מאמר אחרון:
איך למצוא רופא עיניים פרטי בחיפה? כמו כולם, גם תושבי חיפה והקריות מקבלים במסגרת ביטוחי קופות החולים שירותים מרופאי עיניים. ואולם, במקרים רבים ומסיבות שונות יש למצוא רופא עיניים פרטי בחיפה, ובשורות הבאות נבדוק מדוע וכיצד לעשות זאת. המתנה לא פשוטה כידוע, חוש הראייה הוא...
2-4 ביוני 2011
חוג הקרנית יקיים את פגישת הקיץ השנה בכפר הנופש שבמושב רמות בדרום רמת הגולן.
השנה נארח את ד"ר תומאס ליסגאנג מארה"ב, העורך של ה- ( Thomas Liesegang, M.D. )
ד"ר ליסגאנג יתן הרצאות בנושאים הקשורים במחלות .American Journal of Ophthalmology
וידבר על הכנת מאמרים לפרסום, ועל ,AJO – זיהומיות של משטח העין, ויעניק מניסיונו כעורך ה
אמות המידה לקבלה או דחייה של מאמרים בעיתונות מבוקרת-עמיתים.
כפר הנופש רמות כולל 40 צימרים בשתי רמות אירוח ( 22 סוויטות של'ה ו- 18 בקתות טבע) וכן
חדרי גן דה-לאקס באגף המלון. פרטים על מחירי הצימרים וחדרי המלון ניתן למצוא בטופס
.http://ramot-nofesh.co.il/rooms.asp ההרשמה. פרטים על כפר הנופש רמות באתר
תכנית הכנס
יום ה, 2/06/2011
עד השעה 15:30 הגעה וקבלת צימרים וחדרים
15:30 התכנסות באולם ההרצאות, תצוגה – 16:00
16:00 הרצאות ד"ר תומאס ליסגאנג, תצוגה – 18:00
16:00 – 16:45 Ocular Herpes Simplex: Epidemiology, Clinical Features, Treatment Strategies
16:45 – 17:00 Coffee break
17:00 – 18:00 Preparing papers for Publication & Reasons for Rejection: An Editor’s Perspective
19:00 ארוחת ערב במסעדת השל'ה ביסטרו בכפר הנופש רמות – 21:00
21:00 קומזיץ ומעגל מתופפים (שירי א"י מסביב למדורה על מחצלות וכריות) – 23:00
יום ו, 3/06/2011
7:00 ארוחת בוקר – 9:00
9:30 התכנסות באולם ההרצאות, תצוגה – 10:00
10:00 הרצאות ד"ר תומאס ליסגאנג, תצוגה – 12:00
10:00 – 10:45 Recent Epidemics Contact Lens Related Microbial Keratitis: Lessons Learned
10:45 – 11:00 Coffee break
11:00 – 12:00 Herpes Zoster – Translating Medical Research to Ophthalmology & Public Health
Business meeting – 12:00 פגישת חוג קרנית – 12:30
13:00 טיול מודרך באיזור רמת הגולן – 18:00
18:30 ארוחת ערב בכפר הנופש רמות – 20:30
יום שבת, 4/06/2011
9:00 ארוחת בוקר – 7:00
10:00 טיול מודרך באיזור רמת הגולן – 14:00
עריכה: דרור דקל, ד"ר ניר ארדינסט
ניוון מקולה וירוד מופיעים פעמים רבות ביחד, ולפעמים קשה לקבוע מי מהם אחראי יותר לירידה בראייה. אפשר לבדוק את המקולה ע"י: סליט-למפ עם עדשה של 90+ , אופטלמוסקופ לא ישיר, ו- OCT(Optical Coherence tomography) לבדיקת בצקת במקולה וחורים במקולה, כדי להעריך כמה מהירידה בראייה היא בגלל בעיה במקולה.
עיוותים והפרעות רפקטיביות הנגרמות מירוד ניתנים להבחנה הכי טוב עם רטינוסקופ, יותר מאשר עם סליט- למפ. ישנה המלצה בספרות על דחיית ניתוח הירוד ככל האפשר במקרים שבהם הבעיה העיקרית היא במקולה, כל עוד ניתן לעזור לפציינט ולשפר את הראייה שלו ע"י עזרים אופטיים. באופן כללי, לפני שעושים ניתוח ירוד צריך לנסות להעריך את חדות- הראייה הפוטנציאלית שלאחר הניתוח כדי לא לנתח סתם, כלומר שהניתוח לא ישפר את חדות הראייה של הפציינט.
