קטגוריה: לימודי אופטומטריה

בס"ד

 

שיחזור אורתופטיקה 1 – דר' שריידר / שנה ד', סמס' א' 2010

1. אדם בן 55 שלא יכול לרכוב על אופניים – איזה מושג שייך? Sensitive period

2. מה אגוצנטרי?

א. רכיבה באופניים

ב. ירי בחץ וקשת

ג. עדשות מגע מונוויזן

ד. מבט בלנסומטר

3. ילד בן 15 לא יכול לראות "אבטר" – איזה מושג שייך?

א. הורופטר

ב. anomalic correspondence

4. correspondence– מה הכי משפיע? תנאי סביבה

5. בבדיקת זוית סובייקטיבית – מעבר מ-0 ל-20 פריזמות,איך נוכל לבדוק זאת בקלות?

א. פוריות ויתרות מיזוג

ב. after image

6. באיזו בדיקה אדם עם אמבליופיה סטרביזמית יתקשה?

א. Fix.disp

ב. JCC

ג. פליפרס

ד. FCC

7. מה אחוז אמבליופיה באוכלוסיה? בערך 1%

8. איזה תנאים פחות טבעיים לבדיקת ARC ? בישלווסקי עם חדר מואר

9. ממה יכול לנבוע eccentric fixation? 10 ESO.T

10. מה לא גורם אמבליוגני לאמבליופיה? Intermittent exo.t

11. בבדיקת באגוליני רואה קוים שמצטלבים לא במרכז?

א. ARC

ב. EF

ג. מיזוג מוטורי

12. אדם עם exo.t ואין דיכוי – מה יראה בבאגוליני? קוים מצטלבים לא במרכז

13. VOR ? רפלקס בסיסי מלידה

14. חדר חשוך לגמרי, רואה נקודת אור שכמעט ולא זזה (תזוזה זניחה)  – מה לא קיים?

א. drift

ב. מיקרוסאקדות

ג. פיקסציה פוביאלית

ד. tremer

15. unsteady eccentric fixation ? איזור ולא נקודה

16.אקו' באמבליופיה? יש lag גדול מהנורמה

17. steady eccentric fixation ? נקבע לפי זה את האקו' לעין זו

18. ילד בן 15 אורטו בואן גריף  – נוכל להסיק עד להודעה חדשה שיש לו?

א. סטראופסיס

ב. מיזוג תחושתי

ג. מיזוג מוטורי

19. בניקולר באלאנס עם פריזמות – מה יש?simu.perce

20. מיזוג דרגה 2?

א. דמויות צריכות להיות קצת שונות

ב. דמויות צריכות להיות זהות לגמרי

21. binocular compitation? קובע עין דומיננטית

22. confusion ? אם פוביאה לא מדוכאת

23. דיכוי פוביאה ואין דיכוי p.z אך לא רואה כפול? Blind spot …

24. אדם עם זוית סובייקטיבית 0 ולא עבר שום ניתוח? HARC

25. רואים אובייקטיבי exo והאדם מדווח eso ? היה לו יותר exo לפני הניתוח

26. זוית אנומלית? הפרש בין סטיות מוטוריות לסטיות תחושתיות

27. אדם עם HARC מכסה עין אחת – מה בהכרח?

א. ראיה חד עינית לכל דבר

ב. עין סוטה מתיישרת

ג. EF

28. דיכוי פוביאלי בעין אחת בלבד – מה יראה בבאגוליני? חסר קטע קטן בקו אחד בלבד

29. covariance correspondence ? intermittent tropia

30. אדם איבד עין טובה ונשאר עם עין אמבליופית – בנהיגה מסתדר לא רע, אך במבט במראה אחורית מתבלבל?

א. אמבליופיה מסטרביזמוס

ב. אמבליופיה רפרקטיבית

ג. EF

ד. biccucline adapndent

31. ואן גריף במה משתמשים?

א. מיזוג תחושתי

ב. מיזוג מוטורי

ג. simu.perce

32. מה מבטא בילבול? מיזוג תחושתי

33. מה לא תקין? Overshoot 20%  בגיל 3 חודשים

34. uHARC ?

א. חסר תועלת תפקודית

ב. שלב ראשון באדפטציה לסטרביזמוס

35. גיל 39 – ניתן לשפר יכולות דו עיניות – למה? כי תקופה רגישה של תפקוד דו עיני ארוכה מאוד

36. ילד בן 9 שנק' האפס נופלת על רשתית טמפורלית בעין ימין,התחיל לפני כשבועיים? RXT

37. התשובה היתה pz בצד טמפורלי

38. בקטרקט מולד עין לא תתפתח בגלל? Inadaquat stimulus

39. מה גורם לתנועות עיניים ב- cover test ? retinomotor value

40. אדם ללא סטיה – מה נניח?

א. סטרביזמוס

ב. כפילות

ג. בילבול

ד. מיזוג מוטורי

מיזוג מדרגה ראשונה- יש מיזוג מוטורי אבל אין תפיסתי, מכיוון שהדמויות לא ניתנות למיזוג.
מיזוג מדרגה שניה (נקרא גם flat fusion)- יש מיזוג אמיתי. יש זהות בין שתי הדמויות, לכן מצפים למיזוג. יש מיזוג תפיסתי/ תחושתי.
כאשר עובדים עם מיזוג בדרגה 2 איך יודעים שממזגים בוודאות? הרי התגובה תהיה זהה גם אם סוגרים עין אחת… לכן לצורך בקרה מוסיפים מרכיבים של מיזוג מדרגה ראשונה- שני אלמנטים שלא משותפים לשתי הדמויות: אם הנבדק רואה את שני המרכיבים הנוספים, הוא אכן משתמש בשתי העיניים וממזג, אם הוא לא רואה את המרכיבים הללו, נדע שהוא סוגר עין או מדכא עין.
כאשר אומרים שהעין מדוכאת, זה לאו דווקא אומר שהיא לא עובדת, יש מס' מרכיבים ושכבות לדיכוי.
מיזוג מדרגה שלישית- זו הדרגה הגבוהה ביותר של מיזוג, נקרא בד"כ סטריואופסיס= תלת מימד. תלת מימד אינו מונח לגמרי מדויק, משום שהפרוש של תלת מימד יכול להיות שונה לפי הרצון, ואילו סטריואופסיס לא נותן אפשרות לפרוש מטעה.
ישנם 3 מונחים שמתארים תלת מימדיות:
1) ראיית עומק- יודעים שיש גם עומק חד עייני. רמזים חד עיניים, כמו: precpective parallax, גודל, אומדן מרחק, הסתרה, עומק וכו' מאפשרים לנו לאמוד מרחקים גם אם יש רק עין אחת.
2) ראיה תלת מימדית 3D- זה לאו דווקא סטריואופסיס. אם מדברים על ציור שיש בו פרספקטיבה= כביכול עומק, לדוגמה: ציור של מסילת רכבת

במבט רגיל במרחב ככל שמשהו מתרחק הוא נעשה צר יותר, שמציירים זאת ככה הפרוש התפיסתי הוא של ריחוק, עומק, אבל זה לא ראיה תלת מימדית. ראיה תלת מימדית הוא מונח שאינו חד משמעי.
3) סטריואופסיס- תחושת עומק שמתקבלת אך ורק עם שתי עיניים שעובדות בתאום, וכשיש דמויות שנופלות על ההורופטר.
סטריואופסיס תופס מקום חשוב ביותר באימוני ראיה, מכיוון שכשמתרגלים את יכולות הראיה הדו עינית, קל מאוד למטופל לאבד את הדו עיניות מסיבות שונות, שהראשית בינהן היא ראיה דו עינית מעורערת של המטופל. כך נוצר דיכוי, ייתכן שלסירוגין, מה שבהכרח פוסל או מונע את התקדמות התרגיל עצמו.
אם עובדים למשל עם דמויות מדרגה מס' 2 והנבדק אומר כל כמה שניות שהצלב נעלם לו, נוצרת בעיה בהתקדמות. כדי לדרבן אותו לא לדכא צריכים להשתמש בטכניקות שאינן פשוטות:
אם המטופל מדכא פתאום, כדי להוציא אותו משם מכסים את העין הטובה כדי לעורר את השניה- דבר כזה יפגע במהלך האימון.
או שניתן לקחת מקל ולדפוק על המטרה – מה שמעורר אותו.
העיסוק בהוצאה מדיכוי פוגע באיכות התרגיל.

אנחנו משתמשים סטריואופסיס כדרך תפיסתית בטוחה, שבאמצעותה יהיה לנבדק קל יותר שלא לדכא למנוע מהנבדק לדכא. כשהנבדק משיג סטריואופסיס במהלך התרגול, תחושת העומק וההכרה שיש דברים קרובים ויש דברים רחוקים, חזקה כל כך, כך שכבייכול קשה יותר לדכא, אצל הנבדק נוצרת מעיין נעילה תפיסתית למה שהוא עושה כרגע (כמו הספרים בהם רואים תמונה אקראית וברגע שמכנסים במקום אחר רואים תמונה- ברגע שמשיגים זאת תחושת העומק כל כך חזקה שקל להשאיר את זה, יש עוצמה לחוויות הסטריואופסיס).

1) אם יכולים לגרום לסטריואופסיס כל תרגיל שנעשה ילך מהר וטוב יותר
2) אם עובדים עם אדם שאין לו יכולת סטריואופטית, ואי אפשר להשיג זאת, התרגילים הרבה יותר קשים להצלחה. תמיד נלחם בשאלה האם הוא באמת ממזג או מדכא חלקית, ולצורך זה תמיד חייבים לחזור לבקרה- שלא נועדה לעיסוק תמידי, אלא רק לבדוק תקינות מדי פעם ולא כל הזמן.

אזורי פאנום רחבים יותר בהיקף, לכן התחושה של סטריואופסיס חזקה יותר בהיקף שדה הראיה הדו עינית, ועדינה יותר לקראת הפוביה.
היתרון: יכולת ההבחנה בסטיות קלות בעומק, הרבה יותר טובה בפוביאה.
החיסרון: קל יותר לגרום לדיפלופיה בסמוך לפוביאה- אם יוצאים מאזורי פאנום הקטנים נגרום לכפילות.
נוצר פרדוקס- מצד אחד ניתן לגרום לראיית עומק תוך כדי דיפלופיה, ומצד שני אם נזיז את אותן הדמויות לפוביאה, כך שהן לא יהיו על ההורופטר (לא בתוך אזורי פאנום), הנבדק יראה כפול.
אם עושים disparity ליד הפוביאה או בפוביאה עצמה, ניתן לגרום לכפילות בקלות. אבל ניתן ליהנות מסטריואופסיס עם אותה כמות disparity בהיקף, כשעדיין נמצאים באזור פאנום.
לכן ייתכן מצב שבמרכז נראה כפול, אבל בהיקף יש תחושה של סטריואופסיס (זה קשור לאופן בו הצגנו את המטרה).

התפתחות הראיה אצל הילוד
קצב התפתחות יכולות הראיה
בגיל 27 שבועות אצל העובר העפעפיים נפרדים לעליון ותחתון.
ח"ר אצל הילוד או התינוק ניתנת למדידה ע"י שתי בדיקות:
1) התנהגותית
הבדיקה נקראת preferential looking אוforced preferential looking , שבה מציגים בפני התינוק שתי דמויות, אחת עם אינפורמציה והשנייה ריקה. ההנחה שהתינוק יעדיף להסתכל יותר לצד שבו יש אינפורמציה.
האינפורמציה המוצגת היא בד"כ פסים בתדירויות שונות, המייצגות ח"ר ראיה שונות. אם הפסים צמודים צריך ח"ר טובה יותר כדי לראות זאת, אם הפסים הצמודים מעבר ליכולת הרזולוציה של העין, אז הצד עם הפסים יראה כמו הצד הריק, ואז לא תהיה העדפה.
אפשר לבדוק זאת מגיל אפס עד 6 חודשים (זה הכי יעיל עד 6 חודשים, אבל ניתן לעשות זאת גם מעבר לזה).
זו בדיקה טובה, אבל זו בדיקה התנהגותית, לא ניתן לדעת בוודאות אם התינוק רואה, אנחנו פשוט מניחים לגבי הח"ר על סמך ההתנהגות שלו.
כדי שנוכל להגיד שהתינוק אכן רואה את הפסים, עליו להסתכל על הצד עם הפסים 3/4 מהזמן הקצוב (75%). בבדיקה הזו הח"ר בלידה או קרוב ללידה היא בסביבות 6/180 או ליתר דיוק מחזור אחד למעלה.
בגיל 3 חודשים רואה 3 מחזורים למעלה= כ 6/60
בגיל חצי שנה רואה 6 מחזרים למעלה= 6/30
בגיל שנה רואה 12 מחזורים=6/15
בגילאי 3עד 5 נגיע ל30 מחזורים במעלה= 6/6
ילדים אינם עיוורים מלידה, אלא רואים ולא מבינים מה הם רואים.
כנראה שהחדות הדו עינית והחד עינית מתקדמות פחות או יותר באותו קצב, ורואים יתרון קל של החדות הדו עינית אחרי גיל חצי שנה.

