בעוד שמשקפיים עוזרים למקרים המוקדמים של הקרטוקונוס בלבד,עדשות המגע מהווה שיטת טיפול רצויה לקרטוקנוס קל עד מתון ודוחה את הצורך בניתוח במקרים רבים. סוגי עדשות המגע כוללות : קראו עוד‪…‬

הטיפול בקרטוקונוס משתנה בהתאם לחומרת המחלה.
 משקפיים – באופן מסורתי, במקרים המוקדמים של הקרטוקונוס בלבד
 עדשות מגע -מהמקרים הקלים עד למתונים בעזרת
 המקרים החמורים :
 keratoplasty
 אפשרויות טיפול אחרות כוללות:
 השתלות טבעות תוך קרניתיות,
 טיפול בקשרי צילוב(crosslinking) – לא משפר את המצב הקיים
 טיפולים בלייזר (כלומר, photorefractive keratectomy, phototherapeutic keratectomy, lasik in situ keratomileusis)
 השתלת עדשות תוך-עיניות
 שילוב של הדברים שצוינו למעלה

ניתוח פזילה הוא ניתוח המבוצע על שרירי העין, שמטרתו ישור חזותי של שתי העיניים כך ששתיהן יסתכלו יחדיו לאותה הנקודה.
כאשר עין פוזלת היא אינה מסתכלת על אותה המטרה כמו העין הלא פוזלת. התוצאה היא תמונה שונה בכל עין. כדי להתמודד עם הכפילות הזו, המוח מבטל תמונה אחת ומשאיר רק את התמונה הברורה יותר שמתקבלת מהעין הלא פוזלת.
אצל ילדים התופעה של ביטול ראייה בעין אחת למשך זמן ממושך (שבועות) עלולה לפגוע בהתפתחות של העין ולגרום לעין עצלה (אמבליופיה).
אצל מבוגרים נדיר מאוד לגרום לעין עצלה לאחר שהעין כבר התפתחה, וניתוח פזילה מבוצע במבוגרים בדרך כלל מסיבה קוסמטית או במקרים בהם המוח אינו מצליח לבטל תמונה אחת ומופיעה כפילות ראייה.
לא כל פזילה דורשת ניתוח פזילה. אצל ילדים יש תופעה נפוצה של מרשם משקפיים (+). אם הילד לא מרכיב משקפיים הוא מפעיל את השריר הפנימי של העין ומשנה את עדשת העין הפנימית (עושה אקומודציה) ובכך מוסיף לעצמו את ה (+)החסר. התופעה גורמת גם לפזילה פנימה של העיניים עקב מנגנון קריאה במוח שגורם לאקומודציה, התכנסות העיניים וכיווץ האישון, שלושת הפעולות יחדיו.
מסיבה זו משקפי פלוס לילד ימנעו הפעלת השריר ויפחיתו בפזילה.
כאשר הפזילה נובעת ממקור אחר או חזקה מדי, יש לשקול ביצוע ניתוח פזילה כדי למנוע התפתחות עין עצלה וכדי לאפשר ראייה טובה דו עינית.

אופטומטריסטים רבים היו מעונינים באפשרות להשתמש בטיפות הרחבה, טיפות הרדמה מקומיות וכדומה. לפי חוק הרפואה השימוש בתרופות דיאגנוסטיות מוגבל לרופא בלבד, ולכן אסור על האופטומטריסט. גם העובדה שהחשש לנזק מטיפות הרחבה או הרדמה מקומיות נמוך למדי, לא מאפשרת לאופטומטריסט להשתמש בהם.
במהלך בדיקת עדשות מגע האופטומטריסט משתמש במנורת סדק (slit lamp) קרטומטר, רטינוסקופ ולעיתים מחשב מיפוי קרנית, איתם מאובחנים מקרים של מחלת קרטוקונוס. כטיבן של מחלות, האיבחון אמור להעשות על ידי רופא עיניים, בעיקר מומחה קרנית. על האופטומטריסט להפנות כל מקרה עם בעיות קרנית, או חשד לבעיות מכל סוג לרופא עיניים למטרת איבחון מדויק ומעקב אחרי מצב הקרנית. בעיקר כאשר קרטוקונוס או בעיית עיניים כלשהי הינו משני למחלה אחרת הדורשת בירור על ידי רופא.
שיפור הראייה המכסימאלי יכול להתקבל על ידי שימוש בעדשות מגע קשות או קשות סקלרליות אותם מתאימים בדרך כלל אופטומטריסטים, ולכן הפניית המטופל חזרה אל האופטומטריסט השולח תיתן מענה לכל צרכי הראייה.

סוגיות הקשורות לעדשות מגע

במהלך כנס רפואי בנושא קרנית לפני כשנה, עלו סוגיות רבות הקשורות לשימוש בעדשות מגע מסוגים שונים. הודגמו מקרים של זיהומים בשימוש שגוי עם העדשות, נערך דיון מקיף הקשור לתמיסות עדשות מגע ועוד. מסתבר שנעשות פעולות רבות הקשורות לסיבוכים מעדשות מגע ומתמיסות לעדשות, אולם ציבור האופטומטריסטים אינו מודע להן כלל ואינו למד מהן מאומה.

