![הרצאה על איזון דו עיני רפרקציה כולל binocular balance שנה ג]()
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 10, 2011 | לימודי אופטומטריה |
נחזיר את תוצאות הברוטו כדי לבצע את הבדיקה הסובייקטיבית.
תאורה- עמומה
מטרה- האות הגדולה ביותר בלוח (המטרה להגיע בסופו של דבר לח"ר של 6/6)
MPMVA #1
נוסיף לנבדק מינוס כדי שיראה את האות הגדולה ביותר, המטרה שיגיע בסופו של דבר לח"ר של 6/6.
בכל לוח נבקש מהנבדק לקרוא את השורה הקטנה ביותר שמסוגל לקרוא.
לא תמיד נגיע לח"ר של 6/6 בסוף הmpmva #1, ברגע שהנבדק אומר שהשורה נראת אותו דבר והמינוס לא משפר נבדוק אם לא שמנו יותר מדי מינוס.
————-
לא נבצע בינוקולר בלנס כשיש הבדל של חדות ראיה בין שתי העיניים (הבדל של שורה וחצי)!!!
בינוקולר בלנס- בודק איזון אקומודציה, לכן לא נבצע את הבדיקה על פרסביופ מוחלט (שלא מפעיל אקומודציה), או על אדם אחרי ניתוח קטרקט.
נערפל באמצעות הוספה של +1.00, ונשתמש בשורה של 6/12 (אם נוסיף +0.75 נשתמש בשורה של 6/9)
נוסיף פריזמות:
3BD בעין ימין- כך שיראה שורה עליונה.
3BU בעין שמאל- כך שיראה שורה תחתונה.
אם לא רואה כפילות, נשקול להחליף לו בין הפריזמות.
נבקש מהנבדק להסתכל על השורה העליונה, תחתונה ואז שוב עליונה
לשורה שרואה ברור יותר נוסיף +
אם הוא אומר שרואה את שתיהן באותו אופן, נסיים את הבדיקה ונוריד את הפריזמות.
אם בסופו של דבר לא מגיע לשוויון בין העיניים, נשאיר את העין הדומיננטית חזקה יותר.
אם למרות שהוספנו 3 קליקים של פלוס והנבדק אומר שעדיין ממשיך לראות ברור, נחזור לתוצאות החד עיניות ונבדוק אותו כמו פרסביופ, משמע: לא נעשה בינוקולר בלנס אבל נוסיף פלוס לשתי העיניים יחד, ואז נוריד אותו.
בסוף הבינוקולר בלנס נבדוק אובר מינוס, ואז MPMVA #3, נרשום את התוצאות, ייתכן שזה יהיה המרשם הסופי.
נרצה לדעת מה המרשם הקודם שהיה לנבדק במשקפיים ומה המרשם שמצאנו לו כרגע, ונשווה בינהם.
![הרצאה על איזון דו עיני רפרקציה כולל binocular balance שנה ג]()
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 10, 2011 | לימודי אופטומטריה |
נבצע את הבדיקה אחרי pd, CT, תנועות עיניים, VA.
ולפני לנזומטר ואופטלמוסקופ.
תאורה- עמומה שתאפשר לראות את הפרופטר ואת ההחזר.
ערפול- נערפל רק את העין השמאלית, ונעמוד בצד השמאלי כך שלא נסתיר את העין השניה.
זווית הבדיקה- טיפה מעל גובה הפציינט, ב10-15 מעלות הצידה. ניתן לבחור אם לשבת או לעמוד.
כיצד נטשטש?
לא נרצה מצב של טשטוש מוחלט אבל גם לא שיראה חד מדי, אלא טשטוש קל לאות הגדולה בלוח.
היפרופ
נראה תנועת עם.
נוסיף לו פלוס עד שנראה תנועת נגד מהירה.
נכסה את העין הימנית ונשאל את הנבדק אם הוא רואה את האות הגדולה מטושטשת.
אמטרופ
נראה תנועת עם, נוסיף לו מעט פלוס כדי לראות תנועת נגד.
מיופ קטן (פחות ממרחק העבודה)
נראה עם קטן, לכן נוסיף מעט פלוס.
אם אנחנו עובדים ב50 ס"מ והנבדק מיופ של -2.00 עדיין נערפל אותו מעט באמצעות עדשות פלוס.
-2.00 -4.00 נראה תנועת נגד מהירה, לכן לא צריך לעשות דבר.
