שחזור בטכניקות אופטומטריות מתקדמות- שנה ד’ סמסטר א’ 2011

by optometry_n2pstv | Feb 29, 2012 | עוד.. | 0 comments

1. בבדיקת שירמר מה עושים לפי רוב המומחים?
א. עושים בדיקה זו רק כאשר מדובר במצב קל של עין יבשה ולצורך סריקה.
ב. הבדיקה נחשבת לטובה יותר ללא הרדמה.
ג. הבדיקה נחשבת לטובה יותר עם הרדמה.
תשובה נכונה: ב’.
2. מהי הרטינוסקופיה הדינמית עם הדרישה הקוגנטיבית הכי נמוכה?
א. Bell.
ב. Stress point.
תשובה נכונה: א’.
3. למה עברו מבדיקת MTI ל-PediaVision?
א. מהיר יותר.
ב. כי לא משתמשים יותר בפולורויד.
ג. ממוחשב.
תשובה נכונה: כנראה ג’.
4. בבדיקת ברוקנר יש החזר יותר בהיר בעין אחת- על מה זה מעיד?
פזילה או עכירות בעין.
5. מה ניתן לגלות באמצעות אקסנטריק פוטוריפרקשן?
א. פזילה.
ב. עין עצלה.
ג. ניוון בעצב הראיה.
ד. כל התשובות נכונות.
תשובה נכונה: כנראה א’.
6. טיפות עיניים היפוטוניות לעיניים יבשות?
Thera.
7. טיפות שומניות לעיניים יבשות?
Soothe.
8. MEM של 2.00+ מעיד על?
היפרהופיה לא מתוקנת.
9. מה קורה כאשר יש מטרה קטנה יותר בMEM?
א. יותר עם.
ב. יותר נגד.
ג. טווח נטרול גדול יותר.
תשובה נכונה: ב’.
10. באיזה סוג מיפוי משתמשים לע”מ רכות?
AD.
11. באיזה סוג מיפוי משתמשים לפגיעה חודרנית בקרנית?
Elevation.
12. במכשיר ממוחשב בבדיקת שדה ראיה הזוהר המקסימלי הוא 10,000ASB. הקרינו נקודה. מהי עוצמתה ב30DB?
10ASB.
13. באיזה סוג מיפוי משתמשים לקרטוקונוס?
ROC.
14. פציינט חוזר לבדיקה נוספת של מיפוי. מהו המיפוי שהוא ביחס לפציינט עצמו?
א. Normalized.
ב. Relative.
תשובה נכונה: כנראה א’.
15. מה נכון לגבי קרנית נורמלית oblate?
אין קרנית נורמלית שהיא oblate.
16. מה נכון לגבי בדיקת Tangent Screen?
בדיקה דינמית שמושפעת ממרחק וגודל.
17. SWAP:
פיזור מדוכים שונים ברשתית שמגיבים לצבעים שונים.
18. למה משמש Pattern Deviation?
לגילוי קטרקט.
19. מה נכון לגבי זמן ה-TTT (התפוררות הדמות)?
זמן ה-TTT קצר יותר מהBUT.
20. סוג של NIBUT:
KBUT.
21. תוצאה נורמלית בKBUT?
יותר ארוכה בזמן מTBUT.
22. מהו הדבר הכי אבחנתי לסקוטומה?
א. צורה.
ב. מיקום.
תשובה נכונה: ב’.
23. Total Homonimous Heminopsia:
א. פגיעה לפני עצב הראיה.
ב. מלווה בסימנים נוירולוגיים.
ג. פגיעה בעצב הראיה.
תשובה נכונה: ב’.
24. מה יש בתחילת Bitemporal Heminopsia?
Superior Quadrinopsia.
25. מה מאפיין את בדיקת SITA?
דורש פחות תצוגה של נקודות.
26. איך מגלים את איזור הפגיעה בשדה הראייה?
א. באמצעות מטרות בצבעים שונים.
ב. באמצעות עוצמה וגודל שונים.
תשובה נכונה: כנראה ב’.
27. מהי הבדיקה הסוביקטיבית לphotostress?
Amsler Grid.
28. מה נראה בפוטוריפרקשן?
החזר אדום עם חצי סהר צהוב כאשר הפלאש הוא לאותו הכיוון של הפציינט המיופי.
29. כמה מעלות בודקים בד”כ בבדיקת שדה ראיה?
30 מעלות.
30. פגיעה בעצב הראיה:
Unilateral.
31. מרחק הרמן:
זהו מרחק אינדיבידואלי של כל בנאדם לתפקוד מקרוב.
32. מהו המרחק שבו הילד צריך להחזיק את הספר בבדיקת Book?
המרחק שנוח לילד לקרוא.
33. למה נקודת ה-stress point חשובה?
חשובה להתאמת התפקוד מקרוב.
34. בשביל מה יש כמה בדיקות דינמיות?
כל בדיקה בודקת משהו אחר.
35. בדיקה דינמית שמשתמשים בה בעדשות פלוס?
Bell.
36. למה יש שינויים בעוצמת האור בבדיקת stress point?
אקומודציה + תאים עצביים ברשתית.
37. מה נכון לגבי single supra threshold?
א. יכול להראות ששדה הראייה העליון תקין למרות שיש נזק.
ב. יכול להראות על נזק בשדה הראיה העליון למרות שאין נזק.
תשובה נכונה: ב’.
38. צבע אדום בבדיקת Elevation?
צריך להסתכל לפי הצבעים בהיקף ובמרכז.
39. אדם מתאושש מהקרנת אור למקולה בעין אחת תוך 5 דקות ובעין שניה תוך 10 דקות- מה יש לו?
א. בשניהם מדובר בליקוי קל.
ב. בשניהם מדובר בליקוי חמור.
תשובה נכונה: כנראה א’.

