כמחצית מהאנשים זקוקים לתיקון ראייה כלשהו, וכשהם מרכיבים משקפיים או עדשות מגע הם רואים היטב. כבדי ראייה הם אלה שגם עם התיקון הטוב ביותר הראייה שלהם נשארת מוגבלת.

הפוסט מבוסס על מאמר של רונן סנדרוביץ, אופטומטריסט מהמרכז לכבדי ראייה בתל אביב.

ההגדרה

ראייה ירודה מוגדרת לפי חדות הראייה ושדה הראייה עם התיקון הטוב ביותר. במדינות רבות, חדות נמוכה מ-6/18 או 6/20 נחשבת לראייה ירודה, וחדות של 6/60 ומטה או שדה צר מאוד נחשבים לעיוורון חוקי. ההגדרות משתנות ממדינה למדינה.

המספרים לא מספרים הכל

שני אנשים עם אותה חדות יכולים לתפקד אחרת לגמרי. אובדן של מרכז הראייה פוגע בקריאה ובזיהוי פנים, ואובדן של ההיקף פוגע בניידות. גם המצב הרגשי משפיע מאוד.

מי הם

רוב כבדי הראייה הם מבוגרים שחלו במחלה כמו ניוון מקולרי, גלאוקומה או רטינופתיה סוכרתית. אבל יש גם צעירים עם ליקוי מלידה או גנטי, שהראייה שלהם יציבה לאורך שנים.

הרגע שבו מבינים

בהתחלה מקווים שמשקפיים חדשים יפתרו. כשמתברר שלא, מגיעה תקופה קשה. הקבלה של המגבלה היא נקודת ההתחלה של השיקום.

רופא העיניים

השיקום מתחיל בטיפול רפואי, שמטרתו לעצור או להאט את המחלה. הטיפולים מתפתחים כל הזמן.

האופטומטריסט לראייה ירודה

בודק את הראייה שנותרה, מבין מה האדם רוצה לעשות, ומתאים עזרים: מגדלות, משקפי הגדלה, טלסקופים, מסכים מגדילים ופילטרים. לאחר מכן מלמד איך להשתמש בהם ואיך לנצל את שארית הראייה.

אנשי מקצוע נוספים

עובדת סוציאלית שעוזרת במיצוי זכויות, ופסיכולוג או מדריך שיקום שעוזרים בהתמודדות ובחזרה לחיי היום יום ולעבודה.

שווה לנסות

גם כשהמחלה לא הפיכה, עזרים מתאימים ואימון יכולים להחזיר יכולות כמו קריאה, צפייה בטלוויזיה ובישול.

איך זה נראה במרפאה

הבדיקה לראייה ירודה ארוכה יותר מבדיקה רגילה. משתמשים בלוחות מיוחדים, בודקים במרחקים קצרים, ומנסים עזרים שונים כבר בבדיקה, כדי שהאדם יראה בעצמו מה עוזר לו.

תאורה וניגודיות

לא רק הגדלה: תאורה נכונה, ניגודיות גבוהה וסדר קבוע בבית משפרים מאוד את התפקוד. לפעמים שינויים פשוטים כאלה עוזרים יותר מכל עזר אופטי.

קריאה נוספת באתר

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.