2) אלקטרופיזיולוגית
VER או VEP
ב VEP מראים רק דמות אחת- מקרינים ללוח שחמט והצבעים (השחור לבן) מתחלפים בינהם. מודדHO את התגובה העצבית מהקורטקס
בVER מראים גירויים שונים ולא אותו גירוי כל פעם- זה לא מראה מה בדיוק האדם רואה, אבל זה אומדן טוב.
משתמשים בבדיקות אלו שאין אומדן אמיתי לדעת אם העין באמת רואה או לא, במצבים בהם לא ניתן לתקשר עם הנבדק.

בVEPהח"ר הצפויה היא:
6/45 בגיל חודשים
ו 6/6 בגיל חצי שנה
המסלול הנוירולוגי מהפוביאה עד לקורטקס הושלם בגיל חצי שנה לכן המערכת מגיבה בהתאם.
בVER הח"ר הצפויה היא:
כ6/9 בגיל שנה

הVEP מראה ח"ר טובה יותר בגילאים יותר צעירים, הסיבה כנראה שהpreferential looking בודק את הח"ר בדרגה הרבה יותר טובה, מאשר רק קורטקס הראיה.

שליטה על תנועות עיניים
כשיש בעיה חמורה ביכולת הראיה או בח"ר, בד"כ אין התפתחות ראויה של תנועות עיניים תקינות. לכן הפרעה בתנועות העיניים, תהיה לעיתים קרובות סימן ראשון לכך שישנה בעיה חמורה.
אצל תינוק בן חודשיים קשה להבין אם הוא רואה או לא, והאם הוא רואה טוב או לא,
אבל אם רואים שתנועות העיניים שלו אינן סדירות או שמתפתחים ליקויים כמו ניסטגמוס- קיים חשש שמדובר תקלה חמורה.
ניסטגמוס בגילאים צעירים ביותר (של מס' חודשים), הם ניסטגמוסים איטיים, לא רואים ריצוד מהיר, אלא תנועה מחזורית איטית של העיניים- נקרא לפעמיים pendular nystagmus (ניסטגמוס של מטוטלת).

פיקסציה
לתינוקות יש פיקסציה מלידה על פנים, אבל לא כל כך שמדובר בפנס, או מטרה אחרת.
היכולת לבצע פיקסציה על פנס מתחילה בסביבות גיל 3 חודשים, בגיל הזה התינוק יכול גם לבצע תנועות סקדיות סבירות בערך, למטרות היקפיות.
דוג': אם אדם נכנס לחדר או שאמא שלו נמצאת בצד, הוא יעשה את התנועה הזו.
המסקנה- אם רוצים לדעת אם הילד רואה/ מסתכל/ מכוון, נעדיף להשתמש בפנים מוכרות, עדיף של אמא שלו ולא פנס, מכיוון שהוא פשוט לא יסתכל על הפנס.

תנועות סקדיות
תנועות סקדיות קיימות מלידה, הדינמיקה של התנועות ידועה- יש השהייה ואז יש פולס של תנועה מהירה, וזו תנועה בליסטית- ברגע שהיא מתחילה לא ניתן לשנות אותה.
אצל הילודים ההשהייה ארוכה, בערך פי 2 עד פי 3 מההשהייה הרגילה אצל אדם מבוגר, בנוסף התנועה היא רק כחצי הדרך עד למטרה, מה שמחייב תנועות רבות עד שבאמת מגיעים למטרה.
התנועות הסקדיות תקינות פחות או יותר בגיל 7 חודשים, מגיל 7 חודשים יש המשך של שיפור, אבל מועט.
כל ההתפתחות של התנועה הסקדית מלווה ב under shut, לא מגיעים למטרה, אלא לחצי הדרך או 3/4 מהדרך, בגיל מבוגר זה מגיע ל90% מהדרך ואז יש תיקון.
Over shoot נחשב לדבר לא תקין בכל גיל, אלא רק under shoot- שקיים באופן קטן גם בגיל מבוגר.

תנועות מעקב
אצל ילודים תנועות אלו ניתנות לביצוע בשני תנאים:
1) המטרה גדולה מאוד- 12 מעלות ומעלה
2) המהירות נמוכה- גם אז היכולת לבצע תנועת מעקב מתארכת פחות מחצי שניה. הם עושים את תנועת המעקב לכמה מאות מילי שניות, ואז מפסיקים לפני שמתחילים עוד פעם.

תנועות המעקב מגיעות לרמה סבירה בגיל 4 חודשים, ניתן להגיד שתנועות מעקב ותנועות סקדיות מתפתחות פחות או יותר באותו קצב.
אנחנו מצפים לתנועות סבירות של כל עין, בסביבות גיל 4 חודשים, אבל לא לפני כן. אם אמא מתלוננת שהתינוק שלה פוזל בגיל חודשיים, מוקדם מדי לדבר על זה מכיוון שהפיקסציה, התנועות והשיתוף בין שתי העיניים עוד לא אמורים להיות מתואמים לגמרי.

היחס בין תנועות עיניים לתנועות ראש
אחד מעמודי הטווח של מערכת תנועות העיניים והראיה הדו עינית, הוא היחס בין תנועות העיניים לתנועות הראש.
המנגנון vestibulo ocular reflex VOR- מאפשר לנו שמירה על פיקסציה תוך כדי תנועות ראש: אם הראש זז העיניים חייבות לזוז לכיוון הנגדי כדי לשמור על פיקסציה.
זה רפלקס מאוד פרימיטיבי והוא קיים מלידה, הדיוק שלו מושלם בגיל 3 חודשים, אם זה לא היה כך בכל פעם שהתינוק היה מזיז את הראש, הוא היה מקבל דמות מטושטשת על הרשתית. מכיוון שמזיזים את הראש כל הזמן ראוי שהמנגנון הזה יושלם בגיל יחסית צעיר, מה שאכן קורה.

אם לילד יש סטרביסמוס קבוע שלא על בסיס שיתוק כזה או אחר, מתייחסים רק לשיתוף הפעולה בין שתי העיניים, אם רוצים לקבוע שיש לילד constant strabismus בעין אחת- לא ניתן לעשות זאת לפני גיל 4 חודשים.
סטרביסמוס לא יכול להתפתח לפני גיל 4 חודשים, וקרוב לוודאי שגם לא לפני גיל 5-6 או חודשים.

תנועות דו עיניות
Convergence- התכנסות
תנועת ההתכנסות קיימת כבר מלידה, אבל רק אם המטרה רחוקה מ40 ס"מ, ואם המטרה מעניינת.
בגיל 4 חודשים ההתכנסות סבירה ומדויקת פחות או יותר אצל 90% מהילודים.
כבר בגיל חצי שנה אם שמים בערך 20 פריזמות B.O מול עין אחת, זה יגרום לרפלקס המיזוג (התינוק יעשה תנועת התמזגות במטרה למזג).
ייתכן שכבר בגיל 4 חודשים לגיל חצי שנה המערכת פחות או יותר משלימה את היכולות הבסיסיות שלה.

דיוורגנציה- אותו כנ"ל
וכך גם לכלל תנועות הורגנציות (ימינה שמאלה, ומעלה מטה)
המנגנון העצבי של תנועות הוריזונטלית והמנגנון לתנועות ורטיקליות, הם מנגנונים נפרדים שנובעים ממקורות ומגרעינים מוחיים שונים. המקור לתנועה ורטיקלית שונה מהמקור לתנועה הוריזונטלית.

אקומודציה
מגיעה ליכולת של מבוגר בסביבות גיל 5 חודשים.
לתינוק בין חודשיים יש אק' קבועה, בערך למרחק של 30 ס"מ, שהוא פחות או יותר המרחק בין העיניים של האם לשד.
האקומודציה המדויקת ביותר אחרי גיל חודשיים הייתה אצל אמטרופים ופחות טובה אצל מיופים והיפרופים (כמעט כל התינוקות בהתחלה הם היפרופים)

Sensory fusion- מיזוג תחושתי
לא קיים בלידה
בלידה כל עין בנפרד, בגיל חודשיים מתחילב הכרה ראשונית, בגיל 3 חודשים יותר טוב, בגיל 4 חודשים טוב- זזים בתאום.
בלידה אין מיזוג תפיסתי, הוא מתפתח במשך 6 החודשים הראשונים. כנראה שההתפתחות של מיזוג תחושתי, מלווה גם כן בו זמנית, פחות או יותר, עם התפתחות סטריואופסיס.
בגיל חצי שנה תינוקות יכולים להגיב לגירוי סטריואופטי של כ60 שניות של זווית (שזה טוב מאוד).
סטריואופסיס מסוג random dot (לא שתי דמויות זהות כמו הזבוב) מתפתח יותר לאט. בגיל חצי שנה מגיעים רק ל 5 דקות (בסטריואופסיס הרגיל של סטריואו פליי זה היה 60 שניות= דקה אחת) ובגיל 5 שנים מגיעים לסביבות 30 שניות- שזו כמעט היכולת המרבית.
Contrast sensitivity- רגישות לניגודיות, מופיעה ומשתפרת במהירות בין גיל חודש ל3 חודשים.
ככל שהתדירות יותר גבוהה, קשה יותר לפענח את הניגודיות- זה הרי טבעי, אבל ישנה "נפילה" גם בתדירויות הנמוכות- בתדירויות נמוכות מאוד הרגישות לניגודיות נופלת. הנפילה הזו בעקומה מופיעה כבר בגיל 3 חודשים.
ההשלמה של רגישות לניגודיות (היכולת המרבית של רגישות לניגודיות) ממשיכה להתפתח לתקופה ארוכה, ויכול להיות שאפילו בגיל 7 שנים זה לא מושלם.
יש לתת תשומת לב לכך שישנן יכולות שממשיכות להתפתח אפילו בגילאים מבוגרים יחסית.

הבסיס הוא ראיה חד עינית- ייתכן במצבים בהם יש רק עין אחת, או במצב בו יש דיכוי מלא של עין אחת.
השלב הראשון של שימוש בשתי העיניים (ולא ראיה דו עינית) הוא simultaneous perception תפיסה בו זמנית- אין משהו משותף לשתי העיניים, הן לא עובדות יחד, אלא רק עובדות באותו זמן. מדובר בהפעלה של כל עין, לא בהכרח מיזוג, או משהו שדומה למיזוג.
ישנן מספר וראציות של תפיסה סימולטנית, הפשוטה בינהן היא דיפלופיה. בדיפלופיה שתי העיניים מופעלות אבל אין מיזוג, זו לא ראיה דו עינית, אלא שימוש בשתי העיניים בו זמנית. אנחנו גורמים למצב כזה שאנחנו מבצעים בדיקת פוריה, המערכת משתמשת בשתי העיניים, אבל לא מעבר לכך.
אפשרות שניה- כל עין רואה משהו שונה. זה יכול להיות מצב לא טבעי, למשל במכשיר, אבל יש מודעות לשתי העיניים.
זה יכול להיות גם במצב טבעי, למשל שמים יד מול עין אחת: עין אחת רואה רחוק, ועין שניה רואה את היד, אין כאן מיזוג, ויש שימוש בשתי העיניים במידה ואין דיכוי.
כל הנ"ל נקראים ראיה סימולטנית.

אנו משתמשים רבות בראיה סימולטנית בתרגילים ואימונים שונים, משום שכך קל מאוד לדעת אם הנבדק משתמש בשתי העיניים או אם הוא מדכא.
דוג' פשוטה ביותר למצב זה: ניתן לעין אחת לראות עיגול ולעין השניה לראות X. אם הנבדק רואה את שניהם אנחנו יודעים שיש לו ראיה סימולטנית, אם הוא רואה רק אחד מהם הוא מדכא.
התועלת בשימוש במטרות כאלה היא שפחות קל לדכא, משום שאין סיבה לדכא… מותר שיהיה במרחב X וגם עיגול.
אנחנו נשתמש בזה יותר אצל מישהו שנוטה לדכא, במטרה לעורר עין מדוכאת, נותנים להם משהו שאין סיבה לדכא.
ההנחה היא שתפיסה סימולטנית היא המצב הכי קל, שבו ניתן להשיג שימוש בשתי העיניים.

