מתוך קורס אימון חזותי, קליניקה, הרצאה מתאריך 12.1.2020.

חוט ברוק הוא אחד הכלים הפשוטים והיעילים בקליניקה לאימון חזותי. חוט, שלושה חרוזים והרבה שאלות טובות. המטרה היא לתרגל התכנסות והתבדרות מדויקות במרחב האמיתי, ולא רק מול מסך.

ההכנה

  • חוט באורך של כשני מטרים. קצה אחד קשור למדף, לידית או לחלון בגובה העיניים, או שהמטפל מחזיק אותו.
  • המטופל מחזיק את הקצה השני על גשר האף, כך שהחוט לא מסתיר אף עין. החוט צריך להיות מתוח.
  • שלושה חרוזים שמחלקים את החוט לקטעים שווים בתחילת העבודה. בהמשך מקרבים אותם.

מה המטופל אמור לראות

כשמסתכלים על חרוז אחד, רואים אותו אחד, ושני חוטים יוצאים ממנו ויוצרים צורת X. החוט מתפצל כי כל עין רואה אותו מזווית אחרת. זו כפילות פיזיולוגית, והיא בדיוק מה שמחפשים. החרוזים האחרים נראים כפולים.

הכלל בקליניקה: לא אומרים למטופל מה הוא אמור לראות. שואלים שאלות פתוחות. כמה חרוזים אתה רואה? כמה חוטים? איפה הם נפגשים? אפשר לבקש ממנו לכסות עין אחת ולראות מה נעלם, ובעזרת פריזמה קטנה להראות לו איך נראית כפילות אנכית ואופקית. עם המטופל מדברים במילים פשוטות, "להסתכל קרוב ופנימה" במקום "התכנסות".

מה אפשר ללמוד מהתמונה

  • ה-X נפגש בדיוק על החרוז: שתי העיניים מכוונות לאותה נקודה.
  • הזרועות נפגשות לפני החרוז: העיניים מתכנסות יותר מדי, נטייה לאיסו.
  • הזרועות נפגשות מאחורי החרוז: התכנסות חסרה, נטייה לאקסו.
  • אחד החוטים נעלם או נקטע: דיכוי, מרכזי או היקפי, לפי המקום שבו הוא חסר.

איך בונים את התרגיל

  • מתחילים בהסתכלות על כל חרוז, מרחוק לקרוב, ושומרים על כל אחד כמה שניות.
  • מוסיפים מטרונום, למשל ארבע שניות על חרוז.
  • מעבר בין חרוזים: בדרך פנימה עוברים גם דרך האמצעי, ובדרך החוצה מדלגים עליו, כדי לתרגל הרפיה מהירה אחרי מאמץ.
  • מוסיפים דרישה קוגניטיבית, כמו לומר שם של אדם בכל פעם שמגיעים לחרוז הרחוק, או דרישה של שיווי משקל.
  • מקרבים בהדרגה את החרוזים, עד שהמרחק ביניהם קטן מאוד.
  • מדביקים אות על החרוז כדי לחייב גם מיקוד.
  • עדשת פלוס על שתי העיניים מקטינה את האקומודציה ומחייבת יותר התכנסות מיזוגית. עדשת מינוס עושה את ההפך.

אם יש כאב במהלך התרגיל, עוצרים עד שהוא חולף.

תרגיל הנמלה

בשלב מתקדם המטופל "מזיז" את נקודת המפגש לאורך החוט בלי חרוז, לאט ובצורה רציפה, כמו נמלה שזוחלת. קפיצה של ה-X מעידה על תנועת ורגנציה לא חלקה, וזרועות לא סימטריות מראות שעין אחת עובדת יותר מהשנייה. אפשר לתרגל את זה בכמה כיווני מבט.

כשיש דיכוי

מנסים להוציא מדיכוי בכיסוי לסירוגין או בעזרת משקפי אדום ירוק. בתוכנות ממוחשבות יש גרסה "חשמלית" שבה אפשר להבהב אחד החוטים. חשוב לזכור שבפזילה, תרגיל שמעורר כפילות עלול להזיק, ולכן מתאימים אותו לכל מטופל.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.