קריטריוני Sheard ו-Percival

קריטריוני Sheard ו-Percival

קריטריונים קליניים עוזרים להחליט אם פוריה מסוימת צפויה לגרום לתסמינים, ואם כדאי לתת פריזמה במשקפיים. שני הנפוצים הם של Sheard ושל Percival.

Sheard

הקריטריון של Sheard פשוט: הרזרבה המפצה צריכה להיות לפחות פי שניים מגודל הפוריה. באקסופוריה, הרזרבה המפצה היא ה-PFV, כלומר BO. באיזופוריה, היא ה-NFV, כלומר BI. משתמשים בנקודת הטשטוש, ואם אין כזו, בנקודת השבירה.

אם הקריטריון לא מתקיים, אפשר לחשב את הפריזמה שתעזור. הנוסחה: פעמיים הפוריה, פחות הרזרבה, והכול חלקי שלוש. אם התוצאה אפס או שלילית, אין צורך בפריזמה.

דוגמה

מטופל עם אקסופוריה של שמונה פריזמות בקרוב. נקודת הטשטוש ב-BO היא שתים עשרה. פעמיים שמונה זה שש עשרה, ושתים עשרה פחות משש עשרה, כך שהקריטריון לא מתקיים. הפריזמה: שש עשרה פחות שתים עשרה, חלקי שלוש. יוצא בערך פריזמה ורבע עם בסיס פנימה, שמחלקים בין שתי העיניים.

Percival

הקריטריון של Percival מתעלם מהפוריה. הוא מסתכל על האיזון בין שתי הרזרבות: הקטנה מבין BI ו-BO צריכה להיות לפחות חצי מהגדולה. במילים אחרות, נקודת העבודה של המטופל צריכה להיות בשליש האמצעי של הטווח הכולל.

הנוסחה לפריזמה כאן היא הרזרבה הגדולה פחות פעמיים הקטנה, חלקי שלוש. הבסיס של הפריזמה הוא לכיוון הרזרבה הקטנה.

מתי משתמשים במה

Sheard עובד טוב במיוחד באקסופוריה. Percival מתאים יותר לאיזופוריה. במחקרים, אף אחד מהם לא מנבא תסמינים בצורה מושלמת, אבל שניהם עדיפים על פני הסתמכות על הפוריה לבדה.

בפועל

אני לא נותן פריזמה רק כי קריטריון לא מתקיים. אם המטופל לא מתלונן, אין סיבה לטפל. אם הוא מתלונן, צריך לשקול גם תרגילים, שבאקסופוריה עם PFV חלש הם לרוב הטיפול היעיל יותר. פריזמה שימושית במיוחד כשאין זמן לתרגילים, כשהמטופל מבוגר, או כפתרון זמני בזמן הטיפול. כדאי לנסות את הפריזמה בפריים ניסיון לפני שמזמינים עדשות, ולתת למטופל לקרוא איתה כמה דקות. התגובה שלו אומרת יותר מכל נוסחה, וזה עוד יתרון שלא כדאי לוותר עליו.