אופטיקה וראייה

קטגוריה: לימודי אופטומטריה

  • מרפאות-אופטומטריה-שעור1-ב

    תולדות ותופעות – Case History:

    כל דבר שהפציינט לא יודע ולא בטוח צריך לרשום לא ידוע ולא להשאיר ריק כי אם נשאיר ריק תחשוב שלא שאלנו. כל התשובות שאנו מקבלים נשארים בסודיות אצלנו והם לא יוצאים החוצה, לפעמים פציינטים מפחדים לספר אז אפשר להרגיע אותם.

    פרטים אישיים:

    • טלפון אחד זה מספיק ולא חייב את שניהם.
    • גיל ותאריך לידה– יש בעיות שמצפים אצל מבוגרים. החל מגיל 40 בערך יש פרסביופיה, האם נסתבך עם משקפי קריאה או לא? גם כדי להבחין בין פציינטים בעלי אותו שם לפי הגיל. רוב הזמן שאלו מה מתאריך הלידה אבל לא כל הסטודנטים יודעים לעשות את החישוב לגיל. לעיתים אנשים משקרים על הגיל שלהם ולכן יכולים להיות אי התאמות בין 2 התשובות ואז תופסים אותם על שקר.
    • זכר/נקבה – חשוב בגלל שיש שמות שהם לשני המינים.
    • מקצוע ותחביבים – כדי לדעת מה הצרכים הויזואליים כמו מהנדסים, יהלומן, אנשי מחשבים. אצל פנסיונר רושמים מקצוע פנסיה, לרובם יש הרבה תחביבים. נותן פתח לאישיות של בן אדם, נגיד ומצאנו צילנדר של רבע דיופטר זה לא משמעותי לרוב האנשים אבל אם האדם עוסק בהנדסה ומקפיד על כל דבר אז נותנים לו ובדיוק בציר שהוא רוצה. למשורר, צייר רבע צילינדר לא משמעותי אפילו אם ניתן פלוס 3 ומינוס 3 לא יראו הבדל.

     

     

     

    התלונה העיקרית:

    הבדיקה הכי חשובה היא case history – לא רק שנבין את הבעיה של הפציינט, לפעמים נותנת פתרון לבעיה ולכן חשוב לכתוב צ'יף קומפליינט. רק מלהקשיב לפציינט אפשר להבין את הבעיה ואת הפתרון.

    כותבים במשפט קצר למה הפציינט הגיע היום: בדיקה שגרתית וכו'.

    סימפטומים:

    • נקודות floaters: נקודות שקופות, אפורות, צורת נחש, זבוב. זגוגית – עם הזמן היא פחות סמיכה ויותר נוזלית, חלקים ממנה מסתובבים ואז יש נקודות – כמו כדור בדולח עם פתיתי שלג שמסתובבים בויטריוס. הנקודות הן חלק מהזגוגית והן מסתובבות.
    • אם רואה גם נקודות וגם הבזקים יכול להיות סימן להפרדות הרשתית – זהו מקרה חירום רציני שאם לא מטפלים בו יכול להגיע לעיוורין תוך 48 שעות – Retinal Detachment. בדר"כ קורה רק בעין אחת, שולחים את הפציינט למיון. אם חווה זאת בשתי העיניים הסיכוי שזה הפרדות הרשתית הוא קטן.
    • דיווח רק על נקודות – עם הזמן רואים נקודות, אלו שינויים לא בעייתיים בזגוגית. כמעט לכולנו יש נקודות.
    • היפרדות זגוגית – Vitreous Detachment מהרשתית. הזגוגית מצטמצמת ומושכת את הרשתית, נוזלים נכנסים וגורמים לקרע/חור/הפרדות. קורה אצל 70% מבני ה-70. הפרדות זגוגית יכול להתפתח להיפרדות רשתית, כשמגיע למקולה זה רציני.
    • רק הבזקי אור – יכול להיות ממיגרנות. לעיתים לפני האבחון של מיגרנה עלולים לחשוב שמדובר בשבץ. אם יש רושמים יש כ5 שנים בעין ימין לדוגמא.
    • ראייה כפולה – ממש כשרואים כפול תמיד ולא כשקמים בבוקר או לפני שמרכיבים משקפיים. Diplopia – סימפטום נורולוגי שברוב הזמן מגיע מפזילה. למה יש פזילה? סכרת, גידול במוח. אם יש ראייה כפולה שואלים את השאלות הבאות:
    1. מתי התחיל?
    2. חד עיני או דו עיני? חד עיני הכוונה כאשר עין אחת סגורה ורואים כפול, monocular diplopia. נדיר אבל חד עיני יכול להיות כתוצאה מקרוטוקונוס – קרנית בולטת, או העדשה לא במקום הנכון, אישון אחרי טראומה או ניתוח ואז כאילו יש אישון שני.
    3. הוריזנטלי H, ורטיקלי V או אלכסוני? יעזור לדעת איזה שריר הוא בעייתי.
    4. אם מרכיב משקפיים, האם רואה כפול עם התיקון או ללא התיקון. אולי המשקפיים הן הבעיה.
    5. מתי זה קורה ביום? בבוקר, כשעייפים, כל היום.
    6. לפעמים מתבלבלים בין טשטוש לדיפלופיה ולכן יש לוודא שבאמת מתכוון לדיפלופיה ושהוא רואה 2 עצמים.
    • כאבי ראש – לחץ, גידול, משקפיים – מרשם לא נכון, מתבלבל ומרכיב משקפיים לקרוב כשצריך לרחוק. קושי בהתכנסות convergence inefficiency. אם יש כאבי ראש יש לשאול:
    1. ממתי? כמה זמן סובל מכך.
    2. מתי? בסוף היום אחרי כמה שעות עבודה מול מחשב, בבית הספר וכו'.
    3. משך? כמה זמן הכאב נמשך במשך היום. כמו מיגרנות שכל היום כואב או שלא כל כך.
    4. עוצמה? חזקים או חלשים.
    5. מיקום? בין העיניים – קשור לעיניים. מאחורי הראש בדר"כ פחות קשור לראייה.
    6. האם כאבי הראש מעוררים מתוך שינה? בתוך הראש, מדובר בגידול ולשלוח ישר למיון.
    • כאבי עיניים – אם יש שואלים את השאלות הבאות:
    1. מתי?
    2. איזו עין?
    3. עוצמה?
    • כל השאר הם סימני יובש או אלרגיה – גירוד, דמעות יתר, עיניים יבשות וכו'. בחורף העיניים דומעות בגלל היובש, המוח מפעיל יותר דמעות.
    • עוד: עפעף קופץ, תופעה נורמלית אבל אם הפציינט כבר אומר אז רושמים.
    • היסטוריה אוקולרית:
    • תאריך בדיקת עיניים אחרונה – לדעת אם המצב הרפואי מעודכן.
    • משקפיים – איזה סוג, לרחוק, לקריאה, נהיגה, עבודה מול מחשב, בי פוקל או מולטי פוקל וכו'. לא לרשום מספר מרשם כי לא תמיד הפציינט יודע ויכול להטעות.
    • עדשות מגע – קשות, רכות, קשות נושמות. אם הן רכות יש יומיות, חודשיות, קבועות, דו שבועיות וכו'. לשאול איך מנקים ובאיזו תמיסה משתמשים, לראות שהם משתמשים בהם נכון. לפעמים לא ידעו מה התמיסה בדיוק אבל ידעו שהבקבוק ירוק וזה יראה לנו שהם מנקים. האם הולכים לישון עם העדשות? אפילו אלה שמותר לישון איתם, רוצים לדעת מה הם עושים עם העדשות ואם הם משתמשים נכון. אז שואלים: איזה סוג? איך מטפלים בהם? האם הם מרוצים?
    • לייזר – לייסיק. באיזו עין ומתי? יכול להיות שלא יראה טוב לרחוק 5 שנים לאחר הניתוח.
    • פזילה, סטרביזמס – באיזו עין, אם היה כשהיו ילדים. אם לא יודעים רושמים: לא יודע פרטים.
    • עין עצלה – אמבליופיה.
    • ניתוח
    • רטיה
    • תרגילי עיניים
    • דלקת
    • טראומה
    • קטרקט – עדשה תוך עינית עכורה.
    • גלאוקומה – לחץ תוך עיני.

     

    היסטוריה רפואית:

    • רופא משפחה – נותן הרגשה אם הפציינט מטפל בעצמו ומודע לבעיות הרפואיות שלו.
    • סכרת – מאיזה גיל, כמה שנים? לאחר 20 שנה בדרך כלל נוצר סכרת בעיניים, אם התגלה לפני שנה בדרך כלל לא שולחים לרופא עיניים לבדיקת סכרת בעיניים כי הסיכון נמוך מאוד. ככל שהסכרת קיימת הרבה זמן, הסיכויים לסיבוכים גבוהים יותר. אם קרוב ל-20 שנה מרחיבים אישונים ובודקים.
    • תרופות – עלולות לגרום לתופעות לוואי שישפיעו על רפרקציה או על העיניים. כמה ביום, מינון כמו 10mg, ואם באמת לוקחים אותם – לראות אם מקשיב להוראות הרופא. תרופות יכולות לגרום לטשטוש, קטרקט, שינויים בצבע.
    • בעיות לב – זרימת דם לא טובה יכולה להשפיע על העיניים. שואלים כמה זמן.
    • בלוטת התריס – עיניים בולטות, יכול לגרום לראייה כפולה אם היא לא מאוזנת.
    • כולסטרול גבוה – סתימה בכלי דם ברשתית. שואלים כמה זמן.
    • מעשן – יובש בעיניים, אודם בעיניים, כלי דם נסתמים, שבץ בעין, קטרקט בגיל מוקדם יותר, ניוון מקולרי. לשאול כמה שנים.
    • טיפות עיניים – אנשים לא מקשרים בין טיפות לתרופות.
    • רגישות לתרופות או אלרגיות – כאשר בודקים לחץ תוך עיני או מרחיבים אישונים חשוב לדעת שאין אלרגיה לחומרים שיש בטיפות.
    • עוד – אם יש משהו נוסף שלא שאלנו.

