תדרוך: כנס הרצאות – עדכונים בעדשות מגע ומשטח העין
תאריך הכנס: 7 בספטמבר 2010 מיקום: בית ג'ונסון אנד ג'ונסון, שפיים משתתפים: 145 אופטומטריסטים ורופאי עיניים
רקע ומשתתפים: הכנס התקיים ב-7 בספטמבר 2010 בבית ג'ונסון אנד ג'ונסון בשפיים, ונכחו בו 145 אנשי מקצוע בתחום האופטומטריה ורפואת העיניים. הדרישה לכנס הייתה גבוהה במיוחד, כאשר 170 איש נרשמו חודשיים וחצי לפני תחילתו, וההרשמה נסגרה במהירות. במהלך הכנס נדרשה אבטחה בכניסה לאולם עקב הביקוש הרב.
פורמט הכנס: הכנס כלל הרצאות, הצגת פוסטרים מקצועיים במסגרת תחרות, והזדמנויות נטוורקינג. זו הייתה הפעם הראשונה בה נערך כנס מקצועי משולב בין אופטומטריסטים ורופאי עיניים שכלל תחרות פוסטרים נושאת פרסים.
פוסטרים: בכנס הוצגו 25 פוסטרים שהוכנו על ידי המשתתפים. רובם היו בנושאי עדשות מגע וחלקם עסקו בניהול קליניקה.
הרצאות ונקודות עיקריות: הכנס כלל מגוון רחב של הרצאות מפי מומחים בתחום. להלן סקירה של חלק מההרצאות והנושאים המרכזיים שעלו בהן:
- סינדרום קרנית שטוחה פלאנה (מר אבי עזרא): הוצג סינדרום נדיר הכולל "קרנית שטוחה מאוד סביב 25-36 דיופטר, אורך עין של 21-25 מ”מ, היפרופיה גבוהה, לעיתים מיקרוקורניאה, HAZE בקרנית ולעיתים ARCUS SENILIUS". סינדרום זה, שנקרא בעבר סקלרוקורניאה, הוזכר לראשונה בשנת 1907.
- עדכון על טופוגרפיית שיימפלונג (מר אלון ברונדווין): הוצגה שיטה מדויקת ועכשווית למיפוי קרנית באמצעות מצלמת שיימפלונג. מצלמה זו "מתמקדת על הקרנית ונותנת מידע מפורט ומדויק על הטופוגרפיה שלה, כולל מידע על החלק האחורי של הקרנית (אשר קובע כ10% מהרפרקציה הכוללת)". הנתונים המתקבלים חשובים למגוון טיפולים ומעקבים עיניים, כולל מחלות קרנית (כמו קרטוקונוס) וניתוחי הסרת משקפיים.
- עדשות מגע סקלרליות לילדים (מר איוון הר): נסקרו היתרונות של עדשות סקלרליות לילדים, המשמשות לפתרון מקרים מגוונים כמו אפקיה, טראומה בקרנית, התאמת עדשות לאחר הרפס, מחלות קרנית, עדשות שנופלות תדיר ועוד. הוצגו שני סוגים בסיסיים: אטומות ומחוררות. עדשות מחוררות, "מאפשרות הרכבה ממושכת יותר ולכן מתאימות יותר לשימוש אצל ילדים". עדשה מחוררת כוללת 3 חורים בעובי 0.5 מ"מ ועשויה מחומר עם DK50. בהתאמתה, "נראה מגע קרנית מרכזי קל ובועה בפריפריה".
- מקרה דרמטי של שימוש בעדשה סקלרלית לדרמואיד (מר איוון הר): הוצג פוסטר זוכה פרס ראשון המתאר טיפול רפרקטיבי בילד עם דרמואיד בקרנית באמצעות עדשה סקלרלית. דרמואיד הוא "צמיחה של רקמת חיבור העשויה לכלול שערות, פירורים של שיניים ועוד". במקרים כאלה, התאמה רגילה של עדשות מגע בלתי אפשרית, והפתרון הוא "עדשה סקלראלית עם חור בגודל מספר מ”מ בהתאמה לדרמואיד, כך שהעדשה מתלבשת על הקרנית והדרמואיד עובר דרך החור בעדשה".
- עדכונים בעדשות מגע רכות לקרטוקונוס (מר בוריס סברינסקי): הוצגו עדשות מגע רכות לקרטוקונוס עשויות סיליקון הידרוג'ל, הדומות לעדשות חודשיות רגילות. עדשות אלו "מאפשרות להתאים עד 60D ולקבל ראייה תפקודית וזמן הרכבה רב". הודגש כי יש להיזהר ולא להשרות עדשות אלו במי חמצן מעל 15 דקות, כיוון שזה עלול להרוס את חומר הסיליקון הידרוג'ל.
- סוגי עדשות מגע סקלרליות ושיטות התאמה (מר שמואל ברמן): נסקרו סוגי עדשות סקלרליות (בגודל 14-26 מ"מ ויותר) ושיטות התאמה מקובלות. הודגש שהתאמת עדשות מחוררות קשה יותר מאטומות. המרווח מהקרנית צריך להיות כחצי מעובי הקרנית (250-300 מיקרון), וקצה העדשה צריך לאפשר מעבר דמעות וכלי דם אך לא להיות מורם מדי. עדשה סקלרלית אטומה מורכבת כשהיא מלאה בנוזל, בעוד שמחוררת מורכבת ללא נוזל והחורים מאפשרים תחלופת דמעות.
- נושאי הרצאות נוספים: הכנס כלל גם הרצאות בנושאים כמו שליטה במיופיה (ד"ר סטיב וונטש), עדכונים במערכת החיסון של משטח העין (פרופ' חיים עובדיה), עדכונים בטיפול בסטרואידים ומשטח העין (פרופ' יוסף ווידנפלד), טיפול בכוויות כימיות (פרופ' אבי סלומון), הסיבות לאי הצלחת משקפיים (מר יונתן שפירא), יובש ועדשות מגע (ד"ר אנדרו פינק), שימוש ב-slit lamp (מר רפי רייזר), עדכון בקרטוקונוס וקרוסלינקינג (ד"ר דויד צדוק), העין החיצונית ועדשות מגע (ד"ר אירית ברקת), חומרי גלם לעדשות מגע (ניר ארדינסט), וסיבוכי עדשות מגע מסכני ראייה (ד"ר יורם ביגר).
כנסים עתידיים: הוכרז שהכנס הבא יתקיים ב-1 בנובמבר 2011, ויכלול מושב בנושא ראייה ירודה, עם שאיפה לאולם גדול יותר והשתתפות פעילה רבה יותר.
הכנס שימש פלטפורמה חשובה לשיתוף ידע ועדכונים בתחומי עדשות המגע ומשטח העין, עם דגש על שילוב בין אופטומטריסטים לרופאי עיניים. הנושאים שנסקרו היו רחבים, החל מסינדרומים נדירים וטכנולוגיות מיפוי קרנית מתקדמות, ועד התאמות מיוחדות של עדשות מגע סקלרליות לילדים ומבוגרים, וטיפול במצבים קליניים שונים הקשורים למשטח העין ועדשות מגע. הצלחת הכנס והביקוש הגבוה מעידים על חשיבותו והצורך בהמשך קיומו.
כתיבת תגובה