Book retinoscopy ו-Stress point retinoscopy
מלבד MEM ו-Bell יש שיטות נוספות של רטינוסקופיה דינמית, שמנסות לבדוק את המיקוד בתנאים שקרובים יותר לקריאה אמיתית או בתנאי עומס.
Book retinoscopy
בשיטה הזו, המטופל קורא טקסט אמיתי, מספר או מחוברת, במרחק הקריאה הטבעי שלו. הבודק יושב מעט מאחורי הספר, במרחק קבוע, ומסתכל על הרפלקס בזמן שהמטופל קורא. היתרון הגדול הוא שהבדיקה קרובה מאוד למצב היומיומי: אותו גופן, אותו מרחק, אותה תנוחה.
מעריכים את ה-Lag לפי כיוון התנועה ואיכות הרפלקס, ולעיתים בוחנים גם את השפעה של תוספת לקרוב. אם תוספת קטנה גורמת לרפלקס להתקרב לנטרול והמטופל קורא בנוחות רבה יותר, זה נימוק טוב לתת אותה.
Stress point retinoscopy
כאן העיקרון שונה. מוסיפים פלוס בהדרגה מול שתי העיניים, בזמן שהמטופל מסתכל על מטרה קרובה, ומסתכלים על הרפלקס. בשלב מסוים, הרפלקס משתנה בבת אחת, כאילו המערכת 'משחררת'. הנקודה הזו נקראת Stress point.
ההנחה היא שבנקודה הזו נמצא הפלוס שמקל על המאמץ של המערכת בלי לגרום לטשטוש. בתיאוריה, זה מצביע על התוספת שתעזור למטופל בקריאה ממושכת.
למי זה מתאים
שתי השיטות שימושיות בעיקר אצל ילדים עם קשיי קריאה, ואצל מבוגרים צעירים עם תלונות על עייפות בקריאה או במחשב. הן עוזרות לענות על השאלה האם תוספת פלוס תעזור, ובאיזה גודל.
זהירות
השיטות האלה פחות סטנדרטיות מ-MEM, ויש פחות נתונים על הערכים התקינים שלהן. התוצאות תלויות בניסיון של הבודק. לכן אני לא נותן תוספת רק על בסיס Stress point, אלא משלב עם NRA ו-PRA, עם Flipper ועם התלונות של המטופל.
בכל זאת, יש בהן משהו ששאר הבדיקות לא נותנות. לראות את הרפלקס של ילד שקורא את הספר שלו, ממש בזמן אמת, זה מידע ששווה הרבה. לפעמים רואים שם בדיוק את הרגע שבו הוא מתעייף, והרפלקס מתחיל לזחול. זה רגע שאף מספר בטבלה לא יראה לכם, וחבל לוותר עליו.
כדאי לזכור גם את התאורה. בדיקה בחדר חשוך מדי לא דומה לקריאה בבית, ולכן אני משאיר אור רגיל ככל שהרפלקס עדיין נראה היטב.