    היסטוריה משפחתית:

    • גלאוקומה – גנטית, יש תרופות אבל חשוכת מרפא, גורמת לעיוורון.
    • קטרקט – לא שואלים בהיסטוריה משפחתית כי זה לא גנטי, שינוי שבא עם הגיל. אין טעם לשאול האם יש מישהו במשפחה עם קטרקט כי די ברור שיש. אם הקטרקט הגיע בגיל מוקדם כמו 30 אז זה מעניין אותנו ורושמים.
    • מיגרנות – תורשתי.
    • סכרת, בעיות לב, לחץ דם גבוה.
    • בסוף צריך לשאול אם יש עוד משהו בהיסטוריה משפחתית.

     

    אין לדבר בשפה מקצועית מדי, הפציינט לא יודע מה זה סטרביזמוס וכו', יש לשאול במילים פשוטות שיוכל להבין.

    לא להבטיח לפתור את כל הבעיות שלו אבל לתת תחושת בטחון ותקווה. יתכן שנוכל להפנות את הפציינט למרפאת מומחים כמו לראייה ירודה וכו'.

    לא לסמוך על הזיכרון, יש לרשום הכל בדף. לרשום בקיצור ולא במילים שלמות. לא להשמיץ עמיתים למקצוע.

    עד סוף הסמסטר יש ללמוד בעל פה את הcase history.

  • נוירופיזיולוגיה של הראייה – שיעור 1 חלק-א

    החלק הראשון יתעסק בעיקר ברשתית.

    מטרות הקורס:

    להבין את הנוירו אנטומיה של מערכת הראייה.

    פוטוטרנסדקשיון – העברת אור מאור לחשמל/כימיה. המשך…

  • Sensory perception תפיסה תחושתית של הראייה – שעור 1

    Sensory perception תפיסה תחושתית של הראייה:

    תפיסת הראייה – נעבור על כמה נושאים בדרך לתפיסת הראייה. אין ספק שהתפיסה תלויה במציאות, אנרגיית האור ואיך עובר למוח ואז עובר עיבוד מוחי. ראייה כוללת כמה מרכיבים, אחד הבסיסיים זו קרינה של אנרגיה. קרינת אנרגייה זה נושא מאוד רחב שבתוכו יש חלק יחסית מזערי של קרינה המכונה המשך…

  • נוהלי בדיקות הרצאה 2 פוריה

    פוריה – Phoria:

    הפוריה היא תנוחת העיניים, ז"א איפה העיניים נמצאות בתנאים שהמיזוג לא מתאפשר. כששתי העיניים פקוחות ואנחנו דורשים המשך…

  • נוהלי בדיקות הרצאה 2 חוק הרינג

    חוק הרינג – Hering's Law:

    חוק זה קובע שהעצבוב לשתי העיניים שווה. יש לנו שרירים שמזיזים את העין כמו מושכות בסוס -מושך בצד אחד ומרפה בצד השני. השריר החיצוני – lateral rectus, השריר הפנימי – medial rectus.

    כשנזיז את העיניים ברור שצריך להיות תיאום מוחלט בין 2 העיניים, הן המשך…

  • נהלי בדיקות הרצאה 2

    Tropia:

    untitled-9

    הקו המקווקו זה התזוזה לאחר הכיסוי. העין שמכסים היא העין שלא בודקים!

    טרופיה – מצב ש המשך…

  • נהלי בדיקות הרצאה 1 חדות ראייה

    חדות ראייה:

    במישור הקליני, אנחנו נוהגים להשתדל לסדר חדר של 6 מטרים לחדות ראייה כאשר ה-6 מטר נמדדים מהעין של הנבדק ועד הלוח. רוב הזמן בגלל אילוצים טכניים או פיננסים אנחנו לא משיגים חדר של 6 מטרים, למשל חדר השינה הטיפוסי הוא 4×3 ולא מעט נראה חדר בדיקה של 4.5 או 4 מטר. 6 מטר זה בזבוז שטח אופטי ריק מתוכן, לא צריך את זה אבל צריך את האורך האופטי ולכן שמים מראות. 2 מראות, מראה אחת תיקח את הקרניים שיוצאות מהמקרן ותחזיר אותן לקיר שהמקרן קרוב אליו כך שיש לנו לוח שעומד מאחורי הראש של הנבדק. זה טוב כי אנו כבודקים רואים את הלוח קרוב יותר, זה טוב לבודקים שלא רואים 6/6. הלוח הוא הפוך על אותו קיר, בשביל הנבדק הלוח לא יהיה הפוך שהרי המראה השנייה היא המראה שהנבדק מתבונן לתוכה והיא מכוונת ללוח. מערכת 1 – מערכת ההקרנה, המערכת מקרינה על מראה אחת, הקרניים חוזרות לקיר. הנבדק יושב ליד המקרן והוא מסתכל על מראה שנייה – המראה של הנבדק. הדמות ההפוכה של האותיות הופכת לעצם חדש שמגיעה למראה השנייה, הופכת את העצם ומגיע לעיניי הפציינט. לעיתים הפציינט מסתכל על המראה הראשונה שבה הכל מטושטש, צריך לכוון אותו למראה הנכונה. בדר"כ המראות הן אחת ליד השנייה ולכן אפשר להתבלבל. אם המראה מלוכלכת הנבדק טועה יותר כי הלכלוך קולט את האור ואפשר לראות את האותיות על המראה במקום שתחזיר אותם.

