ראייה דו עינית היא לא ״יש או אין״. יש לה דרגות, מהבסיסית ביותר ועד ראיית עומק מלאה. ההבנה של הדרגות עוזרת לבדוק ילדים ולתכנן טיפול בפזילה.

הפוסט מבוסס על סיכום הרצאה 3 בקורס אורתופטיקה 1, שנה ד׳ בלימודי אופטומטריה באוניברסיטת בר אילן, 20.11.2024.

מיזוג מוטורי ומיזוג תפיסתי

מיזוג מוטורי פירושו ששתי העיניים מכוונות לאותה נקודה. מיזוג תפיסתי פירושו שהמוח מחבר את שתי התמונות לאחת. אם עין אחת רואה עיגול והשנייה רואה איקס, אפשר לראות את האיקס בתוך העיגול. העיניים מכוונות יחד, אבל אין כאן מיזוג של תמונה אחת, כי התמונות שונות.

דרגה ראשונה: תפיסה בו זמנית

שתי העיניים רואות, אבל לא בהכרח באותו מקום. אין דיכוי וגם אין מיזוג. ראייה כפולה היא דוגמה לכך. אם אדם לא מצליח לראות כפול גם כשמכניסים פריזמה, סימן שעין אחת מדוכאת. לפני טיפול או ניתוח בפזילה צריך להגיע לפחות לדרגה הזו, אחרת גם עין שיושרה עלולה לחזור ולסטות.

דרגה שנייה: מיזוג ראשוני

זה מיזוג מוטורי בלבד, עם תמונות שונות לכל עין. משתמשים בו ככלי עזר בבדיקות ובתרגילים.

דרגה שלישית: מיזוג שטוח

שתי העיניים רואות את אותה תמונה והמוח מחבר אותן לאחת. כדי לוודא שזה באמת מיזוג ולא דיכוי של עין אחת, מוסיפים לכל עין פרט קטן שרק היא רואה. אם הנבדק רואה את שני הפרטים, שתי העיניים עובדות.

דרגה רביעית: ראיית עומק

זו הרמה הגבוהה ביותר. כשראיית העומק תקינה, אפשר כמעט לשלול פזילה ועין עצלה משמעותיות. לכן כדאי לבדוק אותה בתחילת בדיקה של ילד. ראיית העומק מתחילה להופיע בחודשים הראשונים לחיים ומשתפרת עד גיל בית הספר.

איך בודקים כל דרגה

תפיסה בו זמנית בודקים בדמויות שונות לכל עין, למשל ציפור וכלוב. מיזוג שטוח בודקים בדמויות כמעט זהות, שלכל אחת חסר פרט קטן שמופיע רק אצל השנייה. ראיית עומק בודקים בדמויות שיש ביניהן הבדל אופקי קטן, כמו במבחני סטריאו.

למה הסדר חשוב

בטיפול לא קופצים דרגה. אם אין תפיסה בו זמנית, אין טעם לתרגל עומק. קודם בונים את הבסיס, ורק אחר כך מוסיפים דרישה.

קריאה נוספת באתר

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.