מתוך שיעור בקורס אופטיקאות, מעבדה 2: שיטת ה-Box. תאריך השיעור: 25.11.2014. שנת לימודים: 2014-2015.
המספרים הקטנים על המוט הפנימי של המשקפיים, כמו 52-18, הם לא סתם. הם מבוססים על שיטת מדידה בינלאומית שנקראת Boxing System.
השיטה הישנה
פעם השתמשו בשיטת Datum. מתחו קווים אופקיים שנוגעים בקצה העליון והתחתון של העדשה, ובאמצע ביניהם קבעו קו ייחוס. השיטה לא בשימוש היום, אבל ממנה התפתחה השיטה הנוכחית.
מהי שיטת ה-Box
מציירים סביב כל עדשה מלבן קטן ככל האפשר שנוגע בה בארבע נקודות. ממנו גוזרים את כל המידות במילימטרים. המרכז של המלבן נקרא המרכז הגיאומטרי של העינית.
המידות העיקריות
A הוא הרוחב האופקי של המלבן, והוא המספר הראשון על המסגרת. B הוא הגובה. DBL הוא המרחק בין שתי העדשות, כלומר רוחב הגשר, והוא המספר השני. ED הוא הקוטר האפקטיבי, פעמיים המרחק מהמרכז הגיאומטרי לנקודה הרחוקה ביותר בעינית. הוא חשוב כדי לבחור גודל עדשה גולמית. במסגרות עם חריץ, מוסיפים בערך חצי מילימטר בכל צד בגלל החלק של העדשה שנכנס למסגרת.
מרחק בין המרכזים
הסכום של A ו-DBL הוא המרחק בין המרכזים הגיאומטריים של שתי העיניות. משווים אותו למרחק האישונים של המטופל. אם מרחק האישונים קטן יותר, וזה המצב הנפוץ, צריך להזיז את המרכז האופטי של כל עדשה פנימה. ההזזה בכל עין היא ההפרש חלקי שתיים. אם יש מרחק חד-עיני לכל עין, מחשבים כל צד בנפרד, וזה מדויק יותר אצל אנשים עם פנים לא סימטריות.
למה זה חשוב לקונה
מסגרת רחבה מדי לפנים מחייבת הזזה גדולה, עדשה גולמית גדולה יותר ושוליים עבים יותר, בעיקר במרשמי מינוס. מסגרת שהמרכז שלה קרוב למרחק האישונים נותנת עדשות דקות ונוחות יותר.
מסגרת נכונה לפנים
מעבר למידות, כדאי לבדוק שהגשר יושב טוב על האף, שהמשקפיים לא גולשים ושאין לחץ מאחורי האוזניים. במרשמים גבוהים עדיף לבחור מסגרת שהרוחב שלה קרוב לרוחב הפנים ושהעיניים יושבות בערך במרכז העיניות. המידות המודפסות על המסגרת עוזרות להשוות למסגרת ישנה שהייתה נוחה, וכך לחסוך ניסוי וטעייה.
המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.