מתוך קורס אימון חזותי, קליניקה, הרצאה מתאריך 3.11.2019.

פיקסציה היא היכולת לקבע את המבט על נקודה ולשמור עליו. בקורס היא הוצגה כבסיס לכל השאר: בלי פיקסציה יציבה אין התכנסות, אין התבדרות, אין אקומודציה מדויקת ואין סקאדות. ילד שבבדיקת כיסוי העין שלו לא מחזיקה את המטרה, יש לו בעיה בסיסית שצריך לטפל בה קודם.

הקש והדוק

התרגיל פשוט: המטפל מחזיק קש, המטופל מחזיק מקל דק, דוק, ומכניס אותו לתוך הקש.

  • נותנים למטופל לבחור צבעים. עדיף שהקש והדוק יהיו בצבעים שונים.
  • עומדים זה מול זה.
  • מתחילים עם קש אופקי. קש אנכי דורש התכנסות מדויקת בנקודה הנכונה, ולכן קשה יותר.
  • מביאים את הדוק מאזור שלא רואים, מאחורי הראש, אל שדה הראייה.
  • לפני שמתחילים שואלים: מתוך עשרה ניסיונות, בכמה תצליח?

אפשר גם לשאול את המטופל מה קל יותר, להחזיק את הקש או את הדוק. השאלה מעלה מודעות לכך שהמחזיק בדוק הוא זה שעושה את העבודה.

הדרגה

  • להקל: צינור רחב יותר במקום קש.
  • להקשות: עמידה עם עקב מול אגודל, תזוזה קטנה של הקש בכל ניסיון, עבודה קרובה יותר שדורשת יותר אקומודציה.
  • חד עיני ואחר כך דו עיני. בדו עיני מצטרפים עומק ושדה ראייה.

לפי ההרצאה, עבודה אנכית מתרגלת בעיקר תיאום בין העיניים, ועבודה אופקית מתרגלת בעיקר פיקסציה וקשר עין יד.

מעקב ותיעוד

עשרה ניסיונות לכל עין, ורושמים אחוז הצלחה. מתעדים גם סטיות של המבט וחזרה לפיקסציה, drifts ו-re-fixation, כי הן אומרות הרבה על יציבות הקיבוע.

MFBF

Monocular fixation in a binocular field הוא תרגיל שבו שתי העיניים פתוחות, אבל רק עין אחת רואה את המטרה. משתמשים במשקפיים אדום ירוק ובהדפסה אדומה, כך שהעין עם המסנן המתאים לא רואה אותה. התרגיל מחייב את העין החלשה לעבוד בלי לכסות את השנייה, וזה קרוב יותר לראייה היומיומית. דוגמה: למלא משבצות בטבלה, אחת כן ואחת לא. התחלה מהקצה קלה יותר, התחלה מהמרכז קשה יותר.

משחקים פשוטים

גם משחק מבטים, שבו שניים מסתכלים זה על זה בלי למצמץ, או תרגול מול מראה, מתרגלים קיבוע. בבית ההורה יכול לעשות את התרגיל עם הילד ולראות מה הוא עושה.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.