ניהול קליניקה אופטומטרית/ ד”ר קוזלו הבדיקות המקדימות

by optometry_n2pstv | Feb 28, 2012 | עוד.. | 0 comments

ניהול קליניקה האופטומטרית/ ד”ר קוזלו
הבדיקות המקדימות

לוח מיוחד לVA מקוטב, כדי שהניגודיות תהיה מושלמת לפציינט גם אם מדליקים אור נוסף בחדר. מה גם שמערכת מראות מפחיתה מאיכות ההקרנה, לכן ששמים לוח מקוטר ויש לבנות חדר מעל 3 מ’.
לוח בדיקות לקרוב צריך להיות במרחק שאליו הלוח מתוכנן, תלוי בכרטיס.

אצל היפרופ הח”ר לא מלמדת אותנו

ח”ר עם לוח רגיל עם מנורת פרוז’קטור טובה וללא מראות- ניתן לבדוק בתאורה רגילה, כי זה המצב שחיים בו במהלך היום יום.
לפעמים נבדוק בחושך מוחלט, לדוג’ במצב שבו הפציינט מתלונן על טשטוש רק בראיית לילה, סביר שבתנאי חושך הוא נכנס לאובר אקומודציה ונוכל לבדוק זאת בחדר חשוך, זו בדיקה מיוחדת שלא מייצגת ח”ר סטנדרטית.

שמודדים ח”ר לקרוב משתמשים בכרטיס שמכוייל למרחק מסוים, לכן לא צריך לרשום את המרחק.

היסטוריה
נכתוב את מה שחורג, ולא את מה שאין לו

Cover test
לא חייבים לכסות את העין מס’ רב של פעמים ב- cover, ניתן לעשות זאת רק פעם אחת (אם העין הייתה בחוץ, היא תתישר כבר בפעם הראשונה)
יכול להיות מצב של אינטרמיטנט- העין של הפציינט הייתה בחוץ וברגע שכיסינו אותה והיא התיישרה, היא פשוט נשארת ישרה, לא משנה מה אנחנו עושים- זה מצב של אינטרמיטנט (למרות שהעין הזו ישרה עכשיו, שהוא נכנס לבדיקה היא סטתה).

המטרה שבה נשתמש- לא תמיד נשתמש בשורה אחת מעל לח”ר, אם לא ניתן להשתמש במטרה שניתן לבודד, נשתמש בנקודה (זו אומנם לא מטרה אקומודטיבית, אבל כך אנחנו יודעים בודאות באיזו נק’ הפצינט צופה).
לקרוב- נשתמש באות בודדת. לילדים נשתמש בציורים, ולמבוגרים מספרים (לא נשים על אותו מקל את כל האותיות, אלא נפריד בניהם).