    מרחק הבדיקה תמיד מהעין של הנבדק עד לאותיות שהוא רואה, בלי קשר למקרן. אמור להיות 6 מטר, אם זה לא 6 מטר המקרן אוטומטי מפקס את זה, או שאנו מזיזים את הגלגל של הפוקוס כדי שיהיה בפוקוס ואטומטית מכויל למרחק החדש. 6/60 האות תהיה בגודל 87 מ"מ. אם המרחק הוא 5.45 מ' הגודל של אות 6/60 אוטומטית מכוילת לגודל של היחס הבא: x/87=5.45/6 ובערך יהיה 80 מ"מ.

    אם האות מכוילת כך שזה יחסית כמו שצריך, אין שום בעיה. אם החדר הוא 7 מ' (3.80+3.20) האות אוטומטית תהיה גדולה יותר ביחס הבא: x/87=7/6. יש גבול טכני לאורך החדר אבל אין גבול אופטי. אחרי 6 מ' אין גבול לאינסוף.

    כאשר עובדים בחדרים קטנים מאוד, מתחת ל4 מ'. אם מסיבה כלשהי לא משתמשים במראות ורק מקרינים על הקיר, ללא מראות אורך החדר 4 מ' או פחות זה כבר בעייתי. אם מדובר בעין מיופית, כאשר הם מתקרבים למשהו הם יראו את זה ללא תיקון. 4 מ' שווה לרבע דיופטר ולכן מיופ של רבע דיופטר יראה מצוין אם יעמוד 4 מ' ממה שמתסכל עליו. הקרניים נופלות בול על הרשתית והוא עומד בנקודה הרחוקה של העין וללא תיקון יראה מצוין. כאשר נבדוק אותו כך נתן לו פלנו אפס כי יראה שהכל בסדר. היפרופים במקרה זה יקבלו רבע דיופטר ממה שצריכים, אמטרופ לא יראה טוב ב4 מ' אלא אם יבצע קצת אקומודציה.

    מ5 מ' אפשר לוותר על מראות אבל מתחת צריך.

    בעיה נוספת – לפי הציור המקרן חושב שאורך הבדיקה הוא מהמקרן למראה ומהמראה לקיר שווה לאורך מהקיר מאחורי המקרן, למראה 2 ולעיני הפציינט.

    אם מצמידים את המקרן לקיר האורכים לא יהיו שווים והמקרן יחשוב שהמרחק האופטי הוא נגיד 7 מ' ויתן אות גדולה יחסית למרחק שצריך. הנבדק לא יושב ב-7 מ' אלא ב6.5 מרחק אופטי ויש לו צ'ופר, קיבל אות גדולה כי הוא קרוב יותר ממה שהמקרן חושב ולכן זה לא טוב. כשהוא רואה שורה של 6/6 יתכן ורואה בגלל שהוא קרוב יותר והחדות שלו בעצם 6/7. עלינו לעשות אחד משני הדברים הבאים:

    1. לסדר שהמקרן והנבדק יהיו באותו המרחק. בדר"כ המערכות מגיעות עם מקום למקרן.
    2. לעשות בראש כיול מחדש ולדעת שכאשר הנבדק רואה שורה של 6/5 זה באמת 6/6. מסורבל, לא מדויק ולא לגמרי מדויק.

    אם יש לנו שתי שורות 6/30 ו6/60. אם רואה 6/30 יש לו חדות קצת יותר נמוכה, 6/40 אבל אין כזו שורה!

    גודל האותיות: tan5'=y/x (גודל האות חלקי המרחק).

    מרחק הבדיקה ידוע לנו, נניח 6 מ'. מרחק שהאות פותחת זווית של 5 דקות.

    Y=0.00145×6=0.0087m=8.7mm.

    אם נשב ב6 מ' והאות של 8.7מ"מ פותחת זווית של 5' במרחק 6 מ' ורואים את זה, חדות הראייה שלנו היא 6/6. חדות ראייה היא מרחק הבדיקה חלקי המרחק שהאות פותחת זווית 5'.

    חדות 6/60 – יכול לזהות אות שפותחת זווית של 5' במרחק 60 מ'. Tan5'=y/60

    Y=87mm אם רואים אות שגודלה 87 מ"מ, החדות שלי היא 6/60.

    המקרן נותן גדלים ייצוגים. במקרן רגיל הגדלים של האותיות מתאימים לחדויות הבאות: 6/4=1.5, 6/5=1.2, 6/6=1, 6/6.6=0.9 ,6/7.5=0.8 ,6/8.5=0.7, 6/10=0.6, 6/12=0.5, 6/15=0.4, 6/20=0.3, 6/30=0.2, 6/60=0.1, 6/120=0.05

    יש מקרנים שגם נותנים 6/3 אבל בדר"כ לא בודקים את זה כי מעט אנשים יכולים להגיע לחדות הזאת. השברים הללו מתאימים לנקודות עשרוניות. אם נעשה את החישוב ל6/4 נקבל 1.5 וכו'. 6.3=2.0

    אין 6/9 כי עשרונית זה לא יוצא יפה.

