מתוך הרצאות בקורס תיאוריות ושיטות בדיקה.

קביעת אדישן נראית כמו משימה פשוטה, אבל הטעות הנפוצה ביותר בה, לפי ההרצאה, היא לתת יותר מדי פלוס. הוצגו כמה שיטות, מהשימושית ביותר ועד כאלה שלא כדאי להשתמש בהן.

FCC

בודקים כמה פלוס המטופל צריך כדי לראות היטב לקרוב. זו נקודת פתיחה טובה, אבל הבדיקה עצמה מלאכותית ולא משקפת בדיוק את השימוש היומיומי. אצל מי שה-FCC שלו נמוך מאוד, השיטה פחות שימושית.

FCC עם NRA ו-PRA

מתחילים מה-FCC, ומודדים ממנו כמה פלוס אפשר להוסיף וכמה אפשר להוריד לפני שהקריאה מיטשטשת. אדישן מאוזן נותן ערכים דומים לשני הכיוונים. כשהם לא מאוזנים, זה סימן לשקול מחדש, ולפעמים להתריע על בעיה אחרת.

טווח ראייה חדה

השיטה הפרקטית ביותר. שמים את האדישן שנראה מתאים, ומזיזים מטרה מ-40 ס"מ החוצה ופנימה, עד הטשטוש. כך מקבלים את הטווח שבו המטופל רואה טוב. לא מחפשים טווח שווה בסנטימטרים לשני הצדדים, אלא שוויון בדיופטרים. דוגמה: 20 ס"מ הם 5 דיופטר, ו-60 ס"מ הם כ-1.75 דיופטר. הסנטימטרים לא מתחלקים שווה.

מכאן הסכנה של פלוס עודף. אם נותנים +3.00 במקום +2.50, המטופל ירוויח מעט קרבה, אבל יאבד חלק מהטווח הרחוק. ובחיים, הטווח הרחוק יותר לרוב חשוב יותר. עדיף לטעות לכיוון פחות פלוס.

Plus build up

כשאין כלים מתאימים, או כשהמספרים לא מסתדרים, מוסיפים פלוס בהדרגה עד שהמטופל אומר שזה הכי טוב, בגובה ובמרחק שבהם הוא באמת קורא. זו לא בדיקה מדעית. אם מטופל בן 70 צריך רק +2.25, כדאי לחזור לסוף הבדיקה הסובייקטיבית, כי ייתכן שהתיקון לרחוק לא מדויק.

מה לא לעשות

טבלאות לפי גיל, וגם חישובים של "רזרבה", חצי או שליש מכושר האקומודציה, לא מחליפים בדיקה. בהרצאה נאמר שאין להשתמש בהם, חוץ ממקרה שבו המטופל לא נמצא פיזית.

לשאול על העבודה

  • מחשב: מה המרחק, ומה גובה המסך.
  • מוזיקאים: התווים רחוקים יותר, ולא תמיד למטה.
  • מסכים רפואיים: לרוב גבוהים. במולטיפוקל המטופל ירים את הראש מאוד.
  • חשמלאים ואנשי תחזוקה: עובדים מעל הראש. יש עדשות עם אזור קריאה גם למעלה.
  • כתב קטן במיוחד: אולי צריך מעט יותר פלוס, או משקפי עבודה נפרדים.
  • מניקוריסטיות ומאפרות: לבקש מהן להראות בדיוק איך הן עובדות.

כשמולטיפוקל לא עובד

קודם כול חוזרים על הבדיקה, כדי לוודא שהטעות לא אצלנו, ואחר כך בודקים את המעבדה ואת המדידות.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.