מתוך הרצאה בקורס עדשות מגע 3, שנה ד, ד"ר פיליפ פיין, 13.1.2021.

לבקנות עינית מגיעה בדרך כלל עם שלוש בעיות שמטופלים ומשפחות מכירים היטב: רגישות חזקה לאור, ניסטגמוס וראייה ירודה לרחוק ולקרוב. המקור הוא חוסר פיגמנט בקשתית ובאפיתל הפיגמנטי, יחד עם תת התפתחות של המקולה. חלק נכבד מהמטופלים הם ילדים.

הרעיון

עדשה פרוסתטית עם קשתית מצוירת אטומה ואישון קטן יוצרת אפקט של חור סיכה. היא עושה שני דברים:

  • מקטינה את כמות האור שנכנסת לעין, וכך מקלה על הרגישות לאור.
  • ממקדת את האור ומקטינה פיזור, מה שמשפר את איכות התמונה.

בשיעור הוצגו גם מדידות של תנועות העיניים לפני ואחרי עדשה כזו אצל מטופל עם ניסטגמוס. אחרי ההתאמה טווח התנועה היה קטן יותר והקצב סדיר יותר. זה לא קורה אצל כל מטופל, אבל זו תוצאה שכדאי להכיר.

המרשם

לבקנים רבים יש היפרופיה ואסטיגמציה גבוהה, לרוב עם הכלל. ההסבר שהוצע בשיעור הוא שהמטופלים מצמצמים עפעפיים מול האור לאורך שנים. כך או כך, העדשה יכולה לשלב את התיקון האופטי עם האפקט הפרוסתטי.

בחירת גודל האישון

מודדים את האישון הטבעי בתאורה בינונית. האישון המצויר בעדשה צריך להיות קטן ממנו, כדי שהאפקט יעבוד. בדוגמה שהוצגה, אישון טבעי של כ-6 מ"מ קיבל אישון של כ-4.5 מ"מ בעדשה. הגישה יעילה יותר כשהאישונים גדולים, וזה המצב השכיח בלבקנות. אישון קטן מדי יגביל את שדה הראייה ויחשיך יותר מדי בתאורה חלשה, ולכן משאירים מרווח.

חוסר קשתית

באנירידיה האור נכנס לעין בלי שום ויסות, והסנוור קשה. גם כאן עדשה עם קשתית מצוירת ואישון מוגדר עוזרת, לפעמים יותר מכל משקפי שמש. מטופלים עם אנירידיה נמצאים לעתים קרובות במעקב של רופא עיניים בגלל בעיות נלוות בקרנית, בעדשה ובלחץ התוך עיני, וההתאמה צריכה להיות מתואמת.

מה עוד לבדוק

העדשות האלה עשויות בדרך כלל מהידרוג'ל, והעברת החמצן שלהן נמוכה מזו של סיליקון הידרוג'ל. לכן חשוב להקפיד על מרכוז, תנועה, כיסוי מלא של הקרנית והגבלת שעות הרכבה. אצל ילדים, ההורה צריך ללמוד להכניס, להוציא ולזהות סימני אזהרה. וחשוב לתאם ציפיות: העדשה משפרת נוחות ותפקוד, אבל לא מחליפה את המקולה החסרה.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.