    אסור לדבר באחוזים בחדות ראייה. מה זה עיוורון? יש הבדל עצום בין מישהו שלא רואה כלום בכלל למישהו שרואה מתחת ל6/120. יש אנשים שלא רואים אור, יש כאלה שרואים אור, יש כאלה שרואים אור ומאיזה כיוון הגיע, רואה אצבעות, תנועה וכו'. יש הרבה דרגות ראייה שאינן מופיעות כי אין להם ערך עשרוני שימושי. להגיד שמישהו שרואה 6/120 הוא בעל 5% ראייה זו טעות! זה כאילו 95% עיוור.

     

    מבחן הכיסוי – the cover test:

    האם העיניים מכוונות לאותה מטרה במרחב? אם נשים אות מוגדרת, או עצם מוגדר אנחנו מצפים שבשתי עיניים פקוחות שני העיניים מכוונות לעצם הזה. בדיקה זו תגיד לנו האם זה באמת קורה. אינטואטיבית אפשר לחשוב שאם נפקח שני עיניים ונבדקש להסתכל על מטרה מוגרת ועין אחת מכוונת לעצם ושנייה למקום אחר – האם העין רואה בכלל? עין עצלה, לא יודעת. למצב זה קוראים פזילה, עין פוזלת זו עין שמכוונת למקום שלא אמורה להיות מכוונת. פזילה זו מילה עממית ולא מקצועית ולכן לא נשתמש בה. המילה האופרטיבית למצב זה כששתי העיניים פקוחות ועין אחת מכוונת ועין שנייה לא מכוונת היא: strabismus או tropia.

    מצב שבו שתי העיניים לא מכוונות או שהאדם לא משתף פעולה עם הבדיקה, או כאשר יש מחלה או טראומה שלא מאפשרת לעיניים להיות מכוונות בכלל. השרירים מנותקים כתוצאה מטראומה, מדובר במצב בעייתי מאוד ומיוחד וכרגע לא נדון בו. שיתוק דו צדדי של שריר מסוים, או עצב מסוים.

    יש שתי פנים לסטרביזמוס:

    1. המצב האובייקטיבי של כיוון העיניים וזה מה שהcover test יגלה לנו. מסתכלות ישר, לא מסתכלות ישר.
    2. המצב הסובייקטיבי, מה שהנבדק רואה. לא מספיק שנראה לאן העיניים מכוונות, אלא מה הוא גם רואה. האם מודע לכך? רואה עולם אחד או שתי עולמות? פן שלא מגלה במבחן הכיסוי, מתגלה רק אם נשאל אותו. לא תמיד אפשרי לשאול, תינוק בן חצי שנה לא יגיד מה הוא רואה.

    הציור הוא אב טיפוס המתאר את שתי העיניים הפקוחות שמכוונות למטרה במרחב. הפוביה של העין מכוונת למטרה. הפוביה האנטומית היא המקום הרגיש ביותר לראייה והיא נקודת הציון של כל המערכת לכיוון העיניים. אם אני מסתכל על משהו ההגדרה של זה היא שאנחנו כיוונו את הפוביה שלנו למטרה המוגדרת, קו ישר מהפוביה למטרה במרחב. הקו הנ"ל נקרא ציר הראייה – the visual axis. הוא לא מתייחס לקרנית, עדשה, מרכז האופטי של העין, מרכז האופטי של הקרנית, לנודל פוינט, לנקודה עיקרית וכו'.

    קודם פוביה ואז עושים משהו אחר. להשלים…..

    אחרי שהפוביה נהרסה במחלה הזו היא לא לומדת וקשה ללמד אותה בגיל מבוגר, תמיד תלך לאיפה שהיה ורק אחרי זה תלך…

    למצב שבו שתי העיניים מכוונות למטרה מוגדרת ואין בעיה קוראים orthotropia. אורטו- ישר. איך נדע שהעיניים באמת ישרות? בדיקת cover test.

    untitled-4שלב ראשון של הבדיקה:

    Unilateral cover test – כיסוי של צד אחד, cover/uncover test. לוקחים כיסוי ובודקים כל עין לחוד. נתחיל בעין ימין – לוקחים כיסוי ומכסים את עין שמאל, מכיוון הבקשה הייתה שעין ימין תהיה מכוונת למטרה, עין ימין לא תזוז וכך נדע שהיא ישרה. במידה ועין ימין זזה, הסיבה היחידה שמותר לה לזוז תהיה אם היא לא הייתה מכוונת במטרה המוגדרת. במקרה ועין ימין זזה, מי הייתה מכוונת לפני שכיסינו? עין שמאל. התזוזה מוכיחה שלפני הכיסוי עין ימין לא הייתה מכוונת.

    מצב של טרופיה קיים לפני שמתחילים את הבדיקה. הטכניקה של הבדיקה, כיסוי עין שמאל לא קובע את המצב, אלא מעיד על מה שהיה לפני הבדיקה. עובדה שנכסה עין שמאל ואז עין ימין זזה, זה אומר לנו מה היה לפני הבדיקה – עין ימין לא הייתה ישרה.

     

    untitled-5

    פיקסציה – הכוונה של העין לנקודה מוגדרת.

    יש למצב זה שם שכולל לפחות 2 תכונות – איזו עין סוטה ולאיזה כיוון.

