מתוך שיעור בקורס פתולוגיה של המקטע הקדמי, שנה ג, סמסטר ב, ד"ר שלמה שריידר, 25.2.2019.
טרכומה היא הגורם הזיהומי המוביל לעיוורון בעולם. בישראל של היום היא נדירה, אבל ד"ר שריידר הזכיר שעדיין פוגשים במרפאות אנשים מבוגרים שחלו בצעירותם, ועוברים מהגרים מאזורים שבהם המחלה קיימת. מי שמכיר את הסימנים יזהה את הצלקות גם שנים אחרי הזיהום.
הגורם
החיידק הוא Chlamydia trachomatis. זה חיידק שחי בתוך התאים, ובבדיקה מיקרוסקופית רואים בתאים גופיפי הכללה (inclusion bodies). טרכומה עוברת בעיקר במגע ישיר, בידיים, במגבות ובזבובים, ומשגשגת בצפיפות ובתנאי היגיינה ירודים. זנים אחרים של אותו חיידק גורמים לדלקת לחמית הכללתית שעוברת במגע מיני. זו מחלה שונה במהלך שלה.
השלבים בעפעף העליון
- בהתחלה מופיעות פוליקולות רבות בלחמית העפעף העליון, ולעתים גם בלחמית העליונה ועד הלימבוס.
- אחר כך מצטרפות פפילות, ומתקבלת תמונה מעורבת.
- הפפילות מתרבות ומסתירות את הפוליקולות.
- מתחיל תהליך צלקתי.
- בהיפוך העפעף נראה פס לבן אופקי של צלקת לאורך העפעף העליון, קו ארלט. זה סימן אופייני מאוד לטרכומה.
בלימבוס ובקרנית
פוליקולות בלימבוס מתרפאות ומשאירות שקעים קטנים, גומות הרברט. גם הן סימן אופייני. בקרנית העליונה מופיעים צביעה נקודתית וכלי דם חדשים שגדלים מלמעלה כלפי מטה, מה שמכונה פאנוס. בהמשך עלולים להופיע כיבים.
למה זה מוביל לעיוורון
הצלקות בעפעף מושכות את שולי העפעף פנימה. הריסים פונים אל העין ושורטים את הקרנית בכל מצמוץ, ובמקביל נפגעות בלוטות שמייצרות את רכיבי הדמעות. השילוב של שריטה כרונית, יובש, כלי דם וזיהומים חוזרים מוביל בסוף לקרנית עכורה.
טיפול
כשהמחלה נתפסת בשלב הפעיל, אנטיביוטיקה כמו אזיתרומיצין יעילה. ארגון הבריאות העולמי מקדם גישה שכוללת טיפול אנטיביוטי באוכלוסייה, ניתוח לתיקון עפעף עם ריסים פונים פנימה, ניקיון פנים ושיפור תנאי התברואה. המחלה נוטה להתלקח ולשכוך שוב ושוב, ולכן הדבקה חוזרת שכיחה.
במרפאה
מטופל מבוגר עם ריסים שפונים פנימה, צלקת אופקית בעפעף העליון וכלי דם בקרנית העליונה צריך לעורר מחשבה על טרכומה ישנה. הריסים האלה דורשים טיפול, כי הם ממשיכים לפגוע בקרנית גם כשהזיהום עצמו כבר מזמן חלף.
המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.