מתי לנתח- אין חדות ראייה מסוימת שהיא אינדיקציה לניתוח. הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים כתוצאה מירידה בראייה הינה אישית, ותלויה בעיסוק הפציינט, אורח חייו ואופיו. כמו כן, כמובן שיש להתחשב ולקחת בחשבון מחלות עיניים או מחלות סיסטמיות המהוות קונטראינדיקציה או סיכון לניתוח.
מאת: פרופ' ישראל קרמר, מנהל רפואי המרכז הרפואי ' עיניים' סניף ת"א ומחלקת עיניים – בלינסון – מרכז רבין, בית הספר לרפואה אוניברסיטת תל אביב
* תרופות אנטי דלקתיות
* תרופות המכילות סטרואידים
* תרופות לא סטרואידליות
תרופות אנטי דלקתיות (Corticosteroids) המכילות סטרואידים :
הסטרואידים למיניהם מעכבים פעילות של לימפוציטים , מקרופאגים , לויקוציטים , תאי אנדותל של כלי דם ופיברובלסטים . מנגנון העיכוב הוא דרך פעילות גנטית ספציפית ( עיכוב m-RNA ו gene transcription -) ברמה תאית .
ההשפעה העיקרית שלהם היא אנטי דלקתית , הפחתת בצקת ודיכוי גודש וצמיחת כלי דם חדשים . הם גם מונעים יצירת פרוסטגלנדינים ומדיאטורים דלקתיים שונים וכן מעכבים שחרור אנזימים ליטיים מליזוזומים .
תופעות לוואי של הסטרואידים :
גלאוקומה .
קטרקט קופסתי .
דיכוי מערכת החיסון וסיבוך של זיהומים ויראליים כמו הרפס וזיהומים פיטריתיים .
צניחת עפעף .
הרחבת אישון .
תמס הסקלרה .
סוגי הטיפות הסטרואידליות :
Dexamethasone0.1% – דקסהמיצין : סטרודקס , מקסידקס , מקסיטרול .
Fluorometholone (0.1%) – FML.
Prednisolone1%– אולטרהקורטנול , פרדפורטה .
בקרוב תיכנס לשוק תרופה סטרואידית בטיפות בשם Lotemax (Loteprenol 0.5%), השונה במקצת במבנה הכימי שלה , לכן איננה מעלה כמעט לחץ תוך עיני .
תרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידליות :
Non steroidal anti inflammatory
תרופות אלו מעכבות את יצירת הפרוסטהגלנדינים (PG) דרך חומצה אריכדונית . ה PG הם חומר ביולוגי הגורם לדלקת וגם מרחיב כלי דם .
התרופה העיקרית בשימוש בעיניים נקראת Voltaren Optha שהיא מורכבת מ Diclofenac sodium.
תרופה נוספת נקראת Idocin ותרופה נוספת נקראת Ketolarac (Acular) : שתיהן דומות לוולטרן ומעכבות תהליכי דלקת כמוהו .
לעיתים קרובות מגיעים לחנות מטופלים עם המלצה ברורה מרופא העיניים לא לקנות עדשה יקרה , לא להחליף מסגרת , לא לרכוש משקפי מולטיפוקל וכדומה . ככל הנראה , רופאי עיניים ממליצים על כך כאשר הם מנסים למנוע מהלקוח הוצאות כספיות מיותרות על משקפיים זמניים ( בין שני ניתוחי קטרקט או זמן קצר מאוד אחריו ) או במקרים בהם הרופא סבור שסוג משקפיים מסוים לא יתאים ללקוח .
| הפניית רופא אל אופטומטריסט | פתרון בעיות מקצועי | אופטומטריסט מול רופא עיניים | בדיקת ראייה רופא/אופטומטריסט | הפניית אופטומטריסט לרופא | בדיקות רפואיות של אופטומטריסט |
החלפת מסגרת
ברוב המקרים לקוחות משתמשים במסגרות בנות שנתיים ומעלה . בדרך כלל אלו מסגרות בנות 6-7 שנים ואף יותר . הרכבת עדשות משקפיים במסגרת ישנה עלולה לגרום לשבר במסגרת או לגרום לנפילת העדשות , בעיקר במסגרות פלסטיק . אם המסגרת לא תשבר בזמן העבודה היא עלולה להשבר לאחר מספר חודשים . לכן מומלץ מאוד להחליף מסגרות ישנות לחדשות . גם מטופל מבוגר זקוק למשקפיים קלים ואיכותיים אשר יחזיקו מעמד ויהיו בעלי מראה מכובד . אם מסגרת הלקוח אינה איכותית , או חדשה למדי , כדאי להמליץ לו על החלפתה .