אם רוצים להוציא מדיכוי ניתן להם משהו לראות בעין אחת שלא בדיכוי, כמו: X, עיגול או צורה כלשהי, ומול העין המדוכאת נשים פנס. אם הוא אומר שלא רואה את האור זה דיכוי עמוק ביותר, אם גורמים לו לראות את האור הוצאנו אותו מדיכוי.
השלב הבא יהיה לשים את האור בהיקף קצת בצד, ולאחר מכן להחליש את העוצמה של האור.
אלו שנוטים לדכא חזק הם constant exo tropia, יש להם אקסוטרופיה גבוהה, העין בחוץ ומדוכאת וקשה להוציא אותם מזה.
ניתן גם לשים נורה מהבהבת ליד העין- קשה להתעלם מזה, וזו יכולה להיות דרך טובה לעורר עין מדוכאת.
אם לא נוכל לגרום לתפיסה סימולטנית, לא יהיה ניתן להמשיך הלאה, זו הרמה הנמוכה ביותר של שימוש בשתי העיניים. משתמשים בזה מצד אחד כי קשה לדכא, ומצד שני אם לא נשיג את זה, לא נוכל להשיג שימוש בשתי העיניים.

ההצלחה של הטיפול תלויה במידה גדולה בגיל, אבל לא בכל מצב ספציפי, הכוונה: אם למישהו יש constant left exo tropia בגודל של 70 פריזמות, לא משנה אם הנבדק בין 6 או 50.
תפיסה סימולטנית מחייבת מטרות שונות לשתי העיניים.

אם אנחנו יודעים שהנבדק משתמש רק בעין אחת נסתפק ברפרקציה חד עינית, אין לו ראיה דו עינית לכן לא נבצע בדיקות דו עיניות, חוץ ממקרים של alternating.

דרגות של ראיה דו עיינית/מיזוגית
נקראות 1, 2 ו 3
דרגה ראשונה של מיזוג- נקראת גם מיזוג מוטורי
קיימת שהעיניים מכוונות לאותו מקום, אבל הדמויות שונות לחלוטין, אין שום דבר משותף בין שתי הדמויות, לדוג': אם ניתן לעין ימין לראות עיגול כחול, ולעין שמאל נאפשר לראות X אדום, אין שום אלמנט משותף לשתי הדמויות הללו.
אבל אם שתי העיניים ישרות ומכוונות לאותו מקום, התוצאה ששתי העיניים פקוחות תהיה X בתוך העיגול. במצב זה יש מיזוג- והוא נקרא מיזוג מדרגה ראשונה/ מיזוג מוטורי. העיניים מכוונות לאותו מקום, אבל אין מיזוג תפיסתי כי המצב לא מאפשר זאת, כדי למזג צריך משהו משותף, וכאן אין זאת.
זו דרגה נמוכה ביותר של מיזוג/ראיה דו עינית, זה לא מיזוג אמיתי=תפיסתי, אבל בכל זאת זה מראה על שימוש בשתי העיניים ואלמנט של שיתוף פעולה.
היתרון בשימוש במטרות של first degree fusion הוא שלא מעמיסים יותר מדי על יש כאן דרישה מינימלית המערכת, לא חובה למזג, אבל גם אין צורך לדכא.
יש מכשירים בהם ניתן להכניס פריזמות ומבקשים מהפציינט לשים את הX בתוך העיגול.
ברגע שאלמנט אחד נעלם, אנחנו יודעים שהאדם מדכא וצריך להוציא אותו מדיכוי. באימון ראיה דיכוי הוא האויב!  ברגע שיש דיכוי, כל אימון נעשה לשווא, לכן נעשה מאמצים כדי שלא יהיה דיכוי.
שיטה זו היא דרך טובה מאוד כדי שלא יהיה דיכוי.
ניתן להכניס מספיק פריזמות עד שה-X נכנס לעיגול ואז ניתן להגיד שיש לו first degree fusion. ישנם מצבים בהם יש לפציינט תפיסה סימולטנית שזה תנאי להתחלת הבדיקה הזו, כמוסיפים לו פריזמות הX מתקרב, אבל ברגע שהוא נכנס לעיגול הוא נעלם. אנחנו יודעים שיש כאן דיכוי פוביאלי שלא מאפשר מיזוג תפיסתי ואפילו מונע ממיזוג מוטורי באותו רגע. ניתן לדבר על מיזוג מוטורי רק עם יש לו תפיסה סימולטנית.
יש מצב נדיר שה X יתקרב ומדלג על העיגול ופשוט מופיע בצד השני- זו דוגמה לכך שמסרב לקבל שתי דמויות, למרות שהן שונות, באותו מקום. זה מצב קיצוני אבל ייתכן.

מיזוג מדרגה שניה- נקרא גם מיזוג תחושתי (וגם flat fusion מיזוג דו מימדי)
מדובר במטרות זהות או מאוד דומות לשתי העיניים, אם הנבדק ממזג זאת למטרה אחת, יש לו מיזוג תחושתי.
כשיש דמות מסוימת כל עין רואה זאת פעם אחת, והקורטקס ממזג את שתי הדמויות (אחת של כל עין) לדמות אחת.
כיצד ניתן לדעת אם יש מיזוג תפיסתי או דיכוי? התפיסה בשני המצבים הללו היא אותה תפיסה של דמות אחת, לכן בכל מצב של second degree fusion, צריך לוודא שהנבדק לא מדכא, זו נקודה קריטית בתרגילים- לדעת אם המיזוג באמת קיים.
לכן במשך אימון הראיה, כשאנחנו הגענו לשלב של second degree fusion, אסור לנו להציג לעיניים תמונה כזו לבד, אלא אנחנו חייבים ללא יוצא מן הכלל להוסיף מטרה של first degree, שתראה בו זמנית יחד עם הדמות הממוזגת ותראה אם הנבדק מדכא או לא.
לדוג': בסטריואופסיס יש את הסטריופליי, אבל למטה בצד אחד יש R ובצד השני L, זה אמור להראות בו זמנית… ואם אחד מהם לא שם, אנחנו יודעים שהוא מדכא אחת מהעיניים.
בבדיקה השניה לסטריואופסיס: random dot יש צורה של: + מקוטב, האנכי נראה ע"י עין ימין והאופקי ע"י עין שמאל. אם הוא רואה רק קו אחד הוא לא ממזג- או שלא משתמש בשתי העיניים בו זמנית.
זו בקרה על דיכוי בכל בדיקה בה יש second degree fusion
בחלק מהבדיקות הדו עיניות אנו מבצעים אין את הבקרה הזו, למשל: ב NRA ו PRA יוצאים מתוך הנחה שמדובר בבדיקה ממוזגת (flat fusion), אבל יש כאלו ששמים מטרת בקרה גם בבדיקה הזו (אין בזה צורך של ממש מכיוון שבשלב זה של הבדיקה אנחנו רוצים להניח שהנבדק הוכיח ראיה דו עינית, כך שאין סיבה שיתחיל לדכא פתאום)
ביתרות מיזוג אם הוא מדכא עין אחת, הוא יראה שהמטרה מתחילה לזוז הצידה. בבדיקות אלו יש גם SILO ו SOLI שמהווה בקרה.

תרגיל ב flat fusion
מטרת התרגיל: עידוד שימוש בשתי העיניים/מניעת דיכוי.
רוצים לעודד את השימוש המלא בשתי העיניים ונותנים לראות אותו דבר בשתיהן, אבל זה לא מספיק טוב כי אין לנו דרך לדעת אם מדובר במיזוג אמיתי או לא.
כדי לוודא זאת ניתן לבצע פעולות שונות:
אחד המפורסמים להראות שני עיגולים ולצייר חצי פרצוף על כל אחד מהם, זה מדרבן אותו לחבר את שני העיגולים האלה ולא לדכא, כי רק אז הוא יראה פרצוף מלא. אם הוא רואה רק חצי ולא פנים מלאות, נדע שיש דיכוי.
לאחר שנקבל את התוצאה הזו, ניתן להתחיל לערער את התפיסה הזו, בעצם להקשות במטרה לפתח את היכולת. ניתן לבקש מהנבדק לראות את הפנים המלאות דרך פריזמות, פליפרס עדשות מינוס או פלוס- כל דבר שמחייב לשמור על המיזוג המלא, ובנוסף לשחרר או להפעיל אק' וכו'.
זו דוגמה אחת מיני רבות של אימון הראיה תוך כדי שמירה על כך שהנבדק לא מדכא. אם הוא מדכא נעורר אותו, כך שלא יעשה זאת.

נראה שתוך כדי צפייה למי שיש ראיה דו עינית חלשה, יש דיכוי רגעי, וכשמעירים את תשומת ליבו לזה הוא מפסיק- זו אינידיקציה לרמה של היכולת הדו עינית.
כל מצב של מיזוג תפיסתי הוא מצב שרק הנבדק יכול לדווח עליו- יש לשאול את הנבדק.

מיזוג מוטורי ניתן לבדוק באמצעות cover test
כמעט תמיד יצאנו מנקודת הנחה שמיזוג מוטורי ומיזוג תפיסתי הולכים בתאום מלא, וזה הבסיס למבחן הכיסוי. עושים מבחן כיסוי ורואים איך העיניים זזות, אם העין לא זזה מעריכים שיש לו מיזוג תפיסתי, למרות שניתן לדעת בוודאות שיש לו רק מיזוג מוטורי. אבל לרוב מיזוג מוטורי משולב עם תפיסתי לכן ההנחה הזו תקינה לרוב.

יש הרבה תרגילים עם ביקורת לכך שהנבדק לא מדכא: aperture ruler הוא אחד מהם- יש תוספת של תרגול מדרגה ראשונה בחלק התחתון.
המשקל שנותנים לדרגה ראשונה או שניה משתנה בהתאם לרמה של הנבדק (ניתן לשים צורה קטנה של של – & ו שיוצרות +, או חצאי פרצוף שיוצרים פרצוף שלם).

מקרה מיוחד
יש בו זמנית דמות שניתנת למיזוג בקלות, אבל יש אלמנט שונה (אבל שלא שונה בגודל) וזה שובר מיזוג. הדוגמה הזו קיימת ב worth 4 dot הצורה זהה אבל הצבע שונה.
האם צבע משנה את מהות הדמות או לא? זה מקרה מיוחד למרות שהדמויות שונות- צבע שונה, אנחנו בכל זאת מצפים מהמערכת למזג זאת (הכוונה לעיגול הלבן שעין אחת רואה אדום והשניה ירוק).
מיזוג תלוי ב: נקודות תואמות, אזורי פאנום, ומיקום במרחב. אם שני העצמים באותו גודל ניתן למזג זאת.
מה לגבי אלמנטים נוספים כמו צבע? בהירות וכו'? מבחינת חוקי המיזוג של ההורופטר ופאנום וכו', זה לא משנה.
ברמה התפיסתית יש אלמנט לא זהה שהוא הצבע השונה. לכן מצד אחד צריך לתהות למה הנבדק לא ממזג? הדמות נופלת על נקודות תואמות וכו', זה בר מיזוג. אבל מצד שני, הדמויות בצבעים שונים.
לכן צבע תופס מקום מיוחד במיזוג מדרגה 2, וניתן להתווכח עליו
שבנו את המכשיר חשבו שזה ניתן למיזוג ואין הצדקה לא למזג, לכן הוא מפרש אי מיזוג של הנק' הלבנה התחתונה כמיזוג מעורער. המכשיר מחייב לאחד את הנק' לתפיסה אחת- כך שרואים את הנק' הלבנה כבעלת הילה אדומה או ירוקה מה שמשתנה כל רגע.
ניתן לבדוק דומיננטיות בדבר הזה- פתאום העיגול יראה אדום או ירוק יותר.
אם רואים 3 נק' ירוקות ואחת אדומה- מדובר בעין דומיננטית חזקה.
בworth 4 dot רואים שילוב בנק' הלבנה- מה שנקרא LUSTER/LUSTRE- שילוב של שני צבעים לצבע אחד.

לעיתים לא רחוקות כשיש למישהו קטרקט בעין אחת, קשה למזג או שהמיזוג מופרע, מכיוון שהדמויות בצבעים או בהירויות שונות. יש ערעור של המיזוג התפיסתי שקשה לתיאור, למרות שזה לא גורם לראיה כפולה, זה כן גורם לנבדק לפעמים לסגור עין אחת, כי השילוב של שתי הדמויות הוא באיכות ירודה בהשוואה לדמות חד עינית בהירה.
הטבע של ההפרעה הזו עדיין לא נחקר מספיק, אבל זו עוד דוגמה לכך ששינוי צבע שבו למרות שיש בדיוק אותה הדמות, בכל זאת הנבדק מנסה לדכא, ואם הוא לא מצליח הוא עוצם עין אחת (בגילאים מבוגרים מאוד קשה לדכא).
במצב רע הקטרקט בעין הדומיננטית ואז זה באמת מפריע.
במצב טוב הקטרקט בעין הלא דומיננטית ואז הדיכוי קל יותר, והוא מתלונן פחות.

