מתוך סיכום הקורס פתולוגיה של המקטע הקדמי, ד"ר שלמה שריידר.
כשמגיע מטופל עם עין אדומה, ההנחה הראשונה היא בדרך כלל דלקת לחמית. ד"ר שריידר הזכיר שבחלק לא קטן מהמקרים זו טעות, ושאחת הסיבות השכיחות לעין אדומה היא אפיסקלריטיס.
מה זה אפיסקלרה
שכבה דקה עם כלי דם בין הלחמית לבין הסקלרה. כשהיא מודלקת, כלי הדם שלה מתרחבים והאזור נעשה אדום.
איך זה נראה
- האודם בדרך כלל סקטוריאלי, באזור מוגבל ולא על כל העין.
- כלי הדם מעט גדולים ועמוקים יותר מכלי הלחמית.
- אין הפרשה מוגלתית.
- הראייה תקינה.
- התחושה נעה בין כלום לבין אי נוחות או כאב קל.
לפעמים יש גוש קטן ורגיש, ואז מדברים על אפיסקלריטיס נודולרית.
איך מבדילים מדלקת לחמית
הסיכום מציע שני כלים. הראשון הוא הפיזור: דלקת לחמית מפוזרת יותר, אפיסקלריטיס ממוקדת. השני הוא טיפה מכווצת כלי דם, מהסוג שהשם שלו מסתיים ב"זולין". בדלקת לחמית שטחית העין מלבינה מהר. באפיסקלריטיס כלי הדם עמוקים וגדולים יותר, והאודם נשאר זמן רב יותר. עוד עזרה: את כלי הלחמית אפשר להזיז על פני הרקמה בעזרת מקלון כותנה, ואת כלי האפיסקלרה פחות.
מתי לחשוב על סקלריטיס
סקלריטיס היא דלקת עמוקה ורצינית יותר. הצבע נוטה לסגול כהה, הכאב חזק, לעתים מעיר בלילה ומקרין לראש, והעין רגישה מאוד למגע. בסקלריטיס יש סיכוי גבוה יותר למחלה מערכתית ברקע, ונדרשת הפניה מהירה.
למה זה קורה
ברוב המקרים לא מוצאים סיבה. ד"ר שריידר שאל: למה שתהיה דלקת ברקמה מכוסה ומוגנת, שאינה חשופה לאוויר וללכלוך? התשובה היא שבחלק מהמקרים זו תגובה אוטואימונית. לכן כשאפיסקלריטיס חוזרת, כדאי לבדוק אם יש מחלות כאלה ברקע. בסיכום הוזכרו גם עייפות, חוסר שינה, שתייה ואבק כגורמים שמחמירים אצל חלק מהמטופלים.
מהלך וטיפול
אפיסקלריטיס חולפת בדרך כלל לבד בתוך ימים עד שבועות. דמעות מלאכותיות קרות מקלות. במקרים מציקים או חוזרים רופא העיניים עשוי לתת טיפות נוגדות דלקת. אודם סקטוריאלי שאינו חולף, כאב חזק או ירידה בראייה מחייבים הפניה.
המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.