סוג העדשה המומלץ
91% מעדשות משקפיי המרחק שנרכשו בחנות מסוימת במהלך 2006-2008 היו עדשות איכותיות עם ציפוי נגד השתקפויות , הכוללות סינון UV ולא עדשות פלסטיק CR פשוטות .
כאשר רופא עיניים או אופטומטריסט ממליצים למטופל לרכוש את העדשה הפשוטה ביותר , הם עושים שיקול כספי עבור הלקוח על חשבון האיכות , גם במקרים בהם אין בעייה כספית והלקוח מעדיף מוצר איכותי .
כאמור , רוב האנשים מעדיפים את המוצר הטוב יותר שהוא גם איכותי יותר . אין דרך לדעת את יכולתו הכספית של הלקוח , ולכן מקובל להציג ( אך לא לאלץ לרכוש ) את המוצרים האיכותיים והיקרים לכל לקוח בכל מקרה .
הרופא יכול לא להמליץ כלל על סוג העדשה , ולהשאיר זאת לשיקולי הלקוח מול החנות בהתאם למרשם ולמסגרת . במידה וכל המוצרים היו עולים מחיר אחיד , הלקוח היה רוכש את העדשה האיכותית ביותר ולא את הפשוטה , כך שמשתמע שנעשה כאן שיקול כספי ולא שיקול טכני – מקצועי . רוב האופטומטריסטים הינם הגונים ולא ימכרו מוצרים מיותרים , לקוח מתמיד חשוב עבורם יותר ממכירה גבוהה חד פעמית .
במידה ורופא העיניים נוכח לדעת שקיימת שיטתיות במקום מסוים בו נהוג למכור מוצרים שאינם תואמים את הדרישות הטכניות ( למשל אינדקס 1.74 במרשם 1- עם מסגרת קטנה ) כדאי שיוועץ בחנות ויברר מולם עניין זה .
רופא העיניים יכול תמיד , ואף רצוי , שידבר עם חנות האופטיקה בכל נושא שנראה לו חריג . לעיתים הסיבה היא קיומם של מבצעים מיוחדים בהם עדשה דקה זולה יותר מעדשה עבה , זוג שני ניתן בחינם וכדומה .
בנוסף , במקרים בהם רופא העיניים מודע למצב כספי גרוע של מטופל , הוא יוכל ליצור קשר עם החנות הקרובה לגביו . חנויות רבות יסכימו לבצע משקפיים במחירי עלות כתרומה לקהילה על פי בקשת רופא עיניים .
משקפי שמש
גם בנושא זה המטופלים נועצים ברופא ומקבלים הוראות מדויקות לגבי רכישת סוג משקפי השמש המומלץ עבורם .
רופא עיניים יכול להמליץ למטופל לרכוש משקפי שמש עם תכונה מסוימת ( למשל – מוטות עבים במיוחד כדי להסתיר את האור מהצד , או עדשה בגוון מסוים ) והמלצה זו תהפוך אצל המטופל להוראה חד משמעית שאין להפר אותה . הוא יאחז בכל כוחו בהמלצת הרופא , וירכוש רק משקפי – שמש העונים על הדרישה המדויקת . כל פתרון אחר במשקפי שמש לא יהיה מקובל עליו , והוא עשוי להתמיד בחיפוש אינסופי ולא לרכוש כלום במשך זמן רב . לכן כדאי לרופא להמליץ על הדרישות מהמשקפיים ( סינון UV, חסימת אור מהצד , עדשות פולארויד , צבע עדשות מוגדר ) ולא להמליץ על מוצר ספציפי מדי .
