MEM: שיטת Monocular Estimation Method
MEM היא שיטת הרטינוסקופיה הדינמית הנפוצה ביותר. היא מהירה, לא דורשת שינוי במרחק המטרה, ומאפשרת להעריך את ה-Lag בכל עין.
הציוד
כרטיס MEM הוא כרטיס קטן עם אותיות, מילים או תמונות, שמוצמד לראש הרטינוסקופ. יש כרטיסים לפי גיל, ולילדים צעירים עדיף כרטיס עם תמונות. המרחק המקובל הוא ארבעים ס"מ, אבל אם המטופל קורא קרוב יותר, כדאי לבדוק במרחק שלו.
הביצוע
המטןפל מרכיב את התיקון לרחוק, ושתי העיניים פתוחות. מבקשים ממנו לקרוא בקול את הכתוב על הכרטיס. בזמן שהוא קורא, הבודק סורק את האישון של כל עין בפס האור, לאורך הציר האופקי ואחר כך לאורך האנכי. מסתכלים על כיוון התנועה, על המהירות ועל הבהירות של הרפלקס.
הערכה ואישור
עם קצת ניסיון, אפשר להעריך את ה-Lag לפי מראה הרפלקס. כדי לאשר, מציבים עדשה מול העין לשבריר שנייה בלבד, ומסתכלים אם התנועה נעלמה. הנקודה החשובה היא הזמן. אם העדשה נשארת מול העין יותר מרגע, האקומודציה מגיבה לה, והמדידה כבר לא משקפת את המצב הטבעי.
ערכים
פלוס רבע עד פלוס שלושה רבעים נחשב תקין. מעל זה, יש תת-תגובה. ערכי מינוס, Lead, מעידים על תגובת יתר. הבדל של יותר מחצי דיופטר בין העיניים הוא ממצא שצריך לבדוק, כי הוא יכול לרמוז על אניזומטרופיה שלא תוקנה או על בעיה באחת העיניים.
מה עושים עם התוצאה
MEM לבד לא קובע אבחנה, אבל הוא מצביע על כיוון. Lag גבוה יחד עם PRA נמוך וקושי במינוס ב-Flipper מצביעים על חוסר אקומודציה. Lag גבוה יחד עם אקסו גדולה בקרוב יכולים להצביע על אי-ספיקת התכנסות.
היתרון על פני שיטות אחרות
העדשה מוצבת רק לרגע, ולכן MEM מודד את מה שקורה באמת בקריאה. השיטה גם קלה ללמידה. בתחילת הדרך, ההערכה של הסטודנטים נוטה להיות לא מדויקת, אבל אחרי כמה עשרות בדיקות היא נעשית אמינה מאוד. אני ממליץ לתרגל על חברים לספסל, עם עדשות ניסיון שונות מול העיניים. זו הדרך המהירה ביותר לפתח עין לרפלקס.