מתוך שיעורים בקורס פתולוגיה של המקטע הקדמי, שנה ג, סמסטר ב, ד"ר שלמה שריידר, פברואר ומרץ 2019.

רוב דלקות הלחמית חולפות לבד. דלקת לחמית גונוקוקלית היא היוצא מן הכלל הבולט, ולכן ד"ר שריידר הציג אותה מוקדם בקורס.

הגורם

Neisseria gonorrhoeae, החיידק של זיבה. הוא עובר בדרך כלל במגע מיני, וביילודים במעבר בתעלת הלידה, אבל אפשר להידבק גם במגע עם הפרשות. מה שמייחד אותו הוא היכולת לחדור דרך אפיתל קרנית שלם. מכאן הכינוי דלקת לחמית היפראקוטית: מהירה, אלימה, ומסכנת את הקרנית בתוך זמן קצר.

סימנים

  • הפרשה מוגלתית מרובה שחוזרת מיד אחרי ניגוב.
  • עפעפיים נפוחים מאוד ולחמית בצקתית.
  • פפילות בעפעף העליון.
  • דימומים קטנים מתחת ללחמית.
  • לעתים ממברנות מדומות.
  • בלוטות לימפה מוגדלות לפני האוזן.
  • בשלב מתקדם: כיב קרנית, לעתים בפריפריה, שעלול להתקדם לניקוב.

ממברנה מדומה

דלקת עזה מייצרת על הלחמית שכבה של פיברין, תאי דלקת וריר. היא נראית כמו רקמה, אבל אפשר לקלף אותה. לכן היא "מדומה". ממברנות כאלה מופיעות לא רק בזיבה, אלא גם בדלקות אדנווירליות קשות. כשהדלקת ממושכת, הן עלולות לחבר את לחמית העפעף ללחמית גלגל העין ולגרום לסימבלפרון, הידבקות שמגבילה תנועה ופוגעת בשכבת הדמעות.

מה עושים

מטופל עם הפרשה מוגלתית מרובה ועפעפיים נפוחים מופנה מיד לרופא עיניים, באותו יום. נדרשים משטח לתרבית וטיפול אנטיביוטי מערכתי, כמו צפטריאקסון, ולעתים גם טיפול מקומי ושטיפות. מאחר שזו מחלה שעוברת במגע מיני, הרופא יתייחס גם לבן או בת הזוג ולבדיקת מחלות נלוות, כולל כלמידיה. ביילוד, דלקת לחמית בימים הראשונים אחרי הלידה היא תמיד דחופה.

איך מבדילים מדלקת חיידקית רגילה

דלקת לחמית חיידקית שכיחה מתחילה בהדרגה, עם הפרשה דביקה בבוקר וגירוי. היא לא מגיעה לנפיחות עזה כזו ולא לכמות הפרשה כזו. בדלקת נגיפית ההפרשה מימית, והפוליקולות בעפעף התחתון בולטות. כשיש ספק, עדיף להפנות.

מה שכדאי לזכור

הסיכון בזיבה הוא לא הלחמית אלא הקרנית. שעות ספורות של עיכוב יכולות להיות ההבדל בין דלקת שחולפת בלי עקבות לבין צלקת קבועה.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.