כולם יודעים שספורטאי צריך לראות טוב. השאלה המעניינת היא אם יש הבדל אמיתי בין חדות של 6/7.5 לבין חדות גבוהה מ 6/6, ואם ספורטאים מצטיינים באמת רואים אחרת.
הפוסט מבוסס על הרצאה של דרור דקל, אופטומטריסט, על ראייה וספורט (2025), והמחקרים המצוטטים בה.
שחקני בייסבול
במחקר של Laby ושותפיו מ 1996 נבדקו שחקני בייסבול מקצוענים בארצות הברית. החדות הממוצעת שלהם הייתה כ 6/3.9, כלומר הם רואים מ 6 מטרים מה שאדם רגיל רואה מ 3.9 מטרים. רובם המכריע ראו 6/4.5 ומעלה, ומיעוט קטן הגיע לחדות של כ 6/2.4, קרוב לגבול הפיזיולוגי של העין. היו להם גם ראיית עומק ורגישות לניגודיות גבוהות.
זמן תגובה
אחת הדוגמאות שהוצגו היא בייב רות׳, מגדולי שחקני הבייסבול. בבדיקות שנערכו לו נמדד זמן תגובה לאור של כ 160 אלפיות שנייה, לעומת ממוצע של כ 180. גם בנתונים מקבוצות אולימפיות נמדדה חדות ממוצעת של כ 6/4, לעומת 6/7.5 עד 6/6 אצל ילדים ונוער באוכלוסייה.
חדות דינמית
במחקר יפני מ 1993 השוו 53 סטודנטים ספורטאים ל 46 שאינם ספורטאים. הם התבקשו לזהות את הפתח בטבעת לנדולט שנעה על המסך. הספורטאים זיהו טוב יותר בתנועה. זו יכולת שבדיקה רגילה בלוח לא מודדת.
ספורטאים ומשקפיים
בסקר בקרב מאמנים בליגות המקצועיות בארצות הברית, רק בין 16 ל 30 אחוז מהשחקנים נזקקו לתיקון ראייה, לעומת כ 59 אחוז מהאוכלוסייה בגיל 18 עד 34.
ילדים ספורטאים
בהרצאה הוצגו נתונים שלפיהם לילדים ספורטאים יש פחות מיופיה, משרעת אקומודציה גבוהה יותר ונקודת התכנסות קרובה יותר מאשר לילדים אחרים. אצל ספורטאים צעירים נמדדה NPC של כ 3 ס״מ, לעומת יותר מ 5 ס״מ בילדים מבית הספר. אצל ילדים ספורטאים נמדדה משרעת של כ 17.3 דיופטר, לעומת 13 עד 15 דיופטר בילדים מהאוכלוסייה הכללית.
ביצה ותרנגולת
ההסברים האפשריים: יותר זמן באור יום, פחות מסכים, ותרגול מתמיד של מיקוד ותנועות עיניים. אבל ייתכן גם שילדים שרואים טוב פשוט נמשכים לספורט ומצליחים בו. גם אם הכיוון לא ברור, עידוד ספורט בחוץ, ובמיוחד ספורט קבוצתי באור יום, הוא השקעה טובה בעיניים של ילדים.
קריאה נוספת באתר
המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.