    Eso פנים, exo חוץ, hyper מעלה, hypo מטה.

     

    המצב המתואר בתמונה הוא Right Esotropia

    כאשר נוריד את הכיסוי, העין תחזור לסטות פנימה.

     

    האם המצב של right esotropia קיים כל הזמן אצל אותו בן אדם? האם תמיד כשנעשה את הבדיקה נקבל אותה תוצאה?

    אם קורה כל הזמן נקרא לכך constant right esotropia.

    ההגדרה של עין ישרה – ציר הראייה מוגדר על המטרה. גם במצב הבא שתי העיניים ישרות:

     untitled-7

    אם כל פעם שמבצעים את הבדיקה, העין מתיישרת וכשמורידים את הכיסוי העין חוזרת למה שהייתה זה נקרא costant right esotropia. אם זה לא כל הזמן קוראים לכךintermittent right esotropia   אין לכך שום משמעות, בין אם זה קורה 5% מהזמן לעומת 85% מהזמן. איך אפשר להגיד שהם אותו הדבר? ההבדל ביניהם הוא הבדל מזערי מבחינתנו. מספיקה פעם אחת שהעין הזו סוטה פנימה ויש טרופיה אבל אם זה לא כל הזמן זה intermittent ואז אפשר להגיד שיש בסיס לשיתוף פעולה בין שתי העיניים שאפשר לעבוד עליו.

    כמה פעמים צריך לבצע את הבדיקה כדי לדעת? עד שנהיה משוכנעים, 10 פעמים, 20, 50, 100. זה קריטי כדי שנוכל להגיד האם יש סטרביזמוס בכלל.

    החלק השני של הבדיקה היא לכסות את עין ימין ולראות אם עין שמאל זזה. עין שמאל אמורה לא לזוז. מה קורה אם כשמכסים עין שמאל, עין ימין יוצאת.

  • בחינות באופטומטריה משרד הבריאות שלב א', לקט3

    41. בדקת מטופל ומצאת TYPE II EXO DISPARITY. אם המקרה דורש טיפול, הטיפול המומלץ
    אמור להיות:

    א. אימון חזותי
    ב. פריזמה BASE OUT
    ג. פריזמה BASE IN
    ד. תוספת פלוס מקרוב

    42. בילד בן 5 נלקחו המדידות הבאות:
    בשתי העיניים 90 X 35/36 K READINGS
    אורך העין RE 23 MM LE 24 MM
    תשבורת 90 X 5.00- / 9.00- LE : 90 X 5.00- / 17.00- RE

    איזה מהמצבים הבאים ניתן למצוא אצלו?

    א. מיקרופקיה (MICROPHAKIA) והטיית העדשה
    ב. קוצר ראייה מהקרנית (CORNEAL MYOPIA) והטיית העדשה
    ג. פריקה מלאה של העדשה (COMPLETE LENS DISLOCATION)
    ד. קוצר ראייה אקסיאלי (AXIAL MYOPIA) ואסטיגמציה של העדשה
    (LENTICULAR ASTIGMATISM)

    43. מטופל עם קרטוקונוס עובר בדיקת רפרקציה שמראה IRREGULAR ASTIGMATISEM בכח
    של D 5.00. איזו אפשרות טיפולית מתאימה ביותר למטופל זה?

    א. SEMI-SCLERAL CONTACT LENSES
    ב. SOFT TORIC LENSES
    ג. הפניה לניתוח
    ד. STANDARD GAS PERMEABLE LENSES

    9

    44. באיזה מיקום אנטומי של דרכי הראייה נמצא (FFF) אשר גורם לממצאים הבאים
    בשדות הראייה של מטופל זה?

    א. RETINAL OR OPTIC NERVE
    ב. CHIASEM OR OPTIC TRACT
    ג. LATERAL GENICULATE BODY OR OPTICAL RADIATIONS
    ד. VISUAL CORTEX

    45. אדם שמגיע לראייה המירבית מתיקון משקפיים של DS 10.00- במרחק 12 מ"מ מהעין
    (MM 12 BVD) רוצה לעבור לעדשות מגע. השינוי הצפוי במאמץ האקומודטיבי הדרוש למטרה
    הנמצאת 40 ס"מ מהמשקפיים הוא בערך:

    א. 1.50 דיופטריות יותר
    ***** ב. 0.50 דיופטריות יותר
    ג. 1.50 דיופטריות פחות
    ד. 0.50 דיופטריות פחות

    46. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון לגבי מיקרוטרופיה (MICROTROPIA)

    א. ראיית העומק היא מופחתת או אינה קיימת
    ב. בדיקת הכיסוי אינה אמינה במדידת זווית הפזילה
    ***** ג. בבדיקת הפריזמה 4 דיופטריות בסיס החוצה (TEST 4 BASE OUT PRISM), שתי העיניים
    זזות כאשר שמים את הפריזמה לפני העין הפוזלת
    ד. MONOFIXATION SYNDROM הינו הסתגלות תחושתית (SENSORY ADAPTATION)
    למיקרוטרופיה (MICROTROPIA)

    47. מטופל עם היסטוריה של CARDIOVASCULAR DESEASE מתלונן על איבוד ראייה פתאומי
    בעין אחת ללא כאבים וללא METAMORPHOPSIA. איזה סימן בקרקעית העין סביר ביותר למצוא?

