מתוך קורס פרמקולוגיה כללית ועינית, שנה ד, שיעור מתאריך 26.1.2025.

גלאוקומה היא מחלה של עצב הראייה עם נזק לשדה הראייה. לחץ תוך עיני גבוה הוא גורם הסיכון העיקרי, והורדת הלחץ היא הטיפול שהוכח. ההחלטה כמה להוריד מתבססת על כמה גורמים: גיל, מוצא, היסטוריה משפחתית, מחלות רקע, מצב רפרקטיבי, ומעל הכול, חומרת הנזק וקצב ההתקדמות.

דירוג החומרה

בשיעור הוצגה שיטת Hodapp, שמתבססת על ה-MD בשדה הראייה ועל מעורבות 5 המעלות המרכזיות:

  • מוקדם: MD טוב מ-6- דציבל.
  • בינוני: MD בין 6- ל-12-.
  • מתקדם: MD גרוע מ-12-.

לחץ מטרה

לחץ המטרה הוא הלחץ שבו לא צפוי נזק נוסף אצל מטופל מסוים. כקו מנחה שהוצג בשיעור: בנזק קל מורידים כ-20 אחוז מלחץ הבסיס, בנזק בינוני כ-30 אחוז, ובנזק מתקדם יותר. גם בגלאוקומה בלחץ תקין, NTG, מכוונים להורדה של כ-30 אחוז. מחקרים גדולים הראו שכל מילימטר כספית של הורדה מפחית את הסיכון להתקדמות בכ-10 אחוז. מטופל מבוגר מאוד עם נזק קל לא תמיד מצדיק טיפול אגרסיבי.

קצב ההתקדמות

  • VFI מבטא את שדה הראייה כאחוז, 100 אחוז לשדה מלא, עם משקל גבוה יותר למרכז.
  • התקדמות של יותר מאחוז בשנה נחשבת מהירה.
  • כדי להעריך קצב צריך כמה בדיקות שדה, בערך שש בשנתיים הראשונות.
  • גם עובי שכבת סיבי העצב ב-OCT עוזר: איבוד של מיקרון לשנה נחשב איטי, ו-2 עד 4 מיקרון לשנה מהיר.

משפחות התרופות

  • אנלוגים של פרוסטגלנדין: מגבירים את הניקוז דרך המסלול האובאו סקלרלי. החזקים ביותר, פעם ביום. תופעות מקומיות: אודם, הכהיית קשתית, צמיחת ריסים ושינויים סביב העין. נמנעים מהם בדלקת תוך עינית פעילה ובבצקת מקולרית.
  • חוסמי בטא: מפחיתים את ייצור מי הלשכה דרך קולטני בטא בגוף הציליארי. מקומית נסבלים היטב, אבל מערכתית עלולים להאט דופק ולהחמיר אסתמה. לחוסם סלקטיבי לבטא 1 פחות השפעה על הריאות.
  • אגוניסטים לאלפא 2: ברימונידין ואפרקלונידין מפחיתים ייצור. לברימונידין יש נטייה לתגובה אלרגית ופוליקולרית, והוא חוצה את מחסום הדם והמוח, ולכן לא נותנים אותו לפעוטות. לאפרקלונידין יש ירידה בהשפעה עם הזמן.
  • מעכבי קרבוניק אנהידרז: בטיפות הם חלשים יחסית. דרך הפה הם חזקים, אבל עם נימול, עייפות, ירידה בתיאבון והשפעה על האשלגן.
  • כולינרגיים, כמו פילוקרפין: מכווצים את השריר הציליארי ופותחים את הרשת הטרבקולרית. כמעט לא בשימוש היום.
  • מעכבי ROCK, כמו נטרסודיל: מגבירים ניקוז דרך הרשת הטרבקולרית ומורידים לחץ בוורידים האפיסקלרליים. אודם בלחמית שכיח.

שילובים

יש תכשירים קבועים שמשלבים שתי תרופות בבקבוק אחד, למשל ברינזולמיד עם ברימונידין, או נטרסודיל עם לטנופרוסט. השילוב מפשט את הטיפול ומשפר היענות. יש גם לטנופרוסטן בונוד, שמשחרר תחמוצת חנקן ופועל גם על הרשת הטרבקולרית.

איכות חיים

מטרת הטיפול היא לשמור על הראייה בלי לפגוע באיכות החיים: מחיר, תופעות לוואי ומספר טיפות ביום משפיעים ישירות על ההיענות.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.