יש למדוד את כמות הטרופיה

שיטה להערכת כמות הפריזמות
לעמוד במרחק מטר מול אדם עם סרגל ארוך שסימנו עליו את ה 0, 10 , 20
נבקש ממנו להסתכל על האפס ואז על ה10- התזוזה שנראה שווה ל20 פריזמות
מילימטר תזוזה שווה לפריזמה אחת.

האם לבדוק cover test לקרוב עם אות או פנס?
עדיף לבדוק פעם אחת עם אותיות
לפעמים מעניין עם לבדוק עם פנס כדי לראות את השוני.
NPC
יש דעות שונות לגבי המטרה בה נשתמש: ספרה בודדה, פנס ומשקפיים אדום ירוק
לרוב משתמשים בספרה- כי על זה לרוב מסתכלים אנשים
הבדיקה במקור אובייקטיבית, אבל למה שואלים את הפציינט מתי הוא רואה כפול? יש כאן הזדמנות לבדוק את הפציינט נשבר או מדכא כאשר הוא נשבר. אבל מבחינתנו השבירה מתרחשת שאנחנו רואים שהעין יוצאת (יש לשים לב בעיקר אצל ילדים שלרוב לא יודעים לפרש כפילות).
יש לבדוק ולרשום שרואים עין בורחת, אם העין לא בורחת הקנוורגנציה לא נשברה.

במצב בו שתי העיניים של הפציינט בורחות- זו לא נקודת שבירה, אלא הפציינט מפסיק לשתף פעולה.

EOM
בילדים חשוב לבדוק תנועות סקדיות- כי זה מה שהם צריכים בזמן קריאה
כאשר בודקים סקדיות נשתמש בקינג דיוויד או שני מקלות, לא רחב יותר ב30 מעלות מרוחב הפנים.

רטינוסקופיה
הסיבה שבגללה משתמשים בשיטת הטשטוש (מטשטשים ולא מערפלים- בערפול הפציינט לא רואה דבר) כדי שהפציינט יוכל לבקר ולשלוט באק’ שלו, כך שלא יפעיל אותה (לשים לב להגדרה).
כיצד נשיג את המטרה הזו?
יש שתי טכניקות אוביקטיבית וסובייקטיבית
אנחנו משתמשים בשיטה האובייקטיבית שבה מטשטשים את הפציינט ולא מערפלים אותו
מקרינים 6/60 ומוסיפיפ + עד שנראה תנועת נגד מהירה ובהירה
למרות שזה נקרא שיטת הערפול (זה נקרא כך בגלל הבדיקה הסובייקטיבית, יש בלבול)
בסובייקטיבי מקרינים שורה של 6/18
מוסיפים מספיק + כדי לערפל אותו, השורה מחוקה עכשיו, מעבירים אז את השורה ל6/60 ואז זה אמור להיות קריא אבל לא ברור
איך זה משיג את המטרה שרצינו- לתת לפציינט שליטה באק’ שלו?
6/60 לא אמור להפעיל אק’, מכיוון שזה גדול ולא נחוצה הפעלת אק’. אבל הפציינט עלול בכל זאת להפעיל אק’.
אם עשינו טשטוש קל מקדים עם פלוס, אפילו עוד רבע של אק’ שהפציינט יעשה יגרום להרעה, לכן המוח יפסיק לעשות זאת.
נתנו לפציינט בקרה- אם בכל זאת הוא יפעיל אק’ יראה שזה לא טוב ויפסיק לעשות זאת.
בלי טשטוש מקדים, אם יעשה אק’ לא תהיה לו יכולת להפסיק לעשות זאת, כי אין לו בקרה.
שתי הטכניקות מסתיימות באותה קריאה בפרופטר.

בבדיקות פוריה בפרופטר יש אותם כללים כמו ב CT
לרחוק
להוריזונטלי נשתמש באות בודדה, שורה אחת מעל לח”ר
לורטיקלי- נשתמש בטור אנכי
לקרוב
המטרה המיועדת היא הריבוע של אותיות באנגלית בגודל 6/6
וליתרות מיזוג הורטיקאליות- שורה של אותיות
חשוב להזיז את הפריזמות סימולטנית ולעשות זאת לאט. אצל ילדים ניתן לבדוק עם סרגל פריזמות- יש לזה נורמות שונות, אבל זה טוב יותר כי רואים את העיניים שלהם.

אמפליטודה של אק’.
Push away אין מחקר שקבע נורמות לבדיקה הזו, לא נעשה מחקר בתחום. לא מומלץ להשתמש בשיטה הזו.