מתוך הרצאות בקורס עדשות מגע 2, שנה ג, סמסטר ב, ד"ר פיליפ פיין, מרץ 2019.

כשהקרנית לא מקבלת מספיק חמצן, האפיתל עובר לחילוף חומרים בלי חמצן. נוצרת חומצה לקטית, הלחץ האוסמוטי בקרנית עולה, נוזל נכנס, והקרנית מתנפחת. במקביל קצב חלוקת התאים יורד והרגישות יורדת. זו הסיבה שחלק מהמטופלים עם מחסור בחמצן לא מתלוננים: הקרנית פשוט מרגישה פחות. כשהמצב משתפר, הם עלולים דווקא לדווח שהעדשה מורגשת יותר.

בצקת אפיתל

  • תלונות: ערפול, הילות סביב אורות שממשיכות גם אחרי הוצאת העדשה, וראייה לא טובה במשקפיים בשעות שאחרי.
  • סימנים: עכירות מרכזית שנראית היטב בפיזור סקלרלי, צביעה נקודתית מרכזית, קריאות K קמורות יותר, עלייה במינוס ברפרקציה, ונקודת סיום לא ברורה במבחן סובייקטיבי.

בצקת סטרומה

פסים אנכיים דקים בסטרומה האחורית מופיעים כשהנפיחות מגיעה לכ-5% עד 6%, וקפלים בשכבות האחוריות מעידים על נפיחות גדולה יותר. מתחת לרמה הזו אין כמעט סימנים נראים. הרקע הקלאסי: עדשה עבה, הרכבה ממושכת, או אזור עבה בעדשה טורית מיוצבת בפריזמה.

מיקרוציסטות וואקואולות

מיקרוציסטות הן נקודות קטנות של פסולת תאית שעולות משכבת הבסיס של האפיתל. רואים אותן ברטרואילומינציה, כנקודות שמחזירות אור באופן הפוך לרקע. ואקואולות מלאות נוזל ונראות אחרת. אין להן תלונות, אבל הן סימן למחסור כרוני בחמצן. אחרי הפסקת הרכבה או מעבר לעדשה מתאימה הן נעלמות בתוך שבועות, ולעתים מספרן עולה בהתחלה.

כלי דם חדשים

זה הממצא החמור מכולם. כלי דם מהלימבוס חודרים לקרנית בתגובה למחסור כרוני בחמצן ולדלקת. גם כשהדם יוצא מהם, הם נשארים ככלי רפאים שמתמלאים שוב במהירות. חדירה קטנה סביב הלימבוס שכיחה אצל מרכיבים ותיקים, אבל חדירה של יותר מכחצי מילימטר כבר מחייבת שינוי. בתיק רושמים את עומק החדירה ואת היקף האזור, עם דירוג לפי סולם מקובל, כדי שאפשר יהיה להשוות בביקורת הבאה.

הטיפול

  • להעביר יותר חמצן: חומר עם מעבר חמצן גבוה, ברוב המקרים סיליקון הידרוג'ל.
  • התאמה רופפת יותר כשהעדשה צמודה.
  • פחות שעות הרכבה, ובלי שינה עם עדשות.
  • עדשה נקייה והחלפה בזמן.

הערה על מיופיה

ירידה קלה וחוזרת בראייה אצל מרכיבי עדשות רכות ישנות יכולה לנבוע מבצקת כרונית שמקמרת את הקרנית. כשמזהים עלייה במינוס אצל מרכיב עדשות הידרוג'ל, כדאי לבדוק גם את האפשרות הזו לפני שמחליפים מספר.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.