פינגווקולה היא אחד הממצאים השכיחים ביותר בלובן העין, בעיקר בארצות שטופות שמש כמו ישראל. היא כמעט אף פעם לא מסכנת את הראייה, אבל אנשים רבים מבחינים בה במראה ונבהלים. הפוסט מבוסס על מאמר של ד״ר ניר ארדינסט.

מה זה

פינגווקולה היא גוש שפיר שגדל על הלחמית, השכבה השקופה שמכסה את לובן העין, בסמוך לקרנית. בניגוד לפטריגיום, היא לא גדלה אל תוך הקרנית. הצבע שלה בדרך כלל צהבהב, ולפעמים לבנבן או אפרפר.

אצל מי

השכיחות עולה עם הגיל, והיא שכיחה יותר אצל גברים. לרוב מופיעה בשתי העיניים.

הקשר לשמש

הגורם העיקרי הוא חשיפה לקרינת UV. גם יובש, רוח ואבק תורמים.

למה בצד האף

אור שמגיע מהצד הרקתי של הראש נשבר בקרנית ומתרכז בצד הפנימי של העין, ליד האף. התופעה תוארה על ידי החוקר האוסטרלי Minas Coroneo, והיא מסבירה למה פינגווקולה ופטריגיום מופיעים בעיקר שם.

תסמינים

ברוב המקרים אין תסמינים כלל. לפעמים יש גירוי, תחושת גוף זר או יובש, כי הגוש מפריע לפיזור אחיד של הדמעות. לעיתים רחוקות הוא מודלק ואדום.

אבחון

אפשר לראות אותה בעין, ובמנורת סדק רואים את הגודל, הגובה וכלי הדם. צילום פלואורסצנטי של נזקי UV, שפותח בקבוצה של Coroneo, מגלה אזורי נזק עוד לפני שהם נראים בצילום רגיל, גם אצל ילדים.

מניעה

כובע ומשקפי שמש עם הגנה מהצדדים. עדשות מגע עם סינון UV וקוטר גדול מגינות גם על אזור הגבול בין הקרנית ללחמית.

טיפול

כשאין תסמינים, לא עושים דבר. ליובש וגירוי: דמעות מלאכותיות. בדלקת, רופא העיניים יכול לתת לזמן קצר טיפות נוגדות דלקת. ניתוח שמור למקרים מעטים: גירוי כרוני שלא מגיב לטיפול, הפרעה להרכבת עדשות מגע, או מטרד קוסמטי משמעותי.

ההבדל מפטריגיום

פטריגיום הוא רקמה בצורת משולש שגדלה מהלחמית אל תוך הקרנית, ויכולה לשנות את הקימור שלה ולגרום לאסטיגמציה. פינגווקולה נשארת על הלחמית. שניהם קשורים לשמש.

עדשות מגע

פינגווקולה מורמת יכולה להפריע לשולי עדשה רכה, וליצור גירוי. לפעמים שינוי בקוטר או בסוג העדשה פותר את הבעיה.

קריאה נוספת באתר

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.