    א. חיוורון הדיסקה במקטע אחד בלבד עם PERIPAPILLARY HAEMORRHGE
    ב. GREENISH-GREY MACULAR LESION WITH SUBRETINAL HAMORRAGE AND
    EXUDATS
    ***** ג. RETINAL PALLOR WITH CHERRY RED SPOT
    ד. NORMAL RETINAL DISK

    48. איזה מהמשפטים הבאים אינו נכון בהתייחס ל- INFILTRATE KERATITIS?

    א. SMALL DIFFUSE או FOCAL INFILTRATES נמצאים ברמה התת אפיתליאלית
    ב. מתרחש בקרב מרכיבי עדשות מגע DAILY ו-EXTENDED WEAR
    ***** ג. בדרך כלל נגרם בגלל חיידקי (+) GRAM אשר נמצאים בשולי העפעף
    ד. ה-INFILTRATES מופיעים לרב במרכז הקרנית

    11

    49. מתי ניתן לצפות ש- ANGULAR ACUITY תהיה טובה יותר מ- VISUAL ACUITY?

    ***** א. במטופל עם AMBLYOPIA
    ב. במטופל עם ASTIGMATISM
    ג. במטופל עם PRESCYOPIA
    ד. אף אחת מהתשובות הנ"ל אינה נכונה

    50. איזה מהמצבים הבאים אינו גורם להפרשה מימית מהעין?
    (FOLLOWING DOES NOT CAUSE A WATERY DISCHARGE (WHICH ONE OF THE

    א. VERNAL CONJUNCTIVITIS
    ב. HERPES SIMPLEX VIRUS
    ג. CONGENITAL GLAUCOMA
    ***** ד. EPISCLERITIS
    Ik denk c en niet d

    51. בבדיקה עם ה-CLOCK DIAL המטופל רואה את הקו בשעה 8 ברור ביותר, מה הציר ((AXIS של
    מינוס הצילינדר המתקן?

    א. 180
    ***** ב. 60
    ג. 90
    ד. 120

    52. בת 70 עם תלונות של טשטוש ראייה הדרגתי בעין אחת. בבדיקת AMSLER CHART ישנו עיוות.
    היא מעשנת ונוטלת תרופות ליתר לחץ דם. איזה צמד אבחנות הוא הסביר ביותר?

    א. MACULAR HOLE AND B.R.V.O. RELATED MACULAR OEDEMA
    ב. PSEUDOPHAKIC C.M.O. (CYSTOID MACULAR OEDEMA) AND DIABETIC
    MACULOPATHY
    ג. WET A.M.D. AND MACULAR HOLE
    ד. DIABETIC MACULOPATHY AND B.R.V.O. RELATED MACULAR OEDEMA

    12

    53. בגבר בן 60 עם אפקיה מונוקולרית (R בלבד) הרפרקציה לחדות ראייה הטובה ביותר הינה:

    6/7.5 90X 2.25- 5.50+ (ECCE) RE:
    6/9 180X 1.00- 2.50- LE:

    התיקון הנכון ביותר למשקפיים הוא:

    א. תיקון מלא
    ב. RE 90 X 1.75- / 4.00+, LE עדשת BALANCE
    ג. RE עדשת BALANCE, LE 180 X 0.75- / 2.00-
    ד. RE תיקון מלא, LE עדשת פלאנו

    54. למטופל יש POSITIVE FUSIONAL CONVERGENCE נמוך, מה יהיו התוצאות בבדיקת
    ACCOMMODATIVE FACILITY?

    א. נכשל במינוס בינוקולר, עובר מונוקולר
    ***** ב. נכשל בפלוס בינוקולר, עובר מונוקולר
    ג. נכשל בפלוס וגם מינוס בינוקולר, עובר מונוקולר
    ד. נכשל בפלוס בינוקולר ומונוקולר

    55. בת 30 מתלוננת על טשטוש ראייה בעין אחת וכאבים בהזזת העיניים. קרקעיות העיניים תקינות,
    איזו בדיקה הגיונית ביותר לביצוע לצורך אישור האבחנה?

    א. AMSLER
    ב. בדיקה ל- SHAFER'S SIGN –זו בדיקה לקרעים ברשתית-
    ***** ג. בדיקת ראיית צבעים
    ד. WATZKE-ALLEN TEST
    =testen op macula holes)

    56. יש מחקרים על שימוש בתרופה לטיפול בעין עצלה, שם התרופה הוא:

    ***** א.L-DOPA
    ב. OCUFLOX
    ג. PATANOL
    ד. אין תרופה כזו

    57. במבוגר טשטוש ראייה עם שינוי ברפרקציה לכיוון היפרופיה זה סימן ל:

    א. NUCLEAR SCLEROSIS של העדשה – (חד עיני)
    ב. עלייה ברמת הסוכר בדם (דו עיני)
    ***** ג. ירידה ברמת הסוכר בדם (דו עיני)
    ד. שינויים במקולה שמופיעים עם הגיל (ARMD)

    13

    58. בדיקות עיניים לילדים בגיל 4 שנים, שונות מבדיקות עיניים בפעוטות עד גיל שנתיים בכך ש:

    ***** א. הילד יכול בקלות לענות על רשימת שאלות המסייעות לבדיקת העיניים והפעוט לא
    ב. אין הבדל, בשני המקרים מבצעים בדיקות אובייקטיביות בלבד, ומתבססים עליהן
    ג. בילד בן ה-4 חדות הראייה הנבדקת הטובה ביותר היא של תמונות על קובייה הנמצאת במרחק של 3 מטר.
    ד. בילד ניתן לבצע בדיקות שדה ראייה ממוחשב ובפעוט, לא

    59. איזה מהמשפטים נכון לגבי SCOTOMAS?