בדיקות ראייה לילדים

אופטומטריסט אשר למד ובקיא באופטומטריה פדיאטרית, יכול לבצע בדיקות ראייה והתאמת משקפיים לילדים מיופים, ומעקב אחרי חדות ראייה לכלל הילדים. בכל מקרה של חדות נמוכה מ6/6 ללא הסבר, פזילה (לרבות פנימה ESO) היפרמטרופיה, או תלונות שונות על תפקוד העיניים, יש לבצע בדיקה בהרחבת אישון, שהיא כאמור לא בתחום סמכותו של האופטומטריסט. האופטומטריסט יעול לנתב בצורה נכונה את בדיקות הראייה לילדים ולהפנות לרופא במקרים הנחוצים בלבד.

ראייה לקויה LOW VISION

מטופל אשר סובל מראייה ירודה ׂ(LOW VISION) צריך להיות במעקב רפואי אצל רופא עיניים. אולם הטיפול הכולל- אביזרים, מגדלות, טלסקופים וכדומה צריך להעשות על ידי אופטומטריסט המנוסה בראייה לקויה. שיתוף פעולה בין השניים הינו חיוני למיצוי יכולת הראייה של הלקוח.

השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
סיכום מאמר מאת ד"ר ניר ארדינסט,  עמית עזריאלי
פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג'רזי, ניו ג'רזי, ארה"ב.

מטרת המחקר
לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia) קראו עוד‪…‬

לחץ תוך עיני: גורם משמעותי בגלאוקומה
לחץ תוך עיני גבוה הוא גורם משמעותי במחלת גלאוקומה וגורם לנזק מצטבר לרשתית.
למרות שקיימים מקרים של גלאוקומה עם לחץ תוך עיני נמוך או בינוני, מדידת הלחץ מהווה עדיין אחת מהאינדיקציות החשובות באיבחון גלאוקומה. קראו עוד‪…‬

השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
סיכום מאמר מאת ד"ר ניר ארדינסט עמית עזריאלי
פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג'רזי, ניו ג'רזי, ארה"ב.

מטרת המחקר
לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia)
עיצוב המחקר
מחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר
שיטות המחקר
עובי הקרנית ב apex, בנקודה הדקה ביותר נמדד ע"יScheimpflug(Pentacam) מיד לאחר ביצוע טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) ולאחר חודש, חודשיים, 3 חודשים חצי שנה ושנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב
בקבוצת הטיפול שעברה טיפול בקשרי צילוב נערכה השוואה עם קבוצת ביקורת וגם עם העין הסמוכה של קבוצת הביקורת. במחקר התבצעו ניתוח תוצאות של חדות ראייה מתוקנת לרחוק וקריאות קרטומטר.

תוצאות המחקר
המחקר כלל 82 עיניים, 54 עם קרטוקונוס ו28 עם אקטזיה של הקרנית כתוצאה מ LASIK.
ממוצע עובי הקרנית הדק ביותר לפני הטיפול היה 440.7 μm ± 52.9 (SD). חודש לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הידקקה ב (P<001) -23.8 ± 28.7 μm, בין חודש ל שלושה חודשים לאחר הטיפול ממוצע הידקקות הקרנית היה -7.2 ± 20.1 μm (P=0.02), לאחר 3 עד 5 חודשים הייתה מגמה של חזרה לעובי הקרנית +20.5 ± 20.4 μm (P<0.01). שנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב הקרנית עובי הקרנית חזר לנתונים הבסיס (baseline) אולם, האזור הדק ביותר נותר בעל עובי נמוך במעט ביחס לנתוני ה baseline -6.6 ± 22.4 μm (P=0.1).
התאוששות עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הייתה מהירה יותר באקטזיה מאשר בקרטורונוס
לא נמצא קשר בין דרגת הידקקות עובי הקרנית לאחר 3 חודשים לבין התוצאות הקליניות אחרי טיפול בקשרי צילוב הקרנית.
מסקנות המחקר
עובי הקרנית יורד ולאחר מכן מתאושש לנתוני הבסיס בעקבות טיפול בקשרי צילוב הקרנית. הסיבה והאימפליקציה של שינויי עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית נתרו ללא הסבר.

חסימת וריד רשתית (Arch Ophthalmol) ושבץ מוחי
מחקר מקיף שנעשה על מעל 4000 נבדקים, ופורסם לאחרונה ב Archives of Ophthalmology הראה שבחולים הסובלים מחסימת וריד ראשי יש סיכון מוגבר (יותר מכפול) לסבול גם משבץ מוחי.
במחקרים קודמים המסקנות היו שאין קשר מובהן בין חסימת וריד ראשי לאירוע מוחי, אך יתכן שמדובר במחקרים בהיקף מצומצם יותר.

מחקר נוסף ומקיף שנעשה במזרח לא הראה קשר מיוחד בין חסימת וריד ראשי לשבץ מוחי.
מכיוון שיש תוצאות מחקריות לכאן ולכאן, מומלץ לטפל בגורמי סיכון לשבץ מוחי ביתר תשומת לב אצל מטופלים עם היסטוריה של חסימת וריד עין ראשי.

למרות העדויות הסותרות, החוקרים ממליצים להמשיך באיזון וטיפול בגורמי סיכון הניתנים לשינוי.