בדיקה לראייה ירודה שונה מבדיקת ראייה רגילה. היא נמשכת לעיתים שעה ויותר, ועוסקת לא רק במרשם אלא בחיים של המטופל: מה הוא רוצה לעשות ואינו מצליח.

השיחה

מתחילים בסיפור: מתי התחילה הבעיה, מה האבחנה, ובאילו משקפיים ואביזרים המטופל משתמש היום. מבקשים להביא את כולם. השאלה החשובה ביותר היא מה המטרות שלו: לקרוא מכתבים, לראות טלוויזיה, לבשל, לזהות פנים, לצאת לבד. חשוב שירגיש בנוח, כי הבדיקה ארוכה ולעיתים מתסכלת.

חדות לרחוק

משתמשים בלוחות מודפסים וניידים, שכוללים אותיות גדולות מאוד. בודקים בדרך כלל ב-3 מטר ולא ב-6, ורושמים את התוצאה בהתאם, למשל 3/120. אם המטופל לא רואה גם ב-3 מטר, מקרבים את הלוח עד מטר. עדיף לרשום חדות אמיתית מאשר ספירת אצבעות. בודקים כל עין לבד ושתיהן יחד, כי חלק מהאביזרים מיועדים לעין אחת.

חדות לקרוב

בודקים עם המשקפיים הטובים ביותר שיש למטופל, במרחק שנוח לו, ורושמים ביחידות M. היעד הוא 1M, בערך גודל של טקסט בעיתון. התוספת ההתחלתית מחושבת כהופכי של החדות לרחוק. בחדות של 6/60 מתחילים מפלוס 10, ובחדות של 6/30 מפלוס 5. אחר כך מכוונים בניסוי עם טקסט אמיתי.

רפרקציה

מרשם מדויק הוא הבסיס לכל אביזר, ואין סיבה לוותר בו על דיופטר. נעזרים בקרטומטריה, שמגלה צילינדר גבוה שקשה לראות ברטינוסקופיה, וברטינוסקופיה מקרוב או בזווית כשיש עכירות. בבדיקה הסובייקטיבית משתמשים במסגרת בדיקה ובעדשות בקפיצות גדולות, ומצמצמים עד שהמטופל מבחין בהבדל. גם לצילינדר משתמשים בעדשה צולבת חזקה מהרגיל. בסוף בודקים עם פינהול אם אפשר עוד לשפר אופטית.

מה מנבא הצלחה

ככל שהחדות נמוכה יותר והשדה צר יותר, קשה יותר לעזור. במחלה לא יציבה, כמו ניוון רשתית רטוב בטיפול או רטינופתיה סוכרתית פעילה, הראייה עלולה להשתנות, ועדיף להתחיל באביזרים פשוטים. מי שנולד עם ליקוי מסתגל בדרך כלל טוב יותר ממי שאיבד ראייה לאחרונה. ומוטיבציה משנה הכול: מטופל שהגיע מיוזמתו מצליח יותר ממי שהמשפחה שלחה.

הצד הנפשי

חלק מהמטופלים עוד מחפשים ריפוי ומתקשים לקבל אביזר שמזכיר להם את הליקוי. אחרים חוששים שאם יהיו עצמאיים יותר יקבלו פחות עזרה מהמשפחה. גם אצל המטפלים יש לפעמים מחסום: נטייה לחשוב שאין מה לעשות. זו טעות. כשאופטומטריסט פוגש מטופל עם ראייה ירודה, כדאי להפנות אותו לבדיקה מתאימה, ואחריה המטופל חוזר למעקב הרגיל. גם סיכוי חלקי להצלחה מצדיק לנסות.

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.