מתוך שיעורים בקורס פתולוגיה של המקטע הקדמי, שנה ג, סמסטר ב, ד"ר שלמה שריידר, 27.5.2019 ו-3.6.2019.

גלאוקומה היא מחלה שבה סיבי עצב הראייה ניזוקים, והנזק מתבטא בשדה הראייה. לחץ תוך עיני גבוה הוא גורם הסיכון החשוב, ובכל זאת אבחנה מתחילה בהסתכלות על הדיסק עצמו.

למה יש קאפ

ד"ר שריידר הסביר את המבנה דרך תאי הגליה. אלה תאים שתומכים בסיבי העצב ושומרים על הסביבה שלהם. בדיסק יש הרבה מהם, והם נותנים לרים את הצבע הוורוד כתום. הסיבים עצמם כמעט שקופים. כשסיבים מתים, תאי הגליה שסביבם כבר לא נחוצים ונעלמים, ונשאר שקע. זה הקאפ. כמות תאי הגליה שונה מאדם לאדם, ולכן גם קאפ גדול יכול להיות תקין.

קאפ גדול פיזיולוגי

  • רחב יותר במישור האופקי מאשר באנכי.
  • תמיד יש סביבו רים בריא בכל ההיקף.
  • סימטרי בשתי העיניים.
  • קיים מילדות ולא משתנה עם השנים.

סימנים שמדאיגים

  • קאפ גדול במיוחד במישור האנכי.
  • רים שנעשה דק עד שהקאפ נוגע בשוליים, בעיקר בשעה 12 או 6. זה נוטצ'ינג, ואלה האזורים שבהם הסיבים נכנסים בצפיפות הגדולה ביותר.
  • כלי דם שנעלמים בתוך הקאפ ומופיעים פתאום עם פנייה חדה. זה רמז לקאפ עמוק וחפור, גם כשהרוחב נראה רגיל.
  • דימום קטן בצורת להבה על שולי הדיסק או לידו. זה סימן חשוב, אבל הוא נספג מהר ולכן קל לפספס.
  • מיעוט של כלי דם קטנים על הרים.
  • אי סימטריה בין שתי העיניים. הבדל של 0.1 ביחס C/D לא נחשב משמעותי.

חיוורון ולא רק שקע

ד"ר שריידר הבחין בין שקע לחיוורון. חיוורון שבולט בצד הטמפורלי בלי שקע מתאים מכוון לנזק לעצב שאינו גלאוקומטי, וזה דורש בירור אחר.

היחס C/D

הרפואה נוטה לא לסמוך על המספר הזה לבד. הקאפ לא עגול, השוליים שלו משופעים, הצבע הוא עניין של פרשנות, ולא תמיד ברור איפה הקאפ מתחיל. עדיף לתאר את הדיסק במילים, לצלם, ולהשוות לאורך זמן.

שתי תאוריות

לחץ מכני על הסיבים, ופגיעה באספקת הדם והחמצן. כנראה ששתיהן נכונות במידה מסוימת. תרופות שמגינות על העצב עצמו נבדקות, אבל עדיין לא הוכיחו את עצמן. הטיפול המוכח הוא הורדת הלחץ התוך עיני.

והערה על ילדים

גלאוקומה אצל ילדים נדירה, אבל קיימת. ד"ר שריידר הזכיר שמדי פעם רואים ילדים בני 10 עד 12 עם גלאוקומה, לפעמים בעין אחת. קאפ חשוד אצל ילד מקבל אותה התייחסות כמו אצל מבוגר.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.