שחזור מבחן מיקרוביולוגיה 2006

1)שלבים ביצירת אינפקציה:
א. היצמדות, חדירה, הפרשת אינזימים וטוקסינים. *****
ב. אין משמעות.
ג. חדירה, היצמדות, הפרשת אינזימים וטוקסינים.

2)מה לא יכול לעבור מחיידק לחיידק מבחינת גנים?
א. תהליך הדיסאינפקציה. *****
ב. קוניוגציה.
ג. טרנסדוקציה.
ד. טרנספורמציה.

3)חומרי חיטוי, דיסאינפקטנטים הם:
א. חומרים שלא ניתן לשים על רקמות. *****
ב. חומרים של סטריליזציה כדי להרוג חיידקים אחרים.
ג. חומרים כנגד פיטריות ושמרים.

4)משפט לא נכון לגבי תרופות אנטי מיקרוביאליות:
א. אמינוגליקוזידים הם בקטריוסטטיות. *****
ב. אריטרומיצינים הם בקטריוסטטים.
ג. צפלוספורינים הם בקטריוצידים.

5)חיידקים גדלים בטמ"פ אופטימליות:
א. מזופילים. *****
ב.פסיכופילים.
ג.טרמופילים.

6)האמא מעבירה לתינוק, איזה ag?
א. IgG *****
ב. Igm
ג. Igd
ד. Iga

7)חיידק אופורטוניסטי
א. חיידק שרק בתנאים מסוימים יכול לגרום למחלה. *****
ב. חיידק שלא מסוגל לחדור למאכסן בכלל.
ג. חיידק שתמיד יכול לחדור למאכסן.

8) מיהול חיידקים ומספרים ג"ר ומיליגרם.

9) באקונומיקה משתמשים בחומר:
א. לעיקור
ב.אנטיספטי
ג.דיסאינפקציה *****

10)משפט שגוי:
א.טטרציקלינים מעכבים סינתזה של paba (פאבה) *****
ב.אמינוגליקוזידים מעכבים סינתזת חלבונים.
ג. פניצילינים מעכבים סינתזה של דופן התא.

11) קרינה גורמת ל:
א. דנטוריזציה של חלבונים. *****
ב. שברים ב-dna
ג. דימרים של טימין.

12)חיידק סטרפטוקוקוס פנומניה הוא אלים למה?
א. כי יוצר קפסולה *****
ב. יוצר ספורה.
ג. מפריש אנדוטוקסינים.

13) המונח מיקרו' מתיחס לכל האורגניזמים שקטנים מ:
א. 1 מ"מ *****
ב. 1 ס"מ
ג. 1 מ'
ד. 1 מיקרון

14)פיליי מקנים לחיידק את ה:
א. היצמדות לרצפטורים *****
ב. כושר חדירה ויציבות לאנטיביוטיקה.

15) אוטוקלב מה זה?
א. אדים תחת לחץ. *****
ב. אדים חמים.
ג. אויר חם.

16)איך מעקרים בחדר ניתוח?
א. חומרים אנטיספטים
ב. u.v *****

17) מתי נוגדנים של IGM יכולים להופיע באדם שמזוהם עם חיידק
א. כל פעם שחיידק חודר לגוף. *****
ב. כשהחיידק חודר בפעם ה-2.
ג. כשהחיידק חודר בפעם ה-1.

18) ההבדל בין חיידק ג"ר חיובי לבין חיידקי ג"ר שלילי?

19)איך קפסולה מגנה על חיידק? מה המשפט הלא נכון?
א.נבגים שחיידקים נמצאים בג"ר שליליים בלבד. *****
ב. נבגים נוצרים בתג' להרעה למצבם בתנאי הסביבה.

20) באיזה שלב הפניצילין נפגע בחיידק?
א. שלב log – לוגריתמי *****
ב. שלב עמידה
ג. שלב תמותה

21) טכניקה בזריעת בידוד איך עושים?

22) מה יקרה לחיידק שהודבק ע"י פאז'?
א. הפאז ימיס את החיידק
ב. הפאז יתרבה בתוכו
ג. החיידק ישא את הגנים של הפאז *****

23)מה המשפט הנכון?
א. וירוסים הם פרזיטים אינטרהצלולריים *****
ב. וירוסים הם חלק מהפלורה הטבעית של הגוף
ג. וירוסים של שורדים באויר כי יש מטבוליזם נמוך

24)צביעת גרם משהו

25)שאלה על MIC

הרצאה 2
תא פרוקריוטי
חסר גרעין מוגדר.
בפרוקריוטים הגרעין הוא הומוגני, דיפוזי ונמצא בציטופלזמה. הגרעין הוא מעין ג'ל שנע בתוך החיידק, שבתוכו נמצא המידע הגנטי של החיידקים. הוא לא מוקף ממברנה, אך למרות זאת המידע לא מטייל בתא. כל חומר שרוצה להיכנס או לצאת, יעבור בדיפוזיה, כך שהמידע הגנטי מבודד, אבל ברמה נמוכה.
בפרוקריוטים אין כלורופלסט שבתוכו יש את הצבע כלורופיל. כלורופלסט הוא סוג של אברון ואין אברונים בפרוקריוטים (לשים לב שאלת מבחן).
בחיידק אין כלורופלסט, אבל יש את הצבע כלורופיל שפשוט מטייל בתוך החיידק. הכלורופיל מטייל והוא זה שמבצע פוטוסינתזה, מסיבה זו הוא יהיה מצוי בפריפריה של החיידק, מכיוון שצריך להיות כמה שיותר חיצוני כדי לבצע פוטוסינתזה.
כל האנזימים שקשורים לנשימה של החיידק יהיו מסביב.
אין כלורופלסטים, אנזימי הנשימה בחיידקים ממוקמים בשוליים- בפריפריה של החיידק, ליד הממברנה הציטופלזמתית.

בפרוקריוטים אין כלורופלסטים. אנזימי הנשימה בחיידקים ממוקמים בפריפריה של החיידק ליד הממברנה הציטופלזמתית.
אותו דבר כאמור לגבי כלורופיל בחיידקים פוטוסינטטים.

האם יש חיידקים טובים?
חיידקים המסייעים לנו בייצור:
גבינות ומוצרי חלב
חמוצים (כבושים)
נקניקים
רטבים
יין
אפשר להסתדר בלעדיהם!!! הם לא חיוניים לחיים.

אילו חיידקים חיוניים לחיים שלנו?
• פקעיות של חיידקים קושרי חנקן בשורשי קטניות (לא בכל הקיטניות).
באטמוספרה יש 78% חנקן, והחיידקים הללו הינם היחידים שמסוגלים לקשור חנקן מהאוויר, מקבעים אותו אצלם והצמח משתמש בו. אם נאכל את הצמח נקבל את זה חזרה לגוף שלנו, לאחר מותנו החנקן יתפרק חזרה לטבע.
אי אפשר בלי החיידקים הללו:
• חיידקים קושרי חנקן
• חיידקים פוטוסינתטיים- פוטוסינטזה כך מקבלים חמצן
• מפרקים- כל יצור חי מתפרק בסופו של דבר.
החיידקים הם חוליה מקשרת, שאי אפשר לחיות בלעדיה על פני כדור הארץ.
אין חיים בלי חיידקים, החיידקים מאפשרים לנו את הקיום.

האם יש מידע של חיידקים על פני ההיסטוריה?
לאורך ההיסטוריה גילו דם בתוך לחם, הכיצד?
החיידק נקרא סרציה מרצצס.
המושבות שלו נראות אדומות, הוא נמצא באדמה ובמים והטמפרטורה המועדפת עליו היא 30 מעלות, בטמפ' אחרות אין לו צבע. לחם שעמד וצמחו בו מושבות של החיידק- יראה כאילו יש עליו טיפות דם אדומות.

הקנדידה -albicans סוג של פטריית שמר, המחלה שהיא גורמת לה נקראת מוניליה.
שמר- סוג של פטריה שגדלה עלינו, היא צריכה להיות במעיים ובמקומות אחרים גורמת לבעיה. יכולה להופיע על הלשון (נראית כשכבה לבנה), באצבעות, זיהום וגינאלי וכו'…

ALBICANS MONILIA נגרמת כתוצאה מ Candida albicans
• הגדרה- שמר אובלי המתרבה ע"י הנצה (כמו שנראה בצמח צבר).
• הוא אאוקריוט- בעל גרעין אמיתי. התאים שלו גדולים משל חיידקים.
• שייך לפלורה הטבעית הנורמלית של דרכי הנשימה העליונות, דרכי המעיים ודרכי המין התחתונות של האישה עד רמה מסוימת.
• במצבים מסוימים השמר יכול לקבל דומיננטיות ולגרום לדלקות קשות או מחלות סיסטמיות, לדוגמה: חולי איידס אצלם מגלים את השמר הזה בכל מיני מקומות יוצאי דופן, כמו: באזור ממנו יוצאת הציפורן, בעיניים וכו', המקום שאליו הגיע- בו תגדל. לאותם אנשים אין דרך למנוע מאותן פטריות שנמצאות עלינו להגיע לאותן מקומות.
• דלקות קשות מתקבלות לאחר שימוש מופרז בחומרים אנטימיקרוביאליים, על ידי כך תושמד הפלורה החיידקית הנורמלית ואז ישתלט השמר.
• ע"י מתן קורטיקוסטרואידים (קרטיזונים) המגבירים את חיות השמרים והורגים חיידקים.
• מחלות סיסטמיות מערכתיות קשות נגרמות בחולים אימונוסופרסיביים (מדוכאי מערכת חיסון), חולים תשושים או חולים סכרתיים.
החיידק הוא אומנם חיידק טוב, אבל יגרום לנו לנזק שנמצא שלא במקום הנכון בגוף.

השמר יכול להיות גם מוחדר ולגרום לזיהום רציני, כאשר מחדירים קטטרים לדרכי השתן או צנטרים אינטרהונוזיים (אינפוזיה), מחטים- במיוחד במכורים לסמים.
במקרים כאלה השמר יכול לחדור לדם (בדם שלנו אין חיידקים, הוא סטרילי!!! אסור שיהיו חיידקים בדם לכן יש את הכדוריות הלבנות, אם יש שמר בדם, סבירות שיוביל למוות) ולגרום ל thrombophelbitis (פקקת ורידים- אם הגיע ללב- שבץ, למוח- שבץ מוחי וכו'), andocarditis (דלקת פנים הלב) או אינפקציות באברים אחרים כולל אינפקציה בעין (לא מבחוץ, אלא מבפנים)

סוגי האינפקציה של קנדידה הם:
קנדידה בפה Thrush:
זיהום לבן בפה ועל גבי הלשון, במיוחד אצל ילדים קטנים. השמרים יכולים להתפתח שם למושבות לבנות ע"ג המוקוזות (=תאים ריריים).
זה יכול לקרות גם אצל מבוגרים לאחר טיפול אנטיביוטי במינון גבוה ולמשך זמן או טיפול בקורטיזונים.

קנדידה בעור skin infection:
אדמומיות במקומות לחים בעור, היכן שמצטברת זיעה, במיוחד בקיפולי עור ובמיוחד בחולים דיאבטיים (סכרתיים- אין להם איזון טוב והקנדידה אוהבת סוכר).
כמו כן יכול להופיע אצל אנשים בעלי מגע מתמיד עם מים, כמו: טבחים, מוכרי דגים, וכן עקרות בית.

קנדידה בציפורניים nails infection:
יכול לגרום לעיבוי הציפורן ואפילו לאובדנה.
כיצד יודעים שהקנדידה תוקפת את הציפורן ולא פטרייה אחרת?
במקרים אלו העור מסביב לציפורן אדום ודלקתי.

