חלק 5 מתוך 17 בקורס נוירופיזיולוגיה של הראייה
שנה ב סמסטר א · שנת החומר: 2021-2022 · סוג: סיכום · מרצה: פרופ׳ יוסי מנדל · כל הקורסים לפי שנים

הרשתית אינה מצלמה שמעבירה תמונה כמו שהיא. כבר בשתי השכבות הסינפטיות שלה המידע מפוצל, מושווה ומעובד. שלושה שיעורים בדצמבר 2021 עסקו במעגלים האלה.

מתוך הקורס נוירופיזיולוגיה של הראייה א, פרופ׳ יוסי מנדל, שנה ב באופטומטריה בבר אילן, שיעורים 8 עד 10, 7.12.2021 עד 28.12.2021: גלוטמט, GABA וגליצין, תאים הוריזונטליים, ביפולריים, אמקריניים ותאי גנגליון.

שלושה מוליכים עיקריים

המסלול הוורטיקלי, מפוטורצפטור לתא ביפולרי ומשם לתא גנגליון, משתמש בגלוטמט. התאים שפועלים לרוחב, ההוריזונטליים והאמקריניים, משתמשים בעיקר ב-GABA ובגליצין, שהם מוליכים מעכבים. פוטורצפטורים ותאים ביפולריים משחררים גלוטמט בסינפסה מיוחדת שנקראת ribbon, שמאפשרת שחרור רציף ומדורג.

ON ו-OFF כבר בסינפסה הראשונה

התאים הביפולריים מסוג OFF נושאים קולטנים יונוטרופיים, ולכן הם מתנהגים כמו הפוטורצפטור ועוברים היפרפולריזציה באור. התאים מסוג ON נושאים קולטן מטבוטרופי, mGluR6, שהופך את הסימן: כשהגלוטמט יורד באור, הם עוברים דה פולריזציה. בשכבה הפלקסיפורמית הפנימית התאים מסוג OFF מתחברים בחלק החיצוני ו-ON בחלק הפנימי.

תאים הוריזונטליים והשדה הרצפטיבי

שדה רצפטיבי הוא אזור ברשתית שגירוי בו משנה את פעילות התא. ב-1953 תואר שלתאי גנגליון יש מבנה של מרכז וסביבה: תא ON center מגביר ירי כשמאירים את המרכז ומאט כשמאירים את הסביבה, ותא OFF center להפך. התאים ההוריזונטליים יוצרים את הסביבה בעזרת עיכוב לטרלי, וכך התא מגיב לניגוד ולא לבהירות כללית.

תאים אמקריניים

יש עשרות סוגים של תאים אמקריניים. חלקם בעלי שדה רחב שאוסף מידע ממרחק, וחלקם מחברים בין המסלולים. התא AII, למשל, מעביר את האות של המוטות אל מסלולי ON ו-OFF של הקונוסים, וכך מערכת ראיית הלילה משתמשת בתשתית של ראיית היום.

ערוצי מידע למוח

תאי הגנגליון מתחלקים לסוגים שכל אחד מהם מעביר היבט אחר של התמונה. התאים הקטנים, midget, נושאים פרטים עדינים וצבע אדום ירוק. התאים הגדולים, parasol, רגישים לתנועה ולקונטרסט נמוך. תאים נוספים נושאים צבע כחול צהוב, ותאי גנגליון שמכילים מלנופסין מגיבים לאור בעצמם ומווסתים את רפלקס האישון ואת השעון הביולוגי.

איך בודקים שדה רצפטיבי

בניסוי מקליטים מתא אחד בעזרת אלקטרודה דקה או בשיטת patch clamp, ומזיזים נקודת אור קטנה על פני הרשתית. ממפים איפה האור מגביר את הירי, איפה הוא מעכב, ואיפה אין השפעה. כשמוסיפים חומר שחוסם קולטן מסוים, למשל את mGluR6, התגובות מסוג ON נעלמות, וכך זיהו את התפקיד של כל קולטן.

קריאה נוספת באתר

איפה אני עם הפוסט הזה?
הסימון נשמר רק בדפדפן שלך, בלי רישום. לחיצה נוספת על אותו כפתור מבטלת את הסימון.

התוכן בפוסט זה הוא סיכום שנאסף ממקורות שונים, ובהם סיכומי סטודנטים וחומרי הרצאות משנים שונות, ולכן ייתכנו בו טעויות, אי דיוקים או מידע שאינו מעודכן. הוא אינו מחליף את חומר הקורס הרשמי, את ספרי הלימוד או את הנחיות המרצה, ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אם מצאתם טעות, אתם מוזמנים לדווח לנו עליה. אם אתם בעלי זכויות היוצרים בחלק מהתוכן, נא לפנות אלינו במייל drdekel@gmail.com ונסיר את התוכן לבקשתכם.