לא מעט ילדים שזקוקים למשקפיים מסרבים להרכיב אותם, ויש כאלה שמסרבים אפילו להיבדק. חלקם חוששים שהבדיקה תכאב, וחלקם מפחדים שיצחקו עליהם. אבל משקפיים שנשארים במגירה לא עוזרים, וליקוי שלא מתוקן יכול להשפיע גם על הלמידה.

להכין את הילד לבדיקה

כדאי להסביר לילד מראש לאן הולכים ומה יקרה בבדיקה. בדיקת ראייה לא כואבת. ילד שעדיין חושש יכול לראות את ההורה נבדק קודם, וכך להבין שזה פשוט ומהיר.

לתת לו לבחור

ילד שבחר בעצמו את המסגרת ירכיב אותה ברצון רב יותר. עדיף להציג לו מבחר קטן של מסגרות מתאימות, כדי שלא יוצף באפשרויות. גם אם הבחירה שלו פחות מוצאת חן בעיניכם, הוא זה שירכיב אותה.

מסגרת שמתאימה טכנית

מסגרת שמחליקה מהאף או לוחצת מאחורי האוזניים תגרום לילד להוריד אותה. לילדים כדאי לבחור גשר אנטומי או אפונים רכים, מוטות באורך נכון, ועדשות מפלסטיק או פוליקרבונט ולא מזכוכית.

לברר למה הוא מסרב

אם הילד לא מרכיב, שאלו בעדינות מה מפריע. לפעמים המשקפיים פשוט לא נוחים, ומספיק כיוון בחנות. לפעמים הבעיה היא חברתית, ואז חשוב לא להתעלם ממנה.

לשתף את הגן או בית הספר

גננת או מורה יכולים לעזור מאוד: פעילות על משקפיים, סיפור על ילד עם משקפיים, או שיחה של איש מקצוע בכיתה. כשהמשקפיים הופכים לנושא חיובי, ההקנטות בדרך כלל נעלמות.

דוגמה אישית

ילדים מושפעים מאוד מהיחס של ההורים. הורה שמרכיב משקפיים בעצמו ומדבר עליהם בטבעיות משדר שזה עניין רגיל. אפשר גם להציע לילד מסגרת שדומה לזו של אבא או אמא.

להפוך את זה לכיף

אפשר לתת לילד להתאים את המשקפיים לבגדים, להשוות אותם לגיבור אהוב, או לחגוג את הזוג הראשון. המטרה היא שהמשקפיים ייתפסו ככלי שעוזר לראות טוב, ולא כמגבלה.

מתי לחזור לאופטומטריסט

אם הילד ממשיך להתלונן על טשטוש, כאבי ראש או אי נוחות גם במשקפיים, כדאי לבדוק שוב את המרשם ואת ההתאמה. לפעמים הסירוב הוא סימן שמשהו לא מדויק.

גיל ההתחלה

ככל שהילד צעיר יותר, קל יותר להרגיל אותו. כדאי להתחיל עם זמני הרכבה קבועים, למשל בבוקר ובזמן משחק, ולהגדיל בהדרגה. ילדים קטנים מתרגלים בדרך כלל תוך ימים ספורים כשהמשקפיים באמת עוזרים להם לראות.

קריאה נוספת באתר

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.