קנדידה של איבר המין הנקבי vulvovaginitis:
הפרשות ואגינליות לעיתים צורבות, הנגרמות במיוחד בזמן דיאבטס (סכרת), הריון, מתן פרוגסטרון (הורמון נשי נקבי) וטיפול אנטיביוטי ממושך במינון גבוה.
קנדידה בראות או באיברים פנימיים אחרים, lung and other organ infections:
זיהום משני למחלות אחרות, מופיע אצל: חולי סרטן, לוקימיה, חולים אימונוסופרסיביים (=מדוכאי מערכת חיסון) וכן חולי שחפת.
הגוף כבר "עסוק" במחלה, והקנדידה מצטרפת, מכיוון שמערכת החיסון לא מתפקדת כמו שצריך.
החדירה היא דרך הראות ויתכנו אזורים נגועים נוספים באברים אחרים.
אנדוקרדיטיס (מחלות לב) מקנדידה יכולה להגרם ע"י החדרת צנתרים או אצל צרכני סמים.
בהזרקה

מניעה:
המחלות אינן מועברות מחולה לבריא. היכולת של חולה להדביק אדם בריא מאוד מוגבלת, מכיוון שמהערכת החיסונית של האדם הבריא תקינה, והקנדידה ממילא נמצאת עליו.
יש צורך להמנע מהפרת שיווי המשקל של חיידקים בפלורה הנורמלית של הגוף שלנו
דוגמה: בעקבות לקיחת אנטיביוטיקה לאורך זמן, החיידקים שנמצאים על גופנו באופן טבעי יתמעטו, ולכן הקנדידה תתרבה, ייתכן מצב הפוך: אם הקנדידה תתמעט החיידקים יתרבו, לכן חשוב לשמור על איזון, או להימנע מלפגוע בשיווי המשקל הזה.

נגיף virus
זהו המיקרואורגניזם הקטן ביותר והפשוט ביותר (כרגע  ).
וירוס אינו בנוי מתא (וירוס הוא לא תא!!!- שאלת מבחן) אלא מכיל חומר תורשתי DNA או RNA (אף פעם לא את שניהם יחד) ומעטפת חלבונית.
חלק מהוירוסים בנויים עם מעטפת שומנית (ליפידית) נוספת- סוג נחשב לווירוס יותר מפותח! אם נשטוף ידיים בסבון הוא פשוט יישטף.
וירוסים מתרבים בתוך תאים חיים. הם בעצם פרזיטים אינטרה צלולריים אובליגטוריים (טפיל תוך תאים חיוניים- נכנס רק לתאים חיוניים)- אם לא יחדרו לתא שלנו לא יגרמו למחלה. זו הבעיה אם הוירוסים- אם נותנים אנטיביוטיקה היא לא נכנסת לתאים שלנו מכייוון שהיא עלולה לפגוע בנו, בגלל שלא נכנסת לתוך התאים גם לא פוגעת בוירוסים. האנטיביוטיקה פוגעת סלקטיביות בחיידקים, היא לא פוגעת בנו!!!
לצורך התרבותם הם משתלטים ומשתמשים בכלים הסינטטים של התא החי- הם פשוט נכנסים לתאים שלנו, ויש מרוץ של זמן- האם התא ישמיד אותם או שהם ישמידו את התא- לרוב הם משמידים את התא.. עוברים תא תא ומפוצצים אותו, עוברים אחד אחרי השני. הם יודעים איזה אנזימים הם צריכים (כמו חלבונים, אנזימים וכו') וגורמים לתא לייצר אחך ורק את מה שזקוקים לו, ברגע שנוצרים מספיק וירוסים נוספים מפוצצים את התא ועוברים הלאה.
הוירוסים יפסיקו להתרבות רק שהתאים הלבנים ימנעו ממנו להתפשט.
אם חלינו בחיידק קודם או שעברנו טראומה יש מערכת חיסונית חלשה ואז ברגע שיקבלו וירוס יקבלו אותו בצורה קשה יותר.
שימוש זה מכוון לסינתוז של חלקיקי וירוס נוספים (צאצאים) הנקראים virions ואשר מכילים את הגנום הווירלי ומסוגלים לעבור לתאים אחרים.

המעטפת החלבונית
הוירוס עטוף במעטפת חלבונית
תפקידי המעטפת החלבונית
להיות מגן לחומצה הגרעיני DNA או RNA (רק אחד משניהם!) שהיא די רגישה ושבירה.
חומצה גרעינית וירלית שמחוץ למעטפת יכולה לעבור הידרוליזה (פרוק) על ידי אנזימים DNAse או RNAse אולם במצב הויריון (שצאצאי הוירוס עדיין נמצאים מחוץ לתא- ברגע שיוצאים מוגדרים כוירוס) החומצה הגרעינית מוגנת מפני הידרוליזה.

מיקרוביולוגיה מובנת מחיידקים, וירוסים ויצורונים קטנים שאנחנו לא רואים.
חיידקים נמצאים בכל מקום: במים, באוכל, על הגוף וכו'. חיידקים לא קופצים ואין להם יכולת להיתפס.
ישנם חיידקים בנמצאים עלינו והם חלק מהפלורה הטבעית שלנו, מגנים עלינו וחיוניים לנו.

אי קולי E- coli
יש לו שעריות יש לו יכולת תנועה שהוא בתוך הגוף שלנו
גודלו כחצי מיקרון
נמצאים במעיים
צריך להיות שם במצב תקין
לפעמים עלול לגרום לדלקות שתן אם מגיע למקום שלא אמור להיות בו… 

וירוסים
וירוסים עוברים במגע, שיעול, עיטוש, מגע שתיה.

חיידקים
בזמן עישון האדים שיוצאים מכילים חיידקים.
לא ניתן לראות חיידקים, אם חיידק בודד יצמח על קרקע נוחה לגידול, כמו: במעיים או על פלטה, נתחיל לראותו. שהחיידק מתחיל להתרבות עוד ועוד נתחיל לראות מושבה, מושבה אחת נבעה מחיידק אחד, שאותו אנחנו לא מסוגלים לראות.
ירוקת נובעת מנבגים, פטרייה אחת שמסוגלת להתרבות.
ישנם סוגים שונים ורבים של חיידקים.

חיידקים רבים נמצאים בסביבה שלנו בלי שנהיה מודעים להם, כדוגמת: מלפפונים חמוצים שיש עליהם חיידקים, גבינות, נקניקים, יין ועוד… אלו חיידקים שאינם חיוניים לחיינו.
החיידקים שהינם חיוניים לנו הם קושרי חנקן, יש 78% של חנקן באוויר.
חיידקים פוטוסינטטים עושים פוטוסינתזה ומחזירים חמצן לאוזון.
חיידקים מפרקים עצים, צמחים, בע"ח (לאחר מוות), מכיוון שמאגר הפחמן והחנקן צריך לחזור חזרה לטבע.

וירוס לעומת חיידק
בחיידק אין אברונים
בווירוס יש מעט מידע גנטי ומעטפת חלבונית, ניתן לומר שאין בהם דבר, אך יש לו שתי מעטפות מה שהופך אותו לבעייתי יותר עבורנו. וירוס מחוץ לגוף לא מוגדר כחי, אלא רק שמשתמש בגוף שלנו, הופך להיות מוגדר לכזה.

קרקעות שונות מכילות מיקרואורגניזמים שונים לפי טיב הקרקע, הצמחים ובעלי החיים הפוקדים אותה.

חיידקים מהפלורה הטבעית של גוף האדם
פלורה נורמלית טבעית- הם אותם מיקרואורגניזמים שפיתחו יחסי גומלין עם אזורים ספציפיים בגוף האדם, הם נמצאים באופן טבעי אצל אדם בריא. לא בכל מקום בגוף יש לנו אזורים סטריליים (כמו האזורים הסטריליים הבאים: הלב, מערכת הדם, המוח, הראות, החלק העליון של מערכת השתן, החלק הפנימי של העין).

פרזיטים- הם מיקרואורגניזמים ווירוסים החיים על הגוף או בתוכו, אינם מביאים לו תועלת ולעיתים אף גורמים לנזק ומחלה. כל הוירוסים לא טובים לנו, ולא אמורים להיות בפלורה הטבעית שלנו. בגלל היותם מסוכנים אנחנו משתדלים לחסן נגדם.

שפעת- מחלה של בין 5 ל6 ימים, עם חום גבוה, לפעמים מלווה בשיעול, כאב גב וכאבי שרירים, לפעמים יש אנשים שמאבדים את הראיה למספר ימים מכיוון ששרירי הראיה נחלשים.
מגיל 15 ועד סביב גיל 65 לא אמורים לחלות בשפעת, מחלת השפעת נדירה! אבל באוכלוסיות קצה כמו ילדים, זקנים, מושתלי לב או ריאות וכו'- מערכת החיסון לא מספיק חזקה, לכן מומלץ לאוכלוסיות הללו להתחסן.
החיסון מוגבל ל3 זנים, כך שלא תמיד אפקטיבי.

בקטריופאג'ים- וירוסים המשמידים רק חיידקים.

ההבדלים בין פרוקריוט לאאוקריוט

ההבדלים בין פרוקריוט לאאוקריוט

 

 

50. לאיזה מהמצבים הבאים אין פרופיל גיל מסוים?

א. VITREOUS HAEMORRAGE
ב. CENTRAL SEROUS RETINOPATHY
ג. MACULAR HOLE
ד. EXUDATIVE MACULAR DEGENERATION

9

51. איזה מהתופעות הבאות אינה גורמת לירידה בחדות הראייה לאחר ניתוח
PRK (PHOTOREFRACTIVE KERATECTOMY)?

א. REDUCED CORNEAL SENSITIVITY
ב. RESIDUAL STROMAL CENTRAL ISLANDS
ג. עובי אפיתל לא סדיר
ד. הפחתת איכות הדמעות

52. איזה מהמשפטים הבאים נכון בהתייחס ל:
OPTICAL ABERRATION OF SPHERICAL LENSES

א. האזור ההיקפי הקמור יותר של הקרנית נוטה לבטל עיוות ספרי
ב. הטווח האופייני של ABERRATION CHROMATIC בעין אנושית הוא, D 2.50 לערך
ג. אצל אמטרופ (EMMETROPE) אור כחול מתרכז בעיקר לפני הרשתית והאור האדום מתרכז מאחוריה
ד. הטיית העדשה לאורך הציר האופקי תגרום ל- SPHERE באותו הסימן ול- CYLINDER בסימן
המנוגד לאורך ציר זה

53. מטופל בן 65 מופיע עם טשטוש ראייה הדרגתי בעין אחת, ב- AMSLER CHART ישנו עיוות.
המטופל מעשן ונוטל תרופות ללחץ דם. איזה צירוף של שתי אבחנות הוא הסביר ביותר במקרה זה?

א. MACULAR HOLE END B.R.V.O. – REALETED MACULAR OEDEMA
ב. PSEUDOPHAKIC C.M.E. – DIABETIC MACULOPATHY
ג. WET A.M.D. AND MACULAR HOLE
ד. DIABETIC MACULOPATHY AND B.R.V.O. – RELATED MACULAR OEDEMA

54. איזו שיטת צביעה היא הטובה ביותר לאבחון LID WIPER EPITHELIOPATHY?

א. SODIUM FLUORESCEIN
ב. ROSE BENGAL
ג. LISSAMMINE GREEN
ד. אף אחד מהנ"ל

55. בביצוע בדיקת ALTERNATING COVER TEST, מטופל עם NORMAL CORRESPONDENCE
מדווח שהמטרה נעה שמאלה ומעלה כשהעין הימנית גלויה והעין השמאלית מכוסה.
איזה מהאבחנות הבאות היא הסבירה ביותר?

א. EXO AND RIGHT HYPO
ב. EXO END LEFT HYPO
ג. ESO AND LEFT HYPO
ד. ESO AND LEFT HYPER

10

56. למטופל בן 71 עם ראייה ירודה, יש תיקון לרחוק של D 3.00+ דרך עדשה D 5.50+ במסגרת בדיקה
הוא בקושי יכול לקרוא אותיות בגודל M 2 במרחק 40 ס"מ, מהי האות הקטנה ביותר שאפשר לצפות
שיקרא בקושי במרחק 20 ס"מ בעזרת עדשה עם כוח כולל של D 8.00+ במסגרת הבדיקה?

א. M 0.5
ב. M 2.0
ג. M 4.0
ד. M 0.9

57. בדיקת JACKSON CROSS CYLINDER מתחילה עם עדשת 90 X 2.75- 1.00- מול עינו של
המטופל. אם תיקון כוח הצילינדר משתנה ל- 90 X 0.75-, כוח העדשה הספרית יהיה:

א. D 3.00-
ב. D 1.50-
ג. D 2.00-
ד. D 2.50-

58. שימוש ממושך בסטרואידים עשוי לגרום להתפתחות של:

א. הפחתת שדה ראייה
ב. MACULAR OEDEMA
ג. ANGULAR BELPHROCONJUNCTIVITIS
ד. עכירות בזגוגית מסוג – ASTREROID HYALOSIS

59. מטופל בן 25 מתלונן על איבוד ראייה פתאומי בעין השמאלית, ללא סממנים אחרים. בדיקת שדה
ראייה הראתה סקוטומה מרכזית בעין שמאל. בדיקת אופטלמוסקופיה הראתה הרמה של ראש עצב
הראייה בעין שמאל ללא ממצאים חריגים נוספים. האבחנה הסבירה ביותר היא:

א. PAPILITIS
ב. PAPILLEDEMA
ג. MELANOCYTOMA
ד. CENTRAL RETINAL ARTERY OCCLUSION FOR OS

60. בניהול של AGE RELATED MACULAR DEGENERATION איזו מהאמירות נכונה?

