מתוך הרצאות בקורס עדשות מגע 2, שנה ג, סמסטר ב, ד"ר פיליפ פיין, מרץ 2019.
יש מטופלים שמרכיבים עדשות שנים, נרדמים איתן לפעמים, ומגיעים ביום אחד עם עין כואבת אחרי שהוציאו את העדשה. ד"ר פיין תיאר את הרצף הזה בשתי תופעות קשורות: תסמונת הרכבת יתר ועיוות קרנית.
איך זה מתפתח
עדשה שמעבירה מעט חמצן, או הרכבה ארוכה מדי, גורמות לבצקת. קרנית בצקתית רכה יותר, והנוכחות המכנית של העדשה מעוותת אותה בהדרגה. במקביל הרגישות יורדת, ולכן כל עוד העדשה בעין המטופל מרגיש בסדר. אחרי שהעדשה יוצאת הרגישות חוזרת בהדרגה, וכמה שעות אחר כך מגיעים כאבים חזקים. בשיעור הוזכר הכינוי "תסמונת שתיים בלילה": המטופל מוציא עדשות בערב ומתעורר באמצע הלילה מכאב.
מה המטופל מספר
- ראייה מעוותת והילות אחרי הוצאת העדשה.
- המשקפיים "לא מתאימים", לפעמים לשעות ולפעמים עד הבוקר.
- כאב בלי עדשה, וגם בהחזרתה.
מה רואים
- צביעה נקודתית מרכזית.
- עכירות מרכזית ופסי בצקת.
- רפרקציה בלי נקודת סיום. המטופל לא מבחין בין חצי פלוס לחצי מינוס או בין צילינדר לבלי צילינדר.
- במיפוי: משטח לא סדיר, ולעתים דפוס שמזכיר קרטוקונוס.
כאן חשוב להבדיל בין עיוות שנגרם מהעדשה לבין קרטוקונוס אמיתי. העיוות הפיך, ואחרי הפסקת הרכבה המיפוי משתפר בהדרגה. פכימטריה ומיפוי חוזר אחרי תקופת הפסקה עוזרים להבדיל.
הטיפול
- הפסקת הרכבה עד שהקרנית חוזרת למצב יציב. זה יכול לקחת שבועות, ולפעמים יותר אחרי שנים של עדשות קשות ישנות.
- טיפות סיכה.
- כשיש צביעה כבדה או שחיקה, ייתכן צורך בטיפול מונע לזיהום, ולפעמים עדשת תחבושת להקלה על הכאב ולקידום הריפוי. במקרים אלה כדאי לעבוד עם רופא עיניים.
- התאמה מחדש רק אחרי שהמיפוי והרפרקציה יציבים, עם עדשה שמעבירה הרבה חמצן והנחיות ברורות לשעות הרכבה.
למה כדאי לחכות
מרשם שנמדד על קרנית מעוותת לא יחזיק. משקפיים שיוזמנו בשבוע הראשון עלולים להתאים רק לכמה ימים. עדיף לתת פתרון זמני ולהסביר למטופל מראש שהמספר עשוי להשתנות.
מניעה
עדשות לפי תדירות ההחלפה שנקבעה, בלי שינה עם עדשות שלא אושרו לכך, ביקורות סדירות, ושימת לב לסימנים מוקדמים כמו מיקרוציסטות או כלי דם סביב הלימבוס.
המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.