המתנה בטרם שינוי משקפיים
לקוחות רבים , בעיקר נשים , מגיעים לחנויות אופטיקה זמן קצר מאוד לאחר ביצוע ניתוח קטרקט בתלונה שאינם רואים היטב . למרות שניתן להתאים משקפיים במצב זה , סביר שהמרשם ישתנה תוך שבועיים – שלושה . האם כדאי להמתין או לחכות להתיצבות המרשם ? הכל תלוי בצרכי הלקוח . אם אינו יכול לתפקד עם משקפיים קודמים ומתקשה בחיי היומיום , אפשר להחליף עדשה אחת במשקפיים בעלות לא גבוהה של 50-200 ש"ח ולשפר את מצבו עד להתייצבות המרשם . לכן כדאי להמליץ ללקוח להמתין לאחר הניתוח ( בהתאם לסוג הניתוח ) עד רכישת משקפיים חדשים , או להחליף לעדשה זמנית ולא יקרה , בידיעה שהיא מתאימה לזמן קצר בלבד .
המלצה ( ואי – המלצה ) על משקפי מולטיפוקל
לקוחות שונים נמנעים מרכישת עדשות משקפיים מולטיפוקליות מכיוון שרופא עינים אמר להם לאחרונה , או בעבר , או למטופל אחר , לא לרכוש משקפיים מסוג זה .
כיום אין כל דרך לדעת מראש מי יסתגל למולטיפוקל ומי לא . אין שינוי משמעותי באחוז הלקוחות אשר מרוצים ממולטיפוקל בהתיחסות למקרים שונים : היפרופ , מיופ , צלינדר גבוה , פזילות שונות ( גם VERT), ניסטגמוס , בעיות שדה ראייה ( גם RP בשלבים מסוימים ) אופי מסוים של המטופל ( קפדן במיוחד , קשה קליטה , אדם שמנתח מיד את מבנה העדשות ), גיל מבוגר , בעלי נסיון עבר גרוע עם משקפי מולטיפוקל וכדומה .
לעיתים דווקא במקרים הבלתי צפויים קיימת הצלחה עם משקפי מולטיפוקל . אופטומטריסט אשר מבצע תיאום ציפיות עם הלקוח , התאמת עדשה איכותית , דיוק בבדיקה ובמסגור והדרכה לשימוש נכון , יכול להגיע לרמת הסתגלות גבוהה מאוד של לקוחות למשקפי מולטיפוקל .
לכן , המלצת הרופא הטובה ביותר ללקוח במקרה של צורך בראייה למרחק וקריאה , ובכל מקרה אחרי קרקרט , הינו לגשת למקום מסחרי בו ניתן לקבל אחריות מלאה על משקפי המולטיפוקל , אחריות שכוללת החלפת עדשות ככל שידרש , עד שינוי המשקפיים לחד – מוקדי וקבלת ההפרש הכספי בחזרה במצב של חוסר הסתגלות בלתי פתיר ( בדרך כלל ההפרש מתקבל כתעודת זיכוי . נדיר שמתקבל כמזומן )
לקוחות מסוימים רוכשים משקפי מולטיפוקל כאשר המרשם למרחק שולי ויש רק מרשם לקריאה . היתרון בכך הוא הרכבת זוג אחד לקריאה אשר מאפשר ראייה למרחק ללא הפרעה . אם זו דרישת הלקוח והדבר הוסבר לו על ידי האופטומטריסט , אין כל פסול במשקפיים מסוג זה . אם הלקוח קנה משקפי מולטיפוקל עם מרשם שולי מרחק + ADDITION לקרוב , ללא שהבין שאין לו צורך במשקפי מרחק – הדבר אינו תקין !
החלפת משקפיים כאשר יש שיפור מינימלי
לקוחות רוכשים משקפיים חדשים מסיבות רבות כאשר הסיבה העיקרית הינה שינוי במרשם .
סיבות נוספות : מסגרת ישנה ולא מודרנית , עדשות שרוטות , רצון להתחדש במוצר אופנתי , רצון לבזבז כסף זמין ( לשיפור ההרגשה האישית או להרגזת בן הזוג …) וסיבות נוספות . אופטומטריסט אמור לעדכן את הלקוח טרם הקנייה לגבי השינוי הצפוי במשקפיים ואם יראה בהם טוב יותר מאשר קודם . גם כאשר מבהירים ללקוח שהשינוי מינימלי , והראייה לא תהיה טובה יותר מקודם , הלקוח יעדיף בדרך כלל לרכוש את המשקפיים .