מיופ גבוה
במיופ גבוה של -9.00 נראה תנועת נגד איטית. הנבדק לא רואה את המטרה בכלל, לכן נוסיף לו מעט מינוס כדי שלא יראה את המטרה מטושטשת לגמרי.
מהלך הבדיקה
נתחיל את הבדיקה מעין ימין של הנבדק, ועין ימין שלנו תהיה מולה.
נבקש מהפציינט להסתכל למטרה, ונבקש ממנו לומר לנו אם אנחנו מסתירים את כולה.
נרצה להגיע לנטרול.
אם נראה תנועת נגד, נוסיף מינוס.
אם נראה תנועת עם, נוסיף פלוס.
נבדוק כל מרידיאן.
לשים לב שברגע שבודקים צילינדר להעביר את המרידיאן בפרופטר לזה של הצילינדר!
האקס הוא בצילינדר!!!
נעבוד עם הידית של הרטינוסקופ למטה.
כיצד ננטרל תנועות שונות?
אם נראה תנועת:
עם/ עם: ננטרל קודם את המרידיאן עם האיטי יותר, מכיוון שהוא רחוק יותר ואז ננטרל את המרידיאן המהיר שהוא הקרוב יותר (אנחנו רוצים מינוס צילינדר).
עם/נגד: מנטרלים ראשון את העם ואז את הנגד, נשנה את הזווית בפרופטר לציר של הנגד.
נגד/נגד: ננטרל קודם את הנגד המהיר יותר כי הוא זה שקרוב יותר לנטרול, ורק אז את האיטי.
אם יש לנבדק צילינדר: לאחר שננטרל את המרידיאן הראשון נרצה לראות בשני תנועת נגד, מכיוון שאנחנו עובדים עם מינוס צילינדר.
אם אנחנו רואים שאנחנו רחוקים מערפול ניתן להוסיף 3D בבת אחת.
רצוי קודם לנטרל את המרידיאן הראשון, ולאחר שנעבור למרידיאן השני רק אז נחפש את הציר.
כתיבת התוצאות
נרשום רק את תוצאות הנטו, ולא את הברוטו שמופיע בפרופטר. כדי לעבור לנטו נוריד את מרחק הבדיקה.
נבדוק ח"ר עם תוצאות הרטינוסקופיה. נתחיל מהלוח של 6/9 6/7.5 6/6 אם הם מצליחים לראות את הלוח התוצאות סבירות, אם לא אולי כדאי לבצע רטינוסקופיה שוב.
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 10, 2011 | לימודי אופטומטריה |
קרני uv
ניתן למדוד קרינת UV ע"י ספקומטר.
רוצים לבדוק אם העדשה מסננת קרינה או לא. בחנויות בודקים זאת בדרך כלל ע"י מכשיר מיוחד. אם אין לנו מכשירים כאלו בהישג יד, ואנחנו רוצים לדעת בכל זאת אם העדשה מסננת קרני uv, ניתן לעשות זאת בעזרת עדשה פוטוכרומטית.
נצא עם העדשה שאנחנו רוצים לבדוק החוצה ונשים מתחתיה את העדשה הפוטוכרומטית (שכמובן צריכה להיות קטנה יותר מהעדשה שאנחנו בודקים). מכיוון שהעדשה הפוטוכרומטית פועלת ע"י קרינת uv יש לנו שתי תוצאות אפשריות:
אם העדשה הנבדקת לא מסננת קרינה- העדשה הפוטוכרומטית תתכהה (מכיוון שמופעלת ע"י קרינת uv).
אם העדשה הנבדקת מסננת קרינה- צבעה של העדשה הפוטוכרומטית לא ישתנה.
כדאי לקחת עדשה פוטוכרומטית נוספת לשם השוואה ולא לחשוף אותה לקרינה.
בדרך כלל רוב משקפי השמש מפלסטיק מסננים קרינה ברמה הקרובה ל 100%, גם משקפי שמש "מזויפים" וחיקויים שונים, אולם מומלץ לבדוק כל זוג שיש ספק לגביו.
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 10, 2011 | עוד.. |
מעבדה 4 אינדקס רפרקציה
n (אינדקס רפרקציה)= מהירות האור בריק חלקי מהירות האור בחומר
ישנם חומרים שהn (אינדקס השבירה) שלהם צריך להמדד לפי אורך גל.
למשל גל כחול נשבר אחרת מגל אדום. כשאורכי גל שונים נשברים בחומר הם עוברים האטה ויוצרים אורכי מוקד שונים.
נפיצה- התפצלות לצבעים.
