יחס AC/A: מה הוא ואיך מחשבים אותו

יחס AC/A: מה הוא ואיך מחשבים אותו

יחס AC/A מתאר כמה התכנסות (בפריזמות) נוצרת בכל דיופטר של אקומודציה. הוא תכונה אישית ויציבה יחסית, ועוזר להבין ולתכנן טיפול בבעיות דו-עיניות.

מה היחס מתאר

כשאנחנו ממקדים, העיניים גם מתכנסות, גם אם עין אחת מכוסה. ההתכנסות הזו נקראת התכנסות אקומודטיבית. יחס AC/A מתאר כמה פריזמות של התכנסות כזו נוצרות בכל דיופטר של אקומודציה. זו תכונה אישית, יציבה יחסית לאורך החיים, ואי אפשר לשנות אותה בצורה משמעותית בתרגילים.

ערכים

יחס ממוצע הוא בסביבות ארבע פריזמות לכל דיופטר, עם טווח תקין של שלוש עד חמש. יחס נמוך, של שתיים או פחות, מאפיין אי-ספיקת התכנסות. יחס גבוה, של שש ומעלה, מאפיין עודף התכנסות או עודף התבדרות.

השיטה המחושבת

הנוסחה משלבת את ה-PD בס"מ, את מרחק הקרוב במטרים ואת ההבדל בין הפוריה לקרוב לפוריה לרחוק. כותבים: AC/A שווה ל-PD ועוד מרחק הקרוב כפול ההפרש בין הפוריה בקרוב לפוריה ברחוק. איזו מסומנת בפלוס, אקסו במינוס.

דוגמה: PD של שישה ס"מ, קרוב בארבעים ס"מ, אורתו ברחוק ושלוש אקסו בקרוב. מקבלים שש ועוד 0.4 כפול מינוס שלוש, כלומר 4.8. יחס תקין.

השיטה הגרדיאנטית

כאן מודדים את הפוריה בקרוב פעמיים: פעם בלי עדשה נוספת, ופעם עם עדשה של פלוס אחת או מינוס אחת. מחלקים את השינוי בפוריה בשינוי בעדשה. אם הפוריה עברה משלוש אקסו לשבע אקסו עם פלוס אחת, היחס הוא ארבע.

הערך הגרדיאנטי בדרך כלל נמוך מהמחושב. ההבדל נובע מההתכנסות שנגרמת מעצם התחושה שהמטרה קרובה, Proximal convergence, שקיימת בשיטה המחושבת ולא בגרדיאנטית.

מה זה אומר בטיפול

יחס גבוה אומר שתוספת פלוס לקרוב תשנה הרבה את הפוריה. במצבים כאלה משקפי קריאה או מולטיפוקל הם טיפול יעיל. ביחס נמוך, פלוס כמעט לא משנה, והטיפול עובר דרך תרגילים או פריזמה. טיפ מעשי: אם יש לכם ספק, מדדו את היחס בשתי השיטות. אם הן מסכימות בערך, אפשר לסמוך על התוצאה.