    ***** א. A POSITIVE SCOTOMA מתוארת כאזור חסר
    ב. A POSITIVE SCOTOMA היא תלונה שכיחה בצלקת מקולרית
    ג. A NEGATIVE SCOTOMA מתוארת כאזור כהה המכסה את הראייה המרכזית
    ד. A POSITIVE SCOTOMA היא תלונה שכיחה ב- SEROUS RETINOPATHY CENTRL

  • התפתחות תכונות הראיה השונות

    התפתחות תכונות הראיה השונות:

    התכונה תנאים שלבי התפתחות סוף ההתפתחות
    ח"ר 2 בדיקות:

    1.FPL – דורש ש"פ

    2.VEP/VER- אובייקטיבי לחלוטין.

    		 FPL:

    ילוד- 6/180, 1 מחזור

    3 חוד'- 6/60, 3 מחזורים

    6 חוד'- 6/30, 6 מחזורים

    שנה- 6/15, 12 מחזורים

    3-5 שנים- 6/6, 30 מחזורים.

    (6 חוד'- עדיפות לח"ר דו"ע לעומת ח"ע)

    VEP:

    2 חוד'- 6/45

    6 חוד'- 6/6

    		 FPL:

    3-5 שנים

    VEP:

    6 חוד'.
    פיקסציה ילוד- רק על פנים

    3 חוד'- על אור

    		 4 חוד'- פיקסציה סבירה
    סקאדות ילוד-

    1.השהיה ארוכה- 500-800 מילי סק לעומת מבוגר-

    200-250 מילי סק.

    2.מבצע רק 50% מהדרך, לעומת מבוגר- 90% מהדרך.

    		 יילוד- קיימת תנועה, אך לא מדוייקת. 7 חוד'- כמעט תקין.

    בודקים סקאדות רק בגילאי 4-8 שנים.
    תנועות מעקב 1.מטרה גדולה- לפחות 12 מעלות של זווית.

    2.מטרה נעה לאט.

    3.יפסיק לעקוב לאחר 400 מילי סק.

    		 גיל חודשיים- יש שיפור בתנועה, אך עדיין יפגר אחר המטרה משום שאין מנגנון צפי. 4 חוד'- תנועה סבירה.
    VOR- vestibule ocular reflex מורכב מ-2 פעולות: תנועת הראש ותנועת העיניים, באותה מידה ובאותה מהירות, אך בכיוונים מנוגדים. קיים בלידה 3 חוד'.
    פיקסציה דו"ע והתכנסות פעולה איטית יחסית לסקאדות ומעקב ילוד- יכול לבצע, אם המטרה מעניינת ולא קרובה מ40 ס"מ 4 חוד'- תקין אצל 90% מהתינוקות
    אקומודציה לאמטרופ- אקומודציה מדוייקת יותר מהיפרופ/ מיופ חודשיים ומטה- אקו' קבועה ל30 ס"מ, כ3.00 דיופטר. 4-5 חוד'- יכולה אקו' מלאה.

    עולה עד גיל 8-9 שנים ומשם מתחילה לרדת.
    סטריאופסיס Random dot מתפתח לאט יותר מסטריאופסיס רגיל 6 חוד'- מתחיל להתפתח, 60 שניות בסטריאופסיס רגיל,

    בrandom dot- 5 דקות.

    		 5 שנים- 30 שניות.
    Contrast sensitivity עקומת פעמון-

    תדירות עולה-> רגישות יורדת, אבל בתדירות נמוכה-> רגישות יורדת גם כן.

    		 מתפתח בגיל צעיר מאד, עד גיל 3 חוד' ואז מופיע השינוי בעקומה- תדירויות נמוכות-> רגישות יורדת. 7 שנים- השיא

     

  • סטיות פיזיולוגיות בפיקסציה

    סטיות פיזיולוגיות בפיקסציה:

    גודל וזמן תיאום בין עיניים השפעה על הראיה כיצד רואים?
    Termor

    רעידה

    		 2-5 שניות מעלה, מרחק בין 2 קונס. למשך מס' שניות של זווית. אין תיאום לא משפיע באופטלמוסקופ
    Micro-saccades 5 דק' של זווית. מתרחש פעם בשניה. יש תיאום נועד למנוע תופעת טרוקסלר במבט על ההחזר הפוביאלי ניתן לראות.
    Drift

    סחף

    		 תנועה איטית- 4 דק' של זווית לשניה. אין תיאום בעין טובה- ישפיע ויתוקן ע"י מיקרו-סאקדות.

    בעין לא טובה- ייתכן שלא ישפיע