א. DRUSEN קשים במקולה מעלים את הסיכון ל- SUBRETINAL NEOVASCULARISATION
ב. אטרופיה אזורית מצריכה טיפול ב- ARGON LASER PHOTOCOAGULATION
ג. מטמורפוסיה פתאומית דורשת הפניה דחופה
ד. עזרים לראייה ירודה לא מועילים אצל מטופלים עם SUBRETINAL NEOVASCULARISATION

11
61-62. בבדיקת ברטינוסקופיה של ילד בן 9 נמצאו אצל 3 אופטומטריסטים 3 תוצאות הנ"ל:

1. 105 X 1.75- / 0.75-
2. 070 X 1.00- / 1.00-
3. 080 X 0.50- / 0.25+

61. עם איזה מרשם היית מתחיל את הבדיקה הסובייקטיבית?

א. 85 X 1.00- / PLANO
ב. 80 X 0.50- / 2.00-
ג. 90 X 1.25- / 0.50-
ד. 95 X 0.75- / 0.75-

62. חדות הראייה של הילד אחרי הבדיקה הסובייקטיבית היא של 6/6. מה השלב הבא?

א. מתן תיקון מלא
ב. הרחבת אישונים
ג. בדיקת ערפול (FOGGING)
ד. קרטומטר

63-65. ילד בן 5 מגיע למרפאה עקב הפנייה מהגן, הילד והאמא לא מדווחים על תלונות.

חדות ראייה: עין ימין 6/6
עין שמאל 6/30

ברטינוסקופיה סטטית: 6/6 = 1.00+ R
6/15 = 180 X 2.00- / 5.50+ L

בדיקה אחרי ציקלופלגיה: 6/6 = 2.50+ R
-6/15 = 180 X 2.00- / 6.75+ L

אין סטריופסיס
בדיקת מבחן כיסוי (UNILATERAL COVER TEST) עם התיקון אחרי ברטינוסקופיה לא
מראה תנועה. בדיקת לחץ תוך עיני MM HG 17 R
MM HG 18 L

בדיקת ויזוסקופיה R CENTRAL AND STEADY
L CENTRAL AND UNSTEADY

63. מה המרשם שתיתן לילד?

א. 2.50+ R
180 X 2.00- / 5.50+ L
ב. 1.00+ R
180 X 2.00- / 3.00+ L
ג. (לא ניתן לשחזור עדיין (!

ד. (לא ניתן לשחזור עדיין (!

12

64. הילד קיבל מרשם וחזר אחרי חודש לפי המלצתנו. חדות הראייה עם המשקפיים הינה:

עין ימין 6/6 לרחוק 1 J לקרוב
עין שמאל 6/15 לרחוק 5 J לקרוב

מה ההמלצה הכי נכונה בשלב זה?

א. ניסיון לעדשות מגע
ב. משקפיים ביפוקליות עם תרגילי עיניים
ג. משקפיים ביפוקליות עם סגירה חלקית (חלק מהזמן) של עין ימין
ד. סגירה חלקית (חלק מהזמן) של עין ימין

65. הילד חוזר אחרי 9 חודשים וההורים רוצים לנסות עדשות מגע מסיבה אסטטית.
בבדיקה סובייקטיבית יבשה נמצא:

1.00+ R
180 X 2.25- / 5.00+ L

בדיקת קרטומטר

180 @ 7.80 X 90 @ 7.75 R
90 @ 7.40 X 180 @ 7.80 L

איזה עדשה ראשונית היית מתאים לעין שמאל?
א. DS 5.50+ / 9.3 DIAM 7.8 .C.B קשה ספרית
ב. DS 4.75+ / 9.3 DIAM 7.6 .C.B קשה ספרית
ג. רכה טורית 180 X 2.25- / 6.00+
ד. רכה טורית 180 X 1.75- / 5.50+

66-68. נהג משאית בן 55 מגיע עם תלונה של טשטוש מרחוק. יש לו משקפיים לקריאה שרכש לפני שנה:

ס"מ 33 ב 1 J 90 X 0.25- / 1.50+ R
ס"מ 33 ב 1 J 80 X 0.25- / 1.25+ L

חדות ראייה ללא משקפיים לרחוק היא:

ימין 6/15
שמאל 6/12

66. מה המרשם הצפוי לרחוק?

א. R PLANO
L PLANO
ב. 90 X 0.25- / 1.00+ R
80 X 0.25- / 0.75+ L
ג. 90 X 0.25- / 1.00- R
80 X 0.25- / 0.75- L
ד. 90 X 0.25- / 0.50- R
80 X 0.75- / 0.50- L
13
67. מה יכולה להיות הסיבה לשינוי?

א. סוכרת
ב. קטרקט גרעיני
ג. CENTRAL SEROUS RETINOPATHY
ד. ניוון מקולרי

68. המטופל קיבל משקפיים מולטיפוקל וחזר אחרי שבועיים עקב טשטוש בזמן הנהיגה, בודקים
אותו שוב ואין שום שינוי במספר. מהו הטיפול המומלץ?

א. להעלות את המרכז האופטי של העדשות המולטיפוקל
ב. להוריד את המרכז האופטי של העדשות המולטיפוקל
ג. להעלות את המספר
ד. להוריד את המספר

69-70. אישה בת 30 מגיעה למרפאה כיוון שאבדו לה המשקפיים שהיא רכשה לפני חודשיים, מזמינים לה
את אותו מרשם ומספקים לה משקפיים חדשים.

4.00- R
4.00- L

69. האישה חוזרת אחרי שבוע עם תלונה שהיא מרגישה שהעיניים שלה נכנסות פנימה, מה יכולה להיות
הסיבה לתלונה?

א. מרחק בין אישונים לא תקין
ב. יתר אקומודציה
ג. מיאסטניה גרביס
ד. כל התשובות נכונות

70. בהנחה שבריאות העינית והכללית תקינה, המרחק בין האישונים תקין, והאקומודציה תקינה מה יכולה
להיות הסיבה לתלונה?

א. עדשות א-ספריות
ב. קימור המשטח הקדמי של העדשה
ג. זווית פנטוסקופית
ד. עובי מרכזי של העדשה

71-75. מטופלת בת 76 מגיעה למרפאה עקב קושי לקרוא לבשל וגם לפעמים לצפות בטלוויזיה. היא
טוענת שהתלונות שלה הופיעו לפני שבועיים. היא מאד רגישה לאור ומסתנוורת מהר וכשהיא
קוראת תוספת אור עוזרת לה מאד. היא סובלת מסוכרת ויתר לחץ דם שכרגע מאוזנים היא
נוטלת מולטיויטמינים.

חדות הראייה עם משקפיים ביפוקל:

לרחוק ימין 6/18 שמאל 6/9 אין שיפור עם PIN-HOLE
לקרוב ימין 5 J שמאל 3 J ביחד 3 J

מבחן כיסוי עם משקפיים אורטו לרחוק
10 אקסופוריה לקרוב
14
בדיקת לחץ תוך עיני גולדמן MM HG 17 L MM HG 16 R

לקרוב 00/00/00 (לא ניתן לשחזור עדיין (!

71. מה הסיבה הפחות סבירה לתלונות של המטופלת?

א. בצקת סוכרתית במקולה DIABETIC MACULAR EDEMA
ב. חור מקולרי MACULAR HOLE
ג. ניוון אטרופי במקולה ATROPHIC MACULAR DEGENERATION
ד. ירוד CATARACT

72. איזה בדיקה משמשת לאבחון חור במקולה?

א. WATZKE-ALLEN TEST
ב. PHOTOSTRESS TEST
ג. CONTRAST SENSITIVITY
ד. CONFRONTATION
Confrontation=gezichtsveld test met handjes pipoclown

73. בדיקת אישונים , תקין
תנועות עיניים תקינות
CONFRONTATION מלא
RED CUP TEST, שלילי
PHOTOSTRESS TEST –
שמאל התאוששות 60 שניות
ימין התאוששות 80 שניות
בדיקת אמסלר מטמורפוסיה בצד ימין

מה תראה לנו תוצאת בדיקות ה- PHOTOSTRESS?

א. ימין ושמאל לא תקינים
ב. ימין תקין ושמאל לא תקין
ג. ימין לא תקין ושמאל תקין
ד. אף אחת מהתשובות אינה נכונה

74. מהי הבדיקה הנוספת האבחנתית ביותר לבצע על המטופלת?

א. OPTICAL COHERENCE TOMOGRAPH
=echo netvlies maakt
ב. HUMPHREY VISUAL FIELD
ג. DISC DOPPLER OPTIC
ד. FLUORESCEIN ANGIOGRAPHY
=om te kamen met fluor op lekkage bloedvaten..zwart/wit retina

75. מה הטיפול הכי טוב למקרה הנ"ל?

א. BENZAKEIN INJECTION
ב. CATARACT SURGERY
ג. SURGERY VITRECTOMY
ד. VITAMINS

26. ב- NEOVASCULAR GLAUCOMA?

א. הלשכה הקדמית בדרך כלל רדודה
ב. בשלב מוקדם הלחץ התוך עיני עלול יכול להיות מתחת ל- 22 מ"מ כספית
ג. הגורם הוא RETINAL PHOTOCOAGULATION
ד. (RUBEOSIS IRIDIS) נראה טוב יותר לאחר הרחבת אישונים

27. מה נכון לגבי דרוזן של ראש עצב הראייה:

א. זהו תמיד מצב שפיר
ב. הדרוזן מורכב מחלבון
ג. אין טיפול ידוע המונע סיבוכים הקשורים למצב
ד. זוהי בעיה המחמירה עם הזמן

5

28. במיגרנה:

א. הכאב בדרך כלל בלתי צפוי
ב. בדרך כלל לפני הכאב יש הפרעות בראייה
ג. הפרעות בראייה תמיד קיימות
ד. בחילות והקאות אינן מסממני המיגרנה

29. למטופל שסבל מ- LENS CARE SOLUTION TOXIC REACTION, איזו עצה היא הנכונה
ביותר?

א. להחליף לבקבוק חדש של אותה תמיסה עם תאריך תפוגה אחר
ב. להחליף את חומר הגלם של העדשות לסיליקון הידרוג'ל ועם אותה תמיסה
ג. להחליף לעדשות יומיות (DAILY DISPOSABLE SOFT LENSES)
ד. להחליף לכל תמיסה רב תכליתית אחרת

30. לפי התוצאות הראשונות של מחקר ATS, הטיפול המומלץ לעין עצלה על רקע פזילה הוא:

א. יום שלם של סגירת העין הטובה לחודשיים
ב. יום שלם של סגירה לסירוגין (משנים עין כל יום) עד שיש שיפור
ג. ATROPHINE לעין הטובה כדי לקבל שיתוף פעולה מלא ללא צורך בסגירת עין
ד. טיפול של יום שלם לחודשיים או שעתיים עד שלוש יחד עם פעילות ויזו-מוטורית כי
התוצאות של שיפור דומות

31. כל הנ"ל מהווים סימפטומים של –
CONTACT LENS ASSOCIATED PAPILLARY CONJUNCTIVITIS (CLAPC), פרט ל:

א. גרד בעיניים אשר מחמיר בעת שעדשות המגע נמצאות בעין
ב. גרד בעיניים אשר מחמיר עם הסרת העדשות מהעיניים
ג. הפרשות לבנות בזמן השכמה
ד. ראייה מטושטשת עם הרכבת עדשות מגע כתוצאה ממשקעי חלבון

32. לאיזה מהבאים תהיה קרוב לודאי ההשפעה הקטנה ביותר על CLAPC?
Contact Lens Associated Papillary Conjunctivitis=clapc??
א. קיצור ב- 50% של משך הזמן להרכבת עדשות מגע
ב. שינוי חומר הגלם של העדשה
ג. הסרת החלבונים מהעדשה באופן תדיר
ד. החלפה תדירה של עדשת מגע

33. הבדל אבחנתי בין DVD ו- IOOA הוא:

א. ב- IOOA חוק הרינג לא פועל
ב. ב- DVD יש סטייה וורטיקאלית בהסתכלות לטראלית
ג. בדרך כלל בתוצאה של בדיקה אלקטרו-פיזיולוגי של שרירי העין (EMG)
ד. ב- IOOA יש סטייה וורטיקאלית בהסתכלות לטראלית

6

34. איזה מהסימנים או הסימפטומים הבאים מציינים שבעיית ראייה נובע מ- RESIDUAL ASTIGMATISM?

