ראייה של ילדים מתפתחת בשנים הראשונות, ובזמן הזה המוח והעין עדיין גמישים. בעיה שמתגלה בזמן אפשר לטפל בה, ובעיה שמתגלה מאוחר עלולה להשאיר עין עצלה לכל החיים. לכן ממליצים על בדיקות בשלושה גילאים: 6 עד 8 חודשים, 3 עד 3.5 שנים ו 5.5 שנים.
הפוסט מבוסס על סיכום הרצאות מכנס בנושא ראייה ועיניים בילדים, שכתב דרור דקל, אופטומטריסט.
סימנים שהילד לא רואה טוב
מגיל 2.5 עד 3 חודשים תינוק אמור לעקוב ביציבות אחרי פנים וחפצים. סימני אזהרה: התנהגות כאילו הוא לא רואה, היתקלות בחפצים, פזילה ברורה, ריצוד של העיניים, אישון לבן, רגישות מוגזמת לאור, הבדל בגודל או בצבע בין העיניים, שפשוף מוגזם, בליטה של עין, ותנוחת ראש לא טבעית שיכולה להיות פיצוי על פזילה.
חסימה של ציר הראייה
כל דבר שמסתיר את התמונה בתקופה הקריטית גורם לעין עצלה קשה: קטרקט מולד או קטרקט אחרי חבלה, המנגיומה שלוחצת על העפעף, גלאוקומה שמעכירה את הקרנית וצניחת עפעף. מצבים כאלה דורשים הפניה מהירה.
איך בודקים תינוק
בבדיקה של ילדים משתמשים בטיפות ציקלופלגיות. לילדים יש אקומודציה חזקה מאוד, ובלי טיפות אפשר לראות בטעות קוצר ראייה במקום רוחק ראייה, או לפספס רוחק ראייה שגורם לפזילה. את המרשם מעריכים ברטינוסקופ. מכסים עין אחת ובודקים אם הילד מתנגד, כי התנגדות מרמזת שהעין השנייה רואה פחות. לתינוקות משתמשים בכרטיסי Teller, שהמבט נמשך בהם לצד עם הפסים. בדיקת סטריאו אפשר לעשות כבר מגיל חצי שנה. כשהסטריאו טוב, סביר שהחדות בשתי העיניים דומה.
טיפול בעין עצלה
המטרה היא ראייה דו עינית ושתי עיניים שרואות טוב: משקפיים, ולפעמים עדשות מגע, וטיפול בפזילה. סגירת העין הטובה לשעתיים עד ארבע שעות ביום יעילה בדרך כלל כמו סגירה ליום שלם במקרים קלים ובינוניים.
ילדים עם תסמונת דאון
אצלם שכיחים פזילה, ריצוד, בלפריטיס וחסימה בדרכי הדמעות. בכנס הוצג ש 80% עד 90% מהם צריכים משקפיים, כשבילדות שכיח רוחק ראייה של פלוס 3 עד 4 ובבגרות קוצר ראייה גבוה עם צילינדר. האקומודציה שלהם חלשה מהרגיל, ולכן ממליצים על תיקון מלא ולעיתים על ביפוקל. קרטוקונוס שכיח אצלם יותר ומופיע מוקדם.
עין יבשה אצל ילדים
בלפריטיס ויובש הם סיבה שכיחה לפנייה, ויכולים לעוות את מיפוי הקרנית עד שהוא נראה כמו קרטוקונוס. אצל בני נוער שמקבלים רואקוטן לאקנה היובש יכול להופיע מהר, אבל ברוב המקרים הוא חולף.
קריאה נוספת באתר
המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.
