עדשות מגע טוריות- רפי מסיקה

עדשות מגע טוריות- מתוך כנס משטח העין
סוגי האסטיגמטיזם, שכיחות האסטיגמטיזם על פי פרמטרים שונים ( ע”פ צירים, ע”פ עוצמה, ע”פ גיל, ע”פ סוגי האמטרופיות ).
האם נכון המיתוס הנפוץ שאין צורך לתקן צילינדר עד 0.75 דיופטר ? בהדמיית מחשב ניתן לראות את השיפור באיכות הראיה.
שיטות יצוב של עדשות מגע טוריות : פריזמת יצוב, יצוב דינמי ויצוב מואץ.
בתנאים יומיומיים, שיטת היצוב המואץ, מוכיחה השגים טובים ביותר, בטווח השגיאות של תנועת העדשה והתיצבותה המהירה בעין.

רפי מסיקה הינו אופטומטריסט דור שני במקצוע.תואר שני מאוניברסיטת סאלוס. בשנות התשעים היה חבר ועדה מייעצת במשרד הבריאות.רפי מסיקה היה יועץ מקצועי בחברת לוכסויז’ן, למעלה מ 10 שנים.כרגע עובד באופטיקה עיניים ברמת גן, ובעל פרקטיקה פרטית בקדימה-צורן.

קריאה מודרכת של טופוגרפיית קרנית

קריאה מודרכת של טופוגרפיית קרנית
בהרצאה אינטראקטיבית נעבור בקצרה על עקרונות מכשירי הטופוגרפיה השונים, ננתח בשיתוף הקהל טופוגרפיות קרנית תקינות, פתולוגיות ונדון במקרים בעיתיים.
אם יוותר זמן, נציג מכשיר חדש להערכה ביומכנית של הקרנית – Corvis

דר’ דויד צדוק
סגן מנהל מחלקת עיניים בית חולים אסף הרופא, התמחות על במחלות וניתוחי קרנית
בוגר הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב,ובוגר החוג למנהל מערכות בריאות בפקולטה למינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. מרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב

ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר ד”ר פני שגב

תקציר ההרצאה:
נושא ההרצאה: “ניתוחי קטרקט באמצעות לייזר”

כניסת לייזר הפמטוסקונד לתחום ניתוחי הרפרקציה שיפרה את בטיחות הפרוצדורה ואת תוצאותיה. טכנולוגיה זו נמצאת בשימוש גם בתחום השתלות הקרנית.
אפליקציה חדשה ומאוד חשובה נוספת של לייזר הפמטוסקונד נכנסה גם לתחום נתוחי הקטרקט, שכידוע מהווה את הניתוח התוך-עיני הכי שכיח בעולם.

ד”ר פני שגב הינה יו”ר חוג קרנית באיגוד רופאי העיניים ומנהלת שירות קרנית בבית חולים מאיר

עדשות מגע לעין עצלה, ניצה גולדנברג-כהן

מתוך כנס משטח העין 2012
שלוש הסיבות העיקריות לעין עצלה הן פזילה, הבדל בתשבורת בין העיניים או מסוך בציר הראיה. התמודדות ההורים עם טיפול בעין עצלה בילדיהם אינה פשוטה. אפשרויות הטיפול בעין העצלה כוללות סגירה עם רטייה, משקפים, טיפות אטרופין או עדשות מגע.
מרבית הילדים מרגישים אי נוחות עם כסוי העין ברטייה, רואים מטושטש בעין העצלה ולא אוהבים את המראה “סתום העין”.
מספר עבודות מעידות על שעור הצלחה גבוה בילדים שטופלו בעדשות מגע. עיקר ההצלחה הושג כאשר הסיבה לעין עצלה היה הבדלי תשבורת בין העיניים על רקע קוצר ראיה גבוה.
בילדים עם רוחק ראיה, ואמבליופיה בדרגה קלה עד בינונית, הומלץ שמוש עדשה עם תיקון יתר היפראופי (over-plussed). במקרים קשים יותר, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור על ידי חסימת אזור האשון בעדשה, (Occluder contact lenses) , יכולות לשמש כתחליף לטשטוש האופטי. דווח שחסימה שעתיים באמצעות ע.מ. שווה לשש שעות רטיה באמבליופיה בינונית, ואילו שש שעות עדשה שוות ערך לחסימה מלאה באמבליופיה קשה.
גם במצבים של פזילה, עדשות מגע שחוסמות כניסת אור יכולות לשמש תחליף לסגירה עם רטיות. הגדלת אזור החסימה עד 8 מ”מ ימנע מהילד להציץ, גם אם העדשה לא תהייה ממורכזת.
ליתרונות בטיפול בע.מ. לעין עצלה נלווים גם מספר חסרונות: הקושי בהנחתן, היכולת של הילד ללמוד להוציא אותן, אם לא אבדו או נהרסו קודם לכן. עדשות עם תקון פלוס גבוה גם מפחיתות כניסת חמצן לעין.
לסיכום: השימוש בע.מ. לעין עצלה הוא לרוב חלופה משנית לטיפולים המקובלים שכשלו (רטיה) . הצלחת הטיפול מעידה על יעילותו, ולכן יש לשקול שמוש בע.מ. לעין עצלה במקרים שנכשלו בטיפול אחר כמו גם כהתוויה ראשונית.

ניצה גולדנברג-כהן, מנהלת שרות נוירואופתלמולוגיה ילדים, בית חולים לילדים שניידר
דרגה אקדמית: מרצה בכירה, אוניברסיטת ת”א
התמחות על: עיניים ילדים, עיניים נוירואופתלמולוגיה
מנהלת המעבדה לחקר העין ע”ש קריגר, מכון מחקר ע”ש פלסנזטיין, קמפוס רבין, אוניברסיטת ת”א.
מקומות עבודה: בית חולים לילדים שניידר, קופות החולים מכבי, מאוחדת, כללית מושלם ולאומית.(

פיגי באג או עדשה היברידית?

עדשות פיגי באג או עדשה היברידית?
מתוך כנס משטח העין 2012
ישנם מקרים בהם אנחנו בטוחים שעדשות מגע קשות זה הפתרון האידיאלי אך פציינט לא מתרגל או יש קושי רב בלהתאים אותם בגלל מבנה הקרנית. במקרים הללו ניתן להשתמש בשיטת פיגי באק-הרכבת עדשת מגע על גבי עדשה רכה או להתאים עדשה היברידית, בהן המרכז קשה עם מעטפת רכה כיחידה אחת. לכל אחד יש את היתרונות ואת החסרונות. אנחנו נדון בכל שיטה ונציג כמה מקרים לצורך השוואה.
המרצה הינו אורטנברג איליה , בוגר תואר ראשון ושני במכללת הדסה .
אופטומטריסט במיקרולנס- מכון להתאמה ויצור עדשות מגע בעיקר לעין החולה והתאמת משקפיים.