א. קריאות אסטיגמטיות בקרטומטריה
ב. טשטוש אותיות במרידיאן אחד עם IMAGE GHOSTING כאשר עדשות המגע הרכות הן במצב נקי
ג. ישנה אסטיגמציה בקריאות הקרטומטריה בעת הרכבת עדשות מגע רכות
ד. טשטוש ראייה לרחוק עם עדשות מגע וכן עם משקפי ראייה הנמצאים בשימוש שנתיים

35. מי מהבאים הינו הגורם הסביר ביותר להצטברות שומן או לכלוך בעדשות מגע?

א. המטופל אוכל יותר מדי שומן בתפריט היומי
ב. לא שוטפים ידיים כהלכה לפני הרכבת העדשות
ג. מטפטפים דמעות מלאכותיות על העדשות בעת תחושת יובש בעיניים
ד. מרכיבים עדשות מגע לאחר שימוש במסקרה

36. באיזה מהמצבים הבאים מהווה התווית נגד לניתוחי רפרקציה בלייזר (LASER CORNEAL
REFRACTIVE SURGERY):

א. אמבליופיה עמוקה
ב. הפרעות אישיות
ג. היפרופיה מעל D 3.00
ד. אסטיגמציה מעל DC 3.00

37. MONOVISION לאחר ניתוחי רפרקציה מתקבל היטב בדרך כלל אצל מטופלים עם:

א. היסטוריה של משקפיים טרום ניתוחי אשר סיפקו חדות ראייה שווה וטובה ביותר
ב. רשיון נהיגה לרכב ציבורי
ג. מחלה מקולרית
ד. אמבליופיה

38. אם השיפוע על עקומת סטיית מבט (FIXATION DISPARITY CURVE) דומה לסוג II,
אבל נמצא ימינה מדי, הטיפול המומלץ הוא:

א. פריזמה BASE OUT
ב. פריזמה BASE IN
ג. אימון חזותי (תרגילי עיניים)
ד. תוספת של עדשות פלוס לקרוב

39. ניתוח קטרקט עדיף בדרך כלל על ניתוחי LASIK אצל מטופלים עם:

א. עכירות בעדשה ללא סימפטומים בראייה
ב. עכירות בעדשה וסימפטומים של פיזור האור
ג. גיל מעל 45
ד. גיל מתחת ל- 45

7

40. החלפת עדשה עינית כאופציה לתיקון רפרקטיבי מומלצת בדרך כלל לבעלי קוצר ראייה
נמוך בגילאים:

א. 20-30
ב. 31-40
ג. 41-50
ד. מעל גיל 60

41. נערה בת 16 מגיעה לבדיקה. היא משתמשת כעת ב:

6/18 75 X 3.50- / 2.75- LE 6/6 90 X 1.00- / 2.50- RE

בבדיקת תשבורת סובייקטיבית, אתה מוצא:

6/12 78 X 4.50- / 2.75- LE 6/6 90 X 1.00- / 2.50- RE

המטופלת עברה ניתוח לפני חמש שנים לתיקון אקסוטרופיה שמאלית בסיסית קבועה
(XT (L.E. CONSTANT BASIC

על סמך ההיסטוריה הרפואית של נערה זו בילדותה. איזה מהמשפטים הבאים אינו סביר?

א. המטופלת רואה את כל 4 הנקודות במבחן DOT 4 WORTH
ב. המטופלת נהנית מ- 40 שניות של ARC בעת בדיקת TITMUS FLY TEST
ג. המטופלת סובלת מפיקסציה חריגה
ד. המטופלת רואה X בבדיקה עם עדשות באגוליני

42. הגורם להיפרטרופיה נרכשת (ACQUIRED) באדם מבוגר הוא:

א. פני השטח הקדמי של העדשה נעשה יותר שטוח
ב. שינוי במקדם השבירה של העדשה
ג. חולשה של השריר הסיליארי
ד. תזוזה אחורה של העדשה בגלל שינויים בסיבים הזונולאריים (ZONULAR)

43. כל הנ"ל מהווים סיבות לכך שמבוגרים מוטרדים בעיקר ע"י סינוור מלבד:

א. הם סובלים מצורות אופייניות של קטרקט או שהמדיה בתוך העין עכורה
ב. יתכן שישנו ממצא של ניוון מקולרי של גיל
ג. יש להם אישון רחב אבנורמלי
ד. הם מסתגלים באיטיות לחושך

44. איזה מהנתונים הבאים יגדיל את עבירות החמצן (T/DK) של עדשת SILICONE HYDROGEL?

א. עליה בתכולת המים
ב. ירידה בתכולת המים
ג. הורדת טמפרטורת הפולימר
ד. עליה בגורם האלסטיות
8

45. לילד ישR.E. CONSTANT UNILATERAL ESOTROPIA 15 PRISM DIOPTERES
כשמבצעים אצלו UNILATERAL COVER TEST אפשר לצפות לתוצאה:

א. .E.R זזה פנימה כשמכסים אותה
ב. כיסוי של .E.R גורם לתנועה החוצה של .E.L
ג. .E.R זזה החוצה מתחת לכיסוי
ד. כיסוי של .E.L גורם לתנועה של .E.L פנימה

46. איזו אמירה אינה נכונה לגבי HALOS?

א. זהו סיבוך של רמות גבוהות של SPHERICAL ABERRATION
ב. יכולים להופיע בטרם הניתוח בקרב האוכלוסייה הרגילה במיוחד בקרב מרכיבי עדשות מגע
וקוצר ראייה גבוה
ג. בעיקר נגרמים ע"י KERATITIS
ד. גודל האישון בראיית דמדומים צריך להימדד טרם הניתוח

47. CONTRAST SENSITIVITY מושפעת מכל הגורמים הבאים מלבד:

א. כמות האור על הרשתית
ב. הסתגלות לאור (LIGHT ADAPTATION)
ג. תפקוד תקין של הפוטורצפטורים
ד. העדשה המצהיבה

48. מיעוט של מטופלים יסבלו מסימפטומים בתנאי תאורה נמוכים לאחר ניתוח רפרקציה,
הסימפטומים כוללים את כל הנ"ל פרט ל:

א. GLARE
ב. HALOS
ג. REDUCED CONTRAST VISION
ד. PHOTOPHOBIA

49. מטופל בן 70 סובל מניוון במקולה, אבל עדיין מצליח לראות 6/15 בכל עין, הוא מתלונן על
קושי להבחין בתווי פנים. איזה בדיקה רצוי לבצע כדי לגלות את הסיבה?

א. בדיקת ISHIHARA
ב. בדיקת PELLI-ROBSON=contrast test
ג. בדיקת (VEP) VISUAL EVOKED POTENTIAL
ד. בדיקת PHOTOSTRESS

שלב ב'

1. באיזה מצב נמצא CENTROCECAL SCOTOMA?

א. PAPILLEDEMA
***** ב. AION
***** ג. PAPILLITIS
ד. RETINIOSCHISIS
retinosc=netvlies spljitsing 2lagen door cysten
papil=meestal pas laat klachten
aion= soort trombose/infarct bloedvat optic nerve
papillitis= ontstekking papil gaat samen met samen met zwarte plekken,kan leiden tot blindheid

2. סממניה של סוכרת TYPE I כוללים את כל הנ"ל פרט ל:

***** א. עליה במשקל
ב. צמא
ג. עייפות
ד. עלפון

3. איזו תגובת אישונים חריגה יכולה להיגרם ע"י ירידה באספקת דם של עורק בזילארי או של עמוד
השדרה אצל חולה מבוגר?

א. HORNER'S SYNDROME
ב. ADIE'S TONIC PUPIL
ג. ARGYLL ROBERTSON PUPIL
ד. R.A.P.D.

4. מטופל מדווח על כפילות ראיה בשדה שמאלי תחתון (עדשה אדומה לפני עין ימין), כאשר אור לבן מופיע
יותר רחוק מהאור האדום לכיוון שמאלה ולמטה, השריר שהוא בתת פעילות (פגיעה חלקית) הוא?

א. LEFT INFERIOR RECTUS
ב. RIGHT INFERIOR RECTUS
ג. LEFT SUPERIOR OBLIQUE
ד. LEFT INFERIOR OBLIQUE

5. איזה משפט אינו נכון? ATHEROSCLEROSIS:

א. מתרחש מוקדם בקרב מטופלים סוכרתיים
ב. חמור יותר בקרב מטופלים סוכרתיים
ג. מהווה סיכון באירועים מוחיים (CERBEBOVASCULAR)
ד. הפיך עם נטילת אספירין

6. איזה מהנ"ל אינו מפחית יצור דמעות:

א. AUTO-IMMUNE LACRIMAL GLAND DISEASE
ב. HERPES ZOSTER
ג. KERATOCONUS
***** ד. הרכבת עדשות מגע לטווח ארוך
1
7. כאשר מסתכלים עם עדשת GONIOSCOPY לתוך הזווית רואים מבחוץ כלפי פנים (לכיוון תוך העין)?

א. TRABECULAR MESHWERK, SCHWALBE'S LINE, SCLERAL SPUR, CILIARY BODY, IRIS.
ב. CHWALBE'S LINE, SCLERAL SPUR, IRIS, TRABECULAR MESHWERK, CILIARY BODY.
ג. SCHWALBE'S LINE, TRABECULAR MESHWERK, SCLERAL SPUR, CILIARY BODY, IRIS.
ד. SCLERAL SPUR, TRABECULAR MESHWERK, SCHWALBE'S LINE, CILIARY BODY, IRIS.

10-8. אישה בת 44 עם פזילה קבועה (איזוטרופיה) של 10 פריזמות באה להתייעצות, היא מבקשת
עדשות מגע. אין לה תלונות ועד כה היא לא השתמשה בעדשות מגע, מרשם המשקפיים שלה הוא:

6/60 1.00- L.E. 6/9 110 X 0.75- / 0.75- .R.E

בבדיקה סובייקטיבית חדשה:

6/36 5.00- L.E. 6/9 115 X 1.00- / 0.75- .R.E

מדידות קרטומטריה

90 @ 7.85 180 @ 7.85 .E.L 90 @ 7.80 180 @ 7.80 .E.R

שניות: 12 – .T.U.B.T

8. איזה מהמשפטים הבאים הוא הנכון ביותר לגבי מקרה זה?

א. המטופלת תבחין בראייה עומק הזבוב של טיטמוס
ב. כאשר היא מסתכלת על WORTH 4 DOT TEST עם פילטר ירוק לפני עין ימין, היא רואה
שלושה עיגולים בצבע ירוק כאשר על לוח הבדיקה יש שני עיגולים ירוקים
ג. החולה הזו איננה רואה צלב כאשר היא מסתכלת דרך עדשות בגוליני
ד. למטופלת יש סטראופסיס של 300

9. לחולה שקריאות הקרטומטר ההוריזונטליות והורטיקאליות, אבל ממצא הרפרקציה
במשקפי הבדיקה מראה אסטיגמציה פירושו:

א. שהתיקון המבוקש הוא ספרי
ב. שהאופטומטריסט שגה במדידת הקרטומטר או ברפרקציה
ג. שהעדשה המומלצת תהיה רכה טוריק
ד. שהעדשה המומלצת תהיה .P.G.R

10. תיקון מלא בעדשת מגע לעין שמאל, יגרום קרוב לודאי לתוצאה הבאה:

א. דיפלופיה במבט בגבהים שונים
ב. אי נוחות
ג. הקטנה של זוית הפזילה במבט למרחק
ד. שיפור בראייה סטריאוסקופים
2
11-13. מטופל בן 25 שמגיע למרפאה מתלונן על לחץ בצד השמאלי של האף ממשקפיו.
מסיר את המשקפיים, אתה מבחין בדרמטיטיס בין האוזן לרקה בצד אחד של הראש.
המרשם שלו הוא:

5.00+ RE 7.00+ LE עם BI PRISM בשני הצדדים, הוא מבקש מסגרת חדשה למשקפיים
עם עדשות קלות יותר.
Dermatitis huidaandoening)

11. הדרמטיטיס נגרמת ככל הנראה על ידי:

א. מחלת עור כרונית הקשורה למתח
ב. תגובה לניקל במסגרת המשקפיים
ג. תגובה לטיטניום במסגרת המשקפיים
ד. תגובה ללחץ המשקפיים בלבד

12. כדי להפחית את הלחץ בצד השמאלי של האף, הבעיה תיפתר ככל הנראה על ידי:

א. הגדלת הזווית בין החזית לזרוע הימנית
ב. הגדלת הזווית בין החזית לזרוע השמאלית
ג. הגדלת האורך לכיפוף
ד. החלפת מגיני האף פלסטיק בשני מגיני האף לסיליקון

13. אם החלטת להתאים למטופל זה עדשות אספריות, באיזו מהתשובות להלן שני המשפטים נכונים
בנוגע להתאמת עדשות אספריות?