עדשות מגע
מטופלים רבים נועצים ברופאי העיניים לגבי רכישת עדשות מגע . במשך שנים עדשות המגע הנפוצות ביותר היו עדשות מגע רכות קבועות ועדשות מגע קשות ( קשות נושמות ), בשתיהן ההרכבה היתה מיועדת לתקופה של שנתיים ויותר . אחוז הזיהומים בעדשות הרכות הקבועות היו גבוה משמעותית לעומת עדשות קשות . כיום , ברוב המקרים הסטנדרטים , עדשות מגע יומיות ואף רכות חודשיות , נותנות מענה מעולה מבחינת איכות הראייה ובריאות העין והן בעלות יתרונות רבים שאינם קיימים בעדשות קשות – נושמות .
לכן כדאי להמנע מהמלצה גורפת על עדשות קשות בעיקר במקרים בהן עדשות רכות להחלפה תכופה עשויות להיות המתאימות ביותר .
מקרים קשים ובעיות קרנית כמו סיבוכים לאחר השתלת קרנית , קרטוקונוס מתקדם , יובש משמעותי וכדומה , יכולים להיות מטופלים בהצלחה על ידי עדשות מגע קשות סקלרליות .
The Sackler Faculty of Medicine
Tel Aviv University
Venue: Beit Souraski , Sheba Medical Center, Tel Hashomer
Friday, February 11th, 2011
0830 Gathering
0900 Opening remarks – Joseph Moisseiev , MD
0905 Presentation of the guest speaker – Irina Barequet , MD
0910 The Boston Keratoprosthesis: A New Standard of Care for Corneal Replacement – James Chodosh, MD
0930 Innovations in Corneal Surgery – David Versano, MD
0945 The Problem of Eminence-Based Therapy for Herpes Simplex Virus Keratitis – James Chodosh, MD
1005 PALK-a New Method for Lamellar Keratoplasty. Technique and Results – Detlef Uthoff , MD
1020 Discussion
1030 Coffee Break
1100 Presentation of the 2010 Award of Academic Excellence.
The award recipient lecture: Innovations in oculoplastics – A personal perspective. Guy Ben Simon , MD.
1115 Epidemic Keratoconjunctivitis Due to Naturally Recombinant Adenoviruses – James Chodosh, MD
1135 Cross-Linking Update: Ahron Grinbaum , MD
1150 Ocular Injuries Induced by Chemical Warfare Agents: Treatment Modalities. New Hopes – Yaakov Goldich, MD
1205 Discussion
Guest speakers:
James Chodosh, MD, MPH
Massachusetts Eye and Ear Infirmary
Howe Laboratory
Harvard Medical School , Boston , USA
Detlef Uthoff , MD
Medical Director, Eye Clinic Kiel Bellevue , Germany
הנדון: מחלות קרנית
יום הרצאות ברפואת עיניים יתקיים ביום ו' 31.12.2010 באולם ד', קומת ביניים, בבית הספר לרפואה בקמפוס עין-כרם. קראו עוד…
אבחון מוקדם של קרטוקונוס התחלתי בעזרת טופוגרפיה ממוחשבת של הקרנית
פרופ' אבי סלומון
יחידת הקרנית, מחלקת עיניים, הדסה עין כרם, ירושלים
ראש החוג לרפואת עיניים, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית
הקדמה
השכיחות של קרטוקונוס באוכלוסיה נאמדת ב- 50 עד 230 ל- 100000 באוכלוסיה. 1 מצב זה מהווה כיום את אחת ההתוויות המובילות להשתלת קרנית. האבחון של קרטוקונוס בשלבים המוקדמים נעשה מזה שנים רבות בעזרת טופוגרפיה ממוחשבת של הקרנית. הטופוגרפיה הממוחשבת מאפשרת מדידה מדויקת של שינויים עדינים המתרחשים על פני המשטח הקדמי של הקרנית. מערכת זו המבוססת על Placido disk, מאפשרת מדידה של הקמירות היחסית בנקודות שונות במרכז הקרנית, וניתן בעזרתה לעקוב גם אחרי שינויים קלים בקמירות הקרנית בקרטוקונוס מוקדם במדידות עוקבות לאורך זמן.2
חשיבות האבחון המוקדם של קרטוקונוס
קיימות שתי סיבות עיקריות לצורך באבחון מוקדם של שינויים עדינים במיפוי הקרנית המעידים על קרטוקונוס מוקדם או על מאפיינים קרטוקוניים מוקדמים.
