מתוך שיעור בקורס פתולוגיה של המקטע הקדמי, שנה ג, סמסטר ב, ד"ר שלמה שריידר, 29.4.2019.

רוב האנשים נדבקים בהרפס סימפלקס כבר בילדות. ההדבקה הראשונה נראית לרוב כמו מחלה נגיפית רגילה: מעט חום, הרגשה כללית לא טובה ובלוטה נפוחה לפני האוזן. אחר כך הנגיף נכנס למצב רדום בגנגליון של העצב החמישי ונשאר שם. בהתפרצות חוזרת הוא יכול לנוע לאורך העצב ולפגוע בעפעף, בלחמית, בקרנית או בכמה מהן יחד.

בעפעף ובלחמית

בעפעף מופיעות שלפוחיות קטנות מלאות נוזל. בלחמית מופיעות פוליקולות. ד"ר שריידר הדגיש סימן פשוט: דלקת לחמית עם פוליקולות בעין אחת בלבד, יחד עם שלפוחיות בעפעף, מעלה חשד להרפס. אלרגיה, לעומת זאת, היא תגובה מערכתית ובדרך כלל פוגעת בשתי העיניים.

בקרנית

הפגיעה כואבת והצורה אופיינית: דנדריט, פצע מסתעף שבקצה כל ענף שלו יש נפיחות קטנה, אמפולה. הדנדריט נצבע היטב בפלורסין. רופא העיניים מטפל בתרופות נגד נגיפים, מקומיות או דרך הפה, כמו טריפלורידין ואציקלוביר. ההרפס נוטה לחזור, וכל התפרצות נוספת מוסיפה נזק לרקמה.

מלכודת הסטרואידים

הכלל הכללי הוא שסטרואידים מרגיעים דלקת שאין בה זיהום. בהרפס אפיתלי פעיל הם מחמירים את הזיהום ומאיצים את הנזק. הבעיה היא שההרפס נראה כמו דלקת רגילה. מטופל עם עין אדומה שמקבל טיפות משולבות של אנטיביוטיקה וסטרואיד בלי בדיקה בסליט למפ עלול להגיע אחרי כמה ימים במצב קשה בהרבה. לכן כל עין אדומה וכואבת, במיוחד חד צדדית, צריכה בדיקה עם פלורסין לפני שנותנים סטרואיד.

קרנית שאיבדה תחושה

הנגיף פוגע בעצבי הקרנית. אחרי כמה התפרצויות הקרנית עלולה לאבד מהרגישות שלה. את זה בודקים באסתזיומטריה: נוגעים בקרנית בחוט דק שאפשר לשנות את אורכו, ומחפשים את האורך שבו המטופל מתחיל להרגיש. חוט ארוך יותר מפעיל לחץ קטן יותר, ולכן תחושה עם חוט ארוך פירושה רגישות טובה.

קרנית בלי תחושה לא מגינה על עצמה. המטופל לא מרגיש יובש או פגיעה, האפיתל מתפרק, וחיידקים יכולים להיכנס. זו קרטופתיה נוירוטרופית. במהלך ההחלמה כלי דם עלולים לחדור לקרנית, וכשהם נסגרים נשארים צינורות ריקים דקים, ghost vessels, שנראים כמו חוטים לבנים.

במרפאה

  • עין אחת אדומה עם כאב, פוליקולות ושלפוחיות בעפעף: חושבים על הרפס.
  • צביעה בצורת דנדריט: הפניה לרופא עיניים באותו יום.
  • מטופל עם היסטוריה של הרפס בעין: שואלים על התפרצויות, בודקים תחושה וצלקות.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.