בשנת 2017 העביר ד״ר בונה את החלק בקורס תפיסה תחושתית של הראייה 2 שעוסק בעיבוד חזותי ברמה גבוהה. השאלות במבחן עסקו בקשב, בחיפוש חזותי, במיסוך ובאשליות. ריכזנו את הנושאים המרכזיים עם הסבר.
שחזור מבחן תפיסה תחושתית 2 של ד״ר בונה 2017: קשב סמוי ו-Posner, חיפוש חזותי ו-pop out, crowding ומיסוך צידי, Troxler, motion induced blindness ואפקט McGurk.
קשב סמוי ו-Posner
בניסוי של Posner מופיע רמז שמכוון את הקשב לצד מסוים, והנבדק מגיב מהר יותר כשהמטרה מופיעה בצד הזה. התגובה משתפרת גם בלי תנועת עיניים, ולכן זו עדות לקשב סמוי, covert attention. קשב יכול להיות מכוון למקום, אבל גם לתכונה, כמו צבע או כיוון תנועה, בכל שדה הראייה.
חיפוש חזותי
כשהמטרה שונה מהמסיחים בתכונה אחת, כמו צבע, היא קופצת לעין, pop out, וזמן החיפוש כמעט לא תלוי במספר המסיחים. כשהמטרה מוגדרת בצירוף של שתי תכונות, החיפוש סדרתי, וזמן החיפוש עולה עם מספר המסיחים. כשהקשב עמוס, המוח עלול לחבר תכונות של עצמים שונים, ואז רואים למשל ספל כחול שלא היה. זה נקרא illusory conjunction. תופעת ה-attentional blink מראה שאחרי זיהוי מטרה אחת יש חלון זמן קצר שבו קשה לזהות מטרה שנייה.
מיסוך ו-crowding
גירויים סמוכים משפיעים על זיהוי המטרה. ב-crowding, אות בפריפריה קשה לזיהוי כשיש אותיות צמודות אליה, גם כשהיא גדולה מספיק. במיסוך צידי, flankers ליד מטרה בניגודיות נמוכה יכולים להקל או להקשות על זיהויה, לפי המרחק ביניהם. בבדיקות כאלה משתמשים לרוב בשיטת מדרגות, staircase, שמתאימה את רמת הקושי לתשובות הנבדק.
כשגירוי נעלם
דמות שמקובעת על הרשתית בלי שום תנועה נעלמת אחרי זמן קצר, כי מערכת הראייה מגיבה בעיקר לשינויים. בתופעת Troxler, גירוי מטושטש בפריפריה נעלם כשמקבעים מבט על נקודה במרכז. ב-motion induced blindness, נקודות קבועות נעלמות מהתודעה כשמסביבן נע דגם. שתי התופעות מראות שמה שרואים תלוי גם בעיבוד במוח, ולא רק במה שמגיע לרשתית.
שילוב חושים ועיבוד גלובלי
באפקט McGurk, תנועת שפתיים שלא מתאימה לצליל משנה את ההברה שהנבדק שומע. זו דוגמה לכך שהמוח משלב ראייה ושמיעה. בגבול בין שני משטחים, המוח משייך את הגבול לאחד העצמים בלבד, border ownership, וכך נקבע מה דמות ומה רקע. מחקרים על אוטיזם מתארים נטייה לעיבוד מקומי של פרטים, ומשקל נמוך יותר לציפיות קודמות.
טיפ למבחן
ברוב השאלות נתון ניסוי, וצריך לזהות איזו תופעה הוא מדגים. כדאי לזכור לכל תופעה את הניסוי שמזוהה איתה ואת המסקנה ממנו.
קריאה נוספת באתר
התוכן בפוסט זה הוא סיכום שנאסף ממקורות שונים, ובהם סיכומי סטודנטים וחומרי הרצאות משנים שונות, ולכן ייתכנו בו טעויות, אי דיוקים או מידע שאינו מעודכן. הוא אינו מחליף את חומר הקורס הרשמי, את ספרי הלימוד או את הנחיות המרצה, ואינו מהווה ייעוץ רפואי. אם מצאתם טעות, אתם מוזמנים לדווח לנו עליה. אם אתם בעלי זכויות היוצרים בחלק מהתוכן, נא לפנות אלינו במייל drdekel@gmail.com ונסיר את התוכן לבקשתכם.