אחת, למשל 6, 9 או 12, ומשם ממשיכים.

השרוול: מראה שטוחה ומראה קעורה

השרוול בידית משנה את המרחק בין הנורה לעדשה המרכזת, ובכך את האלומה שיוצאת מהמכשיר.

  • שרוול למטה: האלומה יוצאת מקבילה או מתבדרת. המצב הזה מתנהג כמו מראה שטוחה. אם האלומה מקבילה או מתבדרת זה לא משנה, כי תפקידה רק להאיר את הרשתית, ושני המצבים עושים זאת.
  • שרוול למעלה עד הסוף: העדשה רחוקה מהנורה, והקרניים מתכנסות ונחצות לפני שהן יוצאות מהמכשיר. המצב הזה מתנהג כמו מראה קעורה, שיוצרת דמות הפוכה, והתוצאה היא שכיוון כל התנועות מתהפך: בהיפרופ, באמטרופ ובמיופ קל רואים תנועת "נגד", ובמיופ גבוה רואים תנועת "עם".
תרשים של השפעת השרוול ברטינוסקופ: אלומה מתבדרת במצב רגיל ואלומה מתכנסת שנחצית במצב שרוול למעלה
שרוול למטה נותן אלומה מקבילה או מתבדרת, כמו מראה שטוחה. שרוול למעלה עד הסוף נותן אלומה שמתכנסת ונחצית לפני שהיא יוצאת, כמו מראה קעורה, וכיוון התנועות מתהפך.

לכן חשוב לוודא שהשרוול למטה בזמן הבדיקה. אבל להיפוך הזה יש גם שימוש: כשנראה שהגענו לנטרול, הרמת השרוול לא אמורה לשנות דבר, כי בנטרול אין כיוון תנועה. כך אפשר לאמת את הנטרול.

מצב נוסף שצריך להיזהר ממנו: כשהעדשה לא קרובה מספיק ולא רחוקה מספיק מהנורה, האור עלול להתכנס בתוך העין עצמה, ואז הרטינוסקופיה לא עובדת. בפועל יש שלושה מצבים שאפשר לעבוד איתם:

  • שרוול למטה לגמרי.
  • שרוול מעט למעלה.
  • שרוול למעלה עד הסוף.

אסור לעבוד כשהשרוול בערך שני שלישים עד שלושה רבעים מהדרך למעלה. לכן נוהגים לעבוד עם השרוול למטה. הכיוון המדויק שבו השרוול נותן כל מצב תלוי בדגם המכשיר, ולכן כדאי להכיר את הרטינוסקופ שעובדים איתו.

מה מפריע לרטינוסקופיה

  1. ליקוי רפרקטיבי גבוה מאוד: מגיעות מעט קרניים וההחזר חלש. פותרים זאת בהתקרבות רבה לעין או בהוספה של הרבה כוח.
  2. אברציה ספרית באישון גדול: הקרנית שטוחה יותר בהיקף שלה, וכך היא מצמצמת אברציה ספרית, כלומר יצירה של שני מוקדים. באישון גדול מאוד המנגנון הזה כבר לא מספיק, וחלק מההחזר נראה כתנועת "עם" בזמן שבחלק אחר רואים נטרול או תנועת "נגד".
  3. הפרעה במסלול האופטי: קטרקט או צלקת בקרנית מקלקלים את ההחזר, ולפעמים אי אפשר לראות אותו בכלל.

עין סכמתית לתרגול

עין סכמתית היא דגם של עין שאפשר לשנות בו את הליקוי. ההחזר שלה שונה מאוד מההחזר של עין אמיתית, אבל היא כלי טוב להתרגל לזהות תנועת "עם", תנועת "נגד" ונטרול.

בחלק הבא נעבור לשליטה באקומודציה, לאסטיגמציה, לבדיקה המלאה צעד אחר צעד ולתרגילים.

הסדרה על רטינוסקופיה

  1. חלק 1: העיקרון, המכשיר ותנועות עם, נגד ונטרול
  2. חלק 2: מרחק העבודה, אימות הנטרול והשרוול (הפוסט הזה)
  3. חלק 3: אקומודציה, אסטיגמציה והבדיקה צעד אחר צעד

→ לחלק הקודם | לחלק הבא ←

כל החומר של הקורס מרוכז בעמוד הקורס תיאוריות ושיטות בדיקה אופטומטריות 3.

איפה אני עם הפוסט הזה?
הסימון נשמר רק בדפדפן שלך, בלי רישום. לחיצה נוספת על אותו כפתור מבטלת את הסימון.

התוכן בפוסט זה הוא סיכום שנאסף ממקורות שונים, ובהם סיכומי סטודנטים וחומרי הרצאות משנים שונות, ולכן ייתכנו בו טעויות, אי דיוקים או מידע שאינו מעודכן. הוא אינו מחליף את חומר הקורס הרשמי, את ספרי הלימוד או את הנחיות המרצה, ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אם מצאתם טעות, אתם מוזמנים לדווח לנו עליה. אם אתם בעלי זכויות היוצרים בחלק מהתוכן, נא לפנות אלינו במייל drdekel@gmail.com ונסיר את התוכן לבקשתכם.