אינדקס רפרקציה רגיל הוא כשה-n הנתון לחומר מסויים, מיוחס לאורך גל צהוב.
ההבדל בין הדמות הכחולה לאדומה, היא האברציה הכרומטית.
אברציה כרומטית מושפעת מהאפקט הפריזמתי של העדשה, שמושפע מכמה רחוק פגעה הקרן בעדשה מהציר האופטי (המרכז האופטי) ומושפע גם מכח העדשה.
הכמות שמתארת את האברציה הכרומטית נקראת "ערך ABBE".
ככל שערך הABBE גבוה יותר, תהיה פחות אברציה כרומטית (יחס הפוך בינהם). לפיכך אברציה כרומטית תהיה גבוהה יותר עם n גבוה ועם כח דיופטרי גבוה של עדשה (יחס ישר בינהם).
ההבדלים בין הגדלים של הדמויות נוצרים מהאברציה הכרומטית.
|
החומר
|
n האינדקס
|
ערך ABBE
|
|
CR
|
1.49
|
58
|
|
פוליקרבונט
|
1.6
|
30
|
|
קראון (זכוכית, טובה מאוד בערך כמו CR)
|
1.523
|
58
|
|
פלינט (זכוכית)
|
1.6
|
40
|
|
פלינט
|
1.7
|
30
|
|
פלסטיק
|
1.6
|
36
|
איך נוכל להמעיט באברציה כרומטית?
מערכות כמו טלסקופ ומיקרוסקופ עושות זאת ע"י חיבור עדשות, אחת עם אינדקס גבוה והשניה עם אינדקס נמוך. שיטה זו מסובכת, יקרה ותהיה כבדה מדי שמדובר במשקפיים.
אברציה כרומטית מושפעת מהאפקט הפריזמתי, לכן נרצה שהאישון יהיה ממורכז, כך שיסתכל דרך המרכז של הפריזמה, שם אין אברציות.
1) אישון ממורכז-
PD בינקולרי- מרחק בין עין אחת בהשוואה לעין השניה.
PD מונוקולרי- כל עין בהשוואה ביחס למרכז הפנים, כך אין סטיה. דבר זה משמעותי במספרים גבוהים.
אפשרי לקחת גם נקודת גובה של הPD במדידה ורטיקלית, במטרה לרכז את האישון.
אברציה כרומטית מושפעת מהאפקט הפריזמתי, לכן השיטה היא למרכז את האישון מול המרכז האופטי (שם אין אפקט פריזמתי).
2)שימוש בvetex distance קצר-
ברגע שהעדשה יותר רחוקה מהעין, הפציינט ישתמש יותר בפריפריה של העדשה שם יש יותר אברציות.
שהורטקס דיסטנס קטן ישתמש במרכז העדשה.
3) גודל מסגרת מינימלי (עינית קטנה)-
כך שהפציינט ישתמש פחות בפריפריה של העדשה, משמעותי רק במספרים גבוהים.
עדשה א-ספרית
עדשה ספרית היא כמו חלק מכדור
עדשה א-ספרית זו כל עדשה שהיא לא ספרית. בחלק המרכזי היא דומה לספרית, אבל בקצוות תהיה שטוחה יותר.
הבחירה של הbase curve היא בחירה של היצרן. על היצרן לתמרן בין עדשה שהיא סטיפ (קמורה יותר), שהיא טובה יותר אופטית, אבל גם בין עדשה שהיא יפה ואסטטית שאלה קימורים שטוחים יותר flat. בד"כ בעדשות (+) ובאינדקסים גבוהים עיצוב העדשה יהיה א-ספרי, כי עדשה שטוחה מדי (base curve שטוח מדי) יוצרת עיוותים בפריפריה ובעדשה א-ספרית יש כח /שנעשה בכוונה כדי לנטרל את העיוותים, יש הדרגתיות מסויימת בכח הדיופטרי. כדי לבטל עיוותים נרצה גם כאן שהאישון יהיה ממורכז, מכיוון שאם יהיה בצדדים יראה דרך כח שונה, בנוסף לכח הפריזמתי.
לכן נמדוד PD מונוקולרי, ורק במספרים גבוהים נמדוד גם PD ורטיקלי.
פציינט טוען שלאחרונה מרחיק את המשקפיים וכך רואה יותר טוב, מה זה אומר?
אם הוא היפרופ- צריך יותר כח פלוס
אם הוא מיופ- צריך מספר קטן יותר.
Vertex distance- המרחק בין המשטח האחורי של העדשה לחלק הקידמי של הקרנית.