החשיבות העיקרית באבחון המוקדם של קרטוקונוס נובעת מהיכולת לעצור את התקדמותו בעזרת הטיפול בקשרי צילוב בקרנית (corneal cross linking) . טכנולוגיה זו נכנסה לשימוש בשנים האחרונות, והיא מאפשרת במקרים רבים לעצור את התקדמות הקרטוקונוס ואף להוריד את קמירות הקרנית.3;4 אחד התנאים המקובלים כיום לטיפול זה הוא הוכחה להתקדמות של הקרטוקונוס, בד"כ ע"י השוואה של בדיקות עוקבות של טופוגרפיה של הקרנית. היכולת לעצור את התקדמות הקרטוקונוס, בעיקר בתקופה בה הוא מתקדם, הופכת את בדיקת המיפוי הממוחשב לחשובה ביותר באבחון המוקדם של קרטוקונוס, בעיקר בחולים צעירים.
חשיבות נוספת באבחון של קרטוקונוס מוקדם או של מאפיינים קרטוקוניים בעזרת המיפוי הממוחשב קשורה בניתוחי תשבורת. מאפיינים של קרטוקונוס מוקדם במיפוי הממוחשב של הקרנית קשורים בסיכון גבוה לפתח אקטזיה של הקרנית לאחר ניתוחי תשבורת, ובעיקר לאחר LASIK. אקטזיה של הקרנית היא אחד הסיבוכים הקשים ביותר של ניתוחי תשבורת, 5 המתבטא בשנויים מתקדמים בקמירות הקרנית הדומים לקרטוקונוס, בשינויים ברפקרציה המתבטאים באסטיגמציה גבוהה, ובירידה בראיה הלא מתוקנת והמתוקנת. הטיפול באקטזיה מצריך במקרים רבים שימוש בעדשות מגע קשות, השתלת טבעות תוך-סטרומאליות, טיפול בקשרי צילוב, ולעיתים אף מגיע לכדי השתלת קרנית. המנעות מסיבוך קשה זה כרוכה ביכולת לזהות נכונה את השינויים המאפיינים קרטוקונוס מוקדם.
מאמר זה יציג את המדדים המקובלים כיום לאבחון טופוגרפי של קרטוקונוס מוקדם, ואת היכולת שלהם לנבא את הסיכוי לפתח קרטוקונוס אמיתי ברבות הימים. המאמר יציג את דרגות החומרה של קרטוקונוס, את התבניות הטופוגרפיות, ואת המדדים המספריים המצביעים על חשד לקרטוקונוס או על תחילת התפתחותו. שיטת הסיווג והגדרת המדדים פותחו ע"י קבוצתו של ירון רבינוביץ' מלוס-אנג'לס, שפרסם עבודות רבות בתחום זה. הבנת מדדים אלו תאפשר לרופא המטפל להפנות חשוד לקרטוקונוס לטיפול בקשרי צילוב, ותעזור למנתחי תשבורת בהחלטות על מידת התאמתם של מועמדים לניתוחי תשבורת ועל סוג הניתוח שהם יכולים לעבור.
תבניות טופוגרפיות של הקרנית התקינה והקרנית הקרטוקונית
על פי עבודותיו של רבינוביץ קיימות 10 תבניות בסיסיות בקרנית התקינה.6 תבניות אלו מדגימות מצבים סימטריים, מצבים לא סימטריים אך בגדר התקין, ומצבים לא סימטריים בהם יש חשד גבוה לקרטוקונוס מוקדם. תבניות אלו מוצגות בתמונה 1.
עשרת התבניות נחלקות ל-3 קבוצות (תמונה 1): קראו עוד…
מדדים טופוגרפיים בהערכת קרטוקונוס
קיימים 3 מדדים מספריים המופקים מהמיפוי הממוחשב של הקרנית, והעוזרים באבחון המוקדם של קרטוקונוס.7
1. קרטומטריה מרכזית (central keratometry) – מחושבת ע"י ממוצע הכח הדיופטרי ב- 3 הטבעות המרכזיות.
2. ערך ה- I-S – קמירות הקרנית בחלק התחתון ביחס לחלק העליון. הקמירות התחתונה מתקבלת ע"י ממוצע של 5 נקודות בקרנית התחתונה בטבעת ה- 3 מ"מ מהמרכז. הקמירות העליונה מתקבלת באופן דומה בחלק העליון. ההפרש בין הערך התחתון לעליון נותן את ערך ה- I-S.