א. (1) יש לקבוע במסגרת מהי הזווית הפנטוסקופית ולהוריד את המרכז האופטי ב-4 מ"מ לכל שתי
מעלות של הזווית; (2) מכיוון שהעדשה אספרית, הפריזמה חייבת להיות מלוטשת בתוכה,
כאשר מייצרים את העדשה
ב. (1) יש למדוד את ה-PD של כל עין (MONOCULAR); (2) יש לקבוע את גובה המרכז
האופטי עבור כל אחת מהעיניים
ג. (1) הצורך בהסטת המרכז, יפחת במידה המירבית על ידי בחירת מסגרת בגודל הנכון;
(2) יש לפצל את ה-PD עבור כל עדשה, לדוגמא ב-PD של 66 מ"מ קובעים את המרכזים
ב-33 מ"מ עבור כל עין
ד. (1) בחירת מסגרת עם עדשה ממורכזת אנכית תמזער את משקל העדשה ואת עובייה; (2) היות
שהמרשם (RX) גבוה, אין צורך להזמין פריזמה מלוטשת בתוכו, מכיוון שניתן ליצור זאת על ידי
הסטת המרכז

14. הזווית המשנית בפזילה (ANGEL OF SECONDARY DEVIATION) נמדדת כאשר-

א. בפזילה קומיטנטית (COMITANT STRABISMUS) העין הלא פוזלת מתמקדת (FIXATES)
ב. בפזילה קומיטנטית העין הפוזלת מתמקדת
ג. בפזילה לא קומיטנטית (NONCOMITANT STRABISMUS) העין הלא פוזלת מתמקדת
ד. בפזילה לא קומיטנטית העין הפוזלת מתמקדת

15. באיזו בדיקה לא נבדק העצב האופטי?

א. CONTRAST SENSITIVITY
ב. ULTRA SOUND PROBE
ג. PUPIL REACTIONS
ד. COLOUR VISION ASSESSMENT

3
16. כיב קרנית תמיד מתחיל ב:

א. דפקט אפיתליאלי
ב. עכירות סטרומלית
ג. שימוש בעדשות מגע
ד. זהום ראשוני

17. כל הבאים משמשים בטיפול בשריטה בקרנית, פרט ל:

א. עדשת מגע טיפולית
ב. אנטיביוטיקה טופיקלית
ג. תכשיר נוגד דלקת לא סטרואיד לי (NSAID) דרך הפה
ד. סטרואידים טופיקליים

18. איזו אמירה אינה נכונה?

א. הראייה התפקודית חוזרת באותו יום לאחר ניתוח הלסיק LASIK
ב. בראיית בין ערביים ה- CONTRAST SENSITIVITY חוזר מעבר לתחום התדירות
המרחבית בתוך 3 חודשים שלאחר ניתוח הלסיק
ג. נסיגה רפלקטיבית יותר שכיחה לאחר ניתוח לסיק לתיקון 4.00+ מאשר לתיקון 4.00-
ד. כאשר מטפלים בקוצר ראייה נמוך ובינוני, התוצאות של
ADVANCED SURFACE ABLATIONS ניתנות להשוואה עם LASIK
סמוך לחודש לאחר הניתוח

19. בלזיה (LESION) במחלת III CN בדרך כלל רואים את כל הנ"ל חוץ מ:

א. אישון מורחב
ב. PTOSIS מוחלט
ג. העין מסתובבת למטה והחוצה
ד. CONSTRICTED PUPIL

20. מי מהתרחישים להלן, מתאר את התדרדרות הראייה עד לעיוורון בשל גלאוקומה פתוחת זווית

א. תקין – מוות תאי גנגליון – איבוד סיבי עצב – שינויים בכלי הדם – נזק לשדה הראייה
ב. תקין – מוות תאי גנגליון – איבוד סיבי עצב – נזק לשדה הראייה
ג. תקין – שינויים בכלי הדם – איבוד סיבי עצב – נזק לשדה הראייה
ד. שינויים בכלי הדם – נזק לשדה הראייה – שינויים בלחץ תוך עיני

21. סממני הלבקנות (ALBINISM) כוללים אץ כל הנ"ל פרט ל:

א. SECTORIAL TRANSILLUMINATION
ב. ניסטגמוס NYSTAGMUS
ג. POVIAL HYPOPLASIA
ד. הצטלבות אבנורמלית של ראש העצב האופטי
4

22. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון בהתייחס ל- ?ANISOCORIA

א. בשיתוק של העצב ה-3 האישון הלא תקין מורחב
ב. במצב של PUPIL ACUTE HOLMES-ADIS האישון הלא תקין מורחב
ג. ב- HORNER'S SYNDROM האישון הלא תקין מורחב
ד. בעקבות טפטוף בשוגג של אטרופין, האישון הלא תקין מורחב

23. איזה משפט אינו נכון בהתייחס לקטרקט?

א. SUNFLOWER CATARACT נראה במחלה ע"ש WILSON
ב. רב ניתוחי הקטרקט מבוצעים בהרדמה מקומית
ג. קטרקט משני מתפתח בדרך כלל תוך שבוע לאחר ניתוח קטרקט
ד. קיים סיכון ל- ENDOPHTHALMITIS בניתוח קטרקט

24. פנוס בקרנית לעיתים קרובות קשור ל:

א. סיפיליס (SYPHILIS)
ב. מחלות בלוטת התריס
ג. היסטופלסמוזיס (HISTOPLASMOSIS)
ד. שושנה (ROSACEA)
d= chronische huidziekte

25. באיזה אינדקס של רפרקציה (INDEX OF REFRACTION) משתמשים לכיול
LENSMETER

א. 1.49
ב. 1.53
ג. 1.37
ד. אין צורך באינדקס כלשהוא

60. מטופל מתלונן על כאבי ראש ואסטנופיה בראיה מקרוב, הוא מראה CONVERGENCE EXCESS,
האסטנופיה קשורה לכל הבאים מלבד:

***** א. השימוש הקבוע ב- NEGATIVE FUSIONAL VERGENCE
ב. השימוש הקבוע ב- POSITIVE FUSIONAL VERGENCE
ג. היפרופיה לא מתוקנת
ד. ESOPHORIA לא מתוקנת מקרוב

61. איזה מהמשפטים הבאים נכון לגבי FLASHLIGHT TEST SWINGING(MARCUS GUNN TEST)

א. הדרך הקלה ביותר לביצוע המבחן היא כאשר שתי העיניים מושפעות כמעט בצורה שווה
ב. מחלות של עצב הראייה הן היחידות שגורמות ל- R.A.P.D.
***** ג. יש לבצע את הבדיקה עם מקור אור זמין הבהיר ביותר
ד. יש להשתמש במקור אור עמום כדי לא להלבין את ה- RETINAL PIGMENT

62. כל הנ"ל יכולים לגרום לכאב עמוק בעין חוץ מ-

א. גוף זר התקוע מתחת לעפעף עליון
ב. כיב בקרנית
ג. גלאוקומה סגורת זוית
ד. UVEITIS קדמית

63. איזה מהמצבים הבאים פחות סביר שיגרום ל- R.A.P.D.
(RELATIVE AFFERENT PAPILLARY DEFECT)?

א. RETROBULBAR NEURITIS
***** ב. DENSE VITREUS HAEMORRAGE
ג. CENTRAL RETINAL ARTERY OCCLUSION
ד. GIANT CELL ARTERITIS

64. מה הגורם העיקרי ל- ANISOMETROPIA

א. קימור הקרנית הקידמית
ב. קימור הקרנית האחורית
***** ג. אורך העין
ד. קטרקט

65. איזה מהמשפטים הבאים הוא הכי מדויק בקשר לעין עצלה?

א. השלב הראשון בטיפול בעין עצלה הוא מתן תיקון לתשבורת, במקרה שנמצאה תשבורת משמעותית
***** ב. כדאי להתחיל טיפול בסגירת העין יחד עם מתן משקפיים
ג. לילדים קטנים מאד סוגרים את העין ליום שלם
***** ד. שיטות ה-PENALISATION הן הרבה פחות יעילות מאשר שיטת הסגירות בטיפול באמבליופיה

66. בן 65 עם סוכרת TYPE II מתלונן על כפל ראייה פתאומי מלווה בכאבי ראש. העין הימנית מוסטת
כלפי חוץ ומטה עם אישון מורחב ללא PTOSIS. מה תמליץ למטופל הנ"ל?

***** א. להפנותו בדחיפות למרפאת עיניים בבית החולים
ב. לייעץ לו להטות את הראש כדי למזער את הכפילות
ג. לתת מרשם פריזמות במשקפיים כדי לצמצם את גודל הכפילות
ד. להפנותו לרופא המשפחה שיפנה אותו למרפאת עיניים בבית החולים

15

67. לבן 40 קיים קרטוקונוס בעין ימין

MM 6.85 X 7.4 R :K

העדשות הניסיוניות עבור עין ימין הן:

TRIAL OVER
LENS V.A. D .D.T B.C.

מגע קל במרכז

6/9 (2.00+) חסר נתון
9.2 TRIAL 1 7.00
LENS

ריכוז דמעות
במרכז
6/9 (PLANO)
7.00 –
9.3 TRIAL 2 6.95
LENS

מגע גדול במרכז

6/6 (1.25-)
3.00 –
9.6 TRIAL 3 7.40 LENS

איזו עדשה תמליץ לעין זו?

א. 4.50 – 9.1 7.10
ב. 4.00 – 8.8 7.20
ג. 5.25 – 9.2 7.00
ד. 5.00 – 9.3 7.20

68. איזה טיפות מרחיבות אישונים ללא השפעה על אקומודציה?

א. HYDROXY AMPHETAMINE
ב. MYDRAMIDE
ג. TROPICAMIDE
***** ד. PHENYLEPHRINE

69. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון? MACULAR OEDEMA משמעותי מבחינה קלינית מוגדר כ:

א. בצקת ברשתית בתחום של 500 מיקרון מהפוביאה
ב. בצקת ברשתית בתחום של 1000 מיקרון או יותר, כל חלק בטווח של 1 DISC DIAMETER
ג. HARD EXUDATES בתחום של 500 מיקרון מהפוביאה קשורים עם התעבות הרשתית
ד. בצקת רשתית ו- EXUDATES בתחום של 500 מיקרון מהפוביאה

70. SEBORRHEIC BELPHARITIS MARGINAL BACTERIAL INFECTION בדרך כלל קשור ל:

א. ULCERATIVE BLEPHARITIS
ב. FLAKING AT THE LID MARGINS ASSOCIATED WITH DANDRUFF
ג. RED, ENCRUSTED INFLAMED AREAS AT THE ROOTS OF THE LASHES
ד. TREATMENT USING ANTIBIOTIC OINTMENT

16

71. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון בהתייחס ל- DIABETIC MACULOPATHY?

א. HARD EXUDATE הקשורים עם HYPERLIPIDEMIA
ב. DIABETIC MACULOPATHY MAY BE ISCHEMIC
ג. DIABETIC MACULOPATHY עלול להחמיר ע"י PANRETINAL PHOTOCOAGULATION
ד. MACULOPATHY אינו מהווה סממן של סוכרת TIPE II

72. באיזה מיקום במערכת הראיה נמצא הנגע הגורם לפגיעה בשדה ראיה ברבע העליון הטמפורלי
בשתי העיניים?

א. OPTIC TRACT
ב. VISUAL CORTEX
***** ג. OPTIC CHIASM
ד. FOVEA AREA

73. ברטינוסקופיה מקבלים ללא עדשות נטרול ב-90 מעלות ב-1 מ'. בנטרול ב-180 מעלות בחצי מטר
מה יהיו התוצאות נטו?

א. 180 X 2.00- / 1.00-
***** ב. 90 X 1.00- / 2.00-
ג. 180 X 1.00- / 1.00-
ד. 90 X 1.00- / 1.00-

74. 5.00+ L 1.00+ R כשעושים את ה- COVER TEST המטופל אורטופורי במבט פרימרי.
אם המטופל מסתכל 10 מ"מ מתחת למרכז האופטי. מה תהיה תוצאת הבדיקה?

א. LHYPER 4
ב. LHYPO 4
ג. LHYPER 2
ד. ORTHO

75. תופעות לוואי הקשורות ל- PANRETINAL PHOTOCOAGULATION כוללות את כל הנ"ל פרט ל:

א. צמצום שדה ראייה
ב. RUBEOSIS
ג. קשיים בראיית לילה
***** ד. הפרדות דמית (CHOROIDAL DETACHMENT)