מתוך הרצאה בקורס עדשות מגע 2, שנה ג, סמסטר ב, ד"ר פיליפ פיין, 26.5.2019.
לחלק גדול ממרכיבי המשקפיים יש צילינדר של 0.75 דיופטר ומעלה, אבל רק חלק קטן מהם מרכיבים עדשות רכות טוריות. רבים מקבלים עדשה ספרית עם "שווה ערך ספרי". זה עובד לפעמים, אבל המחיר הוא ראייה פחות חדה, ניגודיות נמוכה יותר, ולעתים אי נוחות ועייפות.
מתי זה משנה יותר
ככל שהספרה נמוכה, לצילינדר יש משקל יחסי גדול יותר. מטופל עם 2.00- ו-0.75- צילינדר ירוויח מתיקון טורי יותר ממטופל עם 6.00- ואותו צילינדר. דרך טובה לשכנע היא להראות לו את ההבדל בעיניים, במסגרת בדיקה, עם הצילינדר ובלעדיו.
האתגר
עדשה רכה זזה ומסתובבת בכל מצמוץ. בעדשה ספרית זה לא משנה. בעדשה טורית העדשה צריכה להגיע לזווית הנכונה תוך שניות, ולהישאר בה כל היום. הכוח החשוב ביותר הוא העפעפיים, והמצמוץ עצמו נוטה לסובב את העדשה מעט לכיוון האף.
שיטות ייצוב
- פריזמה בבסיס כלפי מטה: הדרך הנפוצה. החלק התחתון עבה יותר, וכך העדשה מתייצבת. החיסרון: פחות חמצן באזור העבה, ולעתים תחושה של העפעף התחתון. בעיצובים מודרניים האזור העבה קטן יותר.
- ייצוב דינמי: אזורים דקים למעלה ולמטה שנכנסים מתחת לעפעפיים. נוח ואסתטי, אבל פחות מתאים לצילינדר גבוה.
- שילובים של אזורים עבים ודקים בהיקף העדשה, שמנצלים את המצמוץ לייצוב.
- חיתוך תחתון של העדשה (truncation): שיטה ישנה, פחות נוחה, כמעט לא בשימוש.
בכל העדשות יש הפרדה בין המרכז האופטי לבין אזור הייצוב בשוליים.
מה מגביל
- עדשות טוריות חד פעמיות מגיעות בדרך כלל עד כ-2.25 או 2.75 צילינדר, ורק בכמה ערכים קבועים.
- הזוויות מגיעות בקפיצות של 10 מעלות, ובעדשות יומיות לעתים רק סביב 180 ו-90.
- ספרה גבוהה או פלוס מצמצמים את הבחירה עוד יותר.
- מעבר לזה צריך עדשה בייצור אישי.
מה בוחרים
- סוג ייצוב שמתאים לעפעפיים של המטופל.
- חומר: רוב העדשות הטוריות המצליחות כיום הן סיליקון הידרוג'ל.
- תדירות החלפה לפי הצורך הקליני ואורח החיים.
- ספק שמוכן לתת עדשות ניסיון או החלפה. מה שנראה טוב על הנייר לא תמיד יושב כך בעין.
המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.