3. ערך ה- KISA 7– זהו ערך המתקבל מנוסחא המשלבת בתוכה את הקרטומטריה המרכזית, ערך ה- I-S , ההפרש בין ערכי ה- simK, וערך ה- SRAX.
השימוש בתבניות הטופוגרפיות ובמדדים המספריים להערכת קרטוקונוס
קבוצתו של רבינוביץ' חקרה מסד נתונים גדול של אנשים עם דרגות שונות של קרטוקונוס.1 נמצא שבין 3 המדדים (קרטומטריה מרכזית, ערך I-S וערך KISA) היו הבדלים מובהקים בין קבוצת העיניים הנורמליות, קבוצת החשודים לקרטוקונוס וקבוצת הקרטוקונוס המוקדם (טבלה 1). ניתן להתרשם במיוחד שערכי ה I-S וה KISA גדולים בקבוצת הקרטוקונוס המוקדם באופן משמעותי ביחס לערכים אלו בשתי הקבוצות האחרות.
ערכי ה I-S הממוצעים היו: 0.57 (תקין), 1.2 (חשד לקרטוקונוס), ו- 4.44 (קרטוקונוס מוקדם).
ערכי ה KISA הממוצעים היו: 2.49 (תקין), 2.94 (חשד לקרטוקונוס), ו- 5.71 (קרטוקונוס מתקדם).
לכל אחד מן המדדים הנ"ל יש חשיבות שונה ככלי עזר לסיווג הנבדק בקבוצות השונות. נמצא שערכי ה I-S וה KISA יכולים, כל אחד בנפרד, לאבחן בצורה די טובה קרטוקונוס מוקדם (טבלה 2).
לדוגמא, לערך ה I-S (ההפרש הדיופטרי בין הקמירות הממוצעת התחתונה ובין הקמירות הממוצעת העליונה) שימוש מעשי רב בפירוש של הטופוגרפיה של הקרנית. כאשר ערך זה הוא 1.0 דיופטר ומעלה, הסיכוי הוא של 20% שמדובר בקרנית תקינה, 58% שמדובר בקרנית חשודה לקרטוקונוס, ו- 90% שמדובר בקרטוקונוס מוקדם.
אולם השילוב של כל שלושת המדדים הללו (קרטומטריה מרכזית, I-S, ו- KISA) בשילוב עם הגיל – הינו האמצעי הטוב ביותר לאבחון נכון של קרניות תקינות מקרניות חשודות ומקרניות עם קרטוקונוס מוקדם (טבלה 2, שורה תחתונה).
השימוש באברציות מסדר גבוה (Wavefront High Order Abberations) באבחון מוקדם של קרטוקונוס
לאחרונה נמצא שניתן להשתמש גם בהערכת האברציות מסדר גבוה, בשילוב עם מדדי המיפוי הממוחשב, להערכת הקרטוקונוס המוקדם. השילוב של ערך ה- vertical coma המתקבל במכשיר האברומטר, עם ערך ה I-S המתקבל במיפוי, נותן ביחד רמת אבחון גבוהה ביותר בין עיניים תקינות, עיניים חשודות לקרטוקונוס ועיניים עם קרטוקונוס מוקדם.
בסיכום
קיימת חשיבות רבה לאבחון המוקדם של קרניות החשודות לקרטוקונוס או קרניות עם קרטוקונוס מוקדם. אבחון כזה יכול לסייע בהפניית המטופל לטיפול בקשרי צילוב של הקרנית (cross linking) שיכול להאט או לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. כמו כן יכול אבחון זה לזהות אנשים עם התויות-נגד לניתוחי תשבורת בהם קיימים גורמי סיכון להתפתחות אקטזיה. השימוש בתבניות טופוגרפיות ייחודיות כגון ה- AB/SRAX ובמדדים טופוגרפיים מספריים כגון ערכי ה I-S וה KISA, בנוסף למדידת ה- coma באברומטריה, מאפשר כיום זיהוי מוקדם ומדויק של קרניות החשודות לקרטוקונוס.
יכולות הזהוי הללו בעזרת המיפוי הממוחשב של הקרנית, במקביל לניסיון הנצבר והולך בטיפול בקשרי צילוב, הופכות את בדיקת הטופוגרפיה של הקרנית לבדיקת סקר חיונית בכל מקרה של שינוי משמעותי ברפרקציה, ובמיוחד בנבדקים צעירים.