בדיקה נעשתה במרחק 10 מ"מ, נמצא שצריך תיקון של -8D, במצב זה לפציינט לא נח פיזית עם המשקפיים, לכן מרחיק אותם ל15 מ"מ, ברגע שהרחיק אותם המספר יורד
![הרצאה על איזון דו עיני רפרקציה כולל binocular balance שנה ג]()
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 10, 2011 | לימודי אופטומטריה |
שעור 3 עובי העדשה
הדבר הראשון והמשמעותי שאפשר לשלוט עליו זה החומר והאינדקס.
החומרים מהם עשויות עדשות הם פלסטיק וזכוכית.
פלסטיק- פחות שבירות, יותר קלות.
זכוכית- משמשת במספרים גבוהים, ניתנת יותר לדחיסה.
זכוכית- חומרים נפוצים
קראון- חומר נפוץ, האינדקס שלו 1.523- 1.528
פלינט- צורה דחוסה יותר של זכוכית, אינדקס השבירה 1.6-1.9
פלסטיק- החומרים הנפוצים
CR- מגיע באינדקס של 1.49- 1.5 תלוי ביצרן.
פוליקרבונט- מאוד חזק האינדקס שלה הוא 1.6, אבל יכול לגרום לאברציה כרומטית (עיוות צבעים) לכן השימוש במסגרות ריימלס ומסגרות שמצריכות עדשות חזקות נגד שברים. פעם השימוש היה בפוליקרבונט, אז היום בגלל האברציות משתמשים בסוגים אחרים, כמו: בוקסר, האמר ועוד.
עדשות פלסטיק באינדקס גבוה יכולות להגיע עד 1.76-1.74
עדשות זכוכית באינדקס גבוה יכולות להגיע עד 1.9
אינדקס גבוה משמעו עדשה יותר דקה
הדבר השני שניתן לשלוט עליו הוא: קוטר מינימלי של בלנק, שזהו חומר הגלם שאנחנו מזמינים. השאיפה שלנו היא להזמין בלנק קטן ככל הניתן.
MBS (min blank size)=(A+DBL)-PD+ED
ED- זהו גודל המסגרת, בלי קשר לפציינט.
במינוסים זה פחות משמעותי, אך גם חשוב. הנוסחה הזו משפיעה הרבה יותר במספרים של פלוס. ככל שמזמינים קוטר גדול יותר של עדשה, היא יותר עבה. בעדשות פלוס העובי הוא במרכז, ואילו בעדשות מינוס בהיקף, לכן בעדשות מינוס הנוסחה הזו פחות חשובה לנו.
חשוב לנו מלכתחילה שגודל העינית יהיה קטן. אם מזמינים קוטר של 60mm או 70mm ושניהם נכנסים לעדשה, זה לא משמעותי, מכיוון שבמינוס המרכז לא עבה. לעומת זאת, בעדשות פלוס ההשפעה היא מאור גדולה ומאוד משמעותית כי העובי כן מושפע. הזמנת עדשה גדולה תשפיע על העובי.
חשוב להקפיד על העובי הכי קטן במיוחד אצל ילדים, בהתאם לPD שלהם, כי זה גם מוריד את אפקט ההגדלה של העיניים.
צורה של עדשה
ניתן לעשות עדשה במספר דרכים.
כח העדשה = כח משטח קדמי + כח משטח אחורי.
לכן ניתן לעשות עדשות במגוון צורות, כל עוד הכח הסופי יוצא אותו דבר.
נקודת ההתחלה נקראת base curve, בד"כ הוא המשטח הקידמי (לעדשה יש רק משטח אחד עשוי ואת השני מלטשים לפי הכח הרצוי לנו).
עדשה היא תמיד פלוס מקדימה, מכיוון שזה מונע עיוותים.
עדשה של בסיס -6, מזמינים עדשות כאלה למשקפיים קמורות של ספורט, שמש וכו'. במקרה של צילינדר יש לנו משטח קדמי ומשטח אחורי, שהחיבור בינהם יוצר לנו את הצלב האופטי.
הצילינדר הוא בד"כ במשטח האחורי.
כח צילינדרי= ההפרש בין הכוחות של שני הצירים.
במצב של צילינדר:
ה (-4) הוא המס' הגדול יותר, לכן הוא הcross curve, משמע הכח החזק יותר.
ואילו
ה (-3) הוא המספר הקטן יותר, לכן הוא הbase curve.
כיצד נבדיל בין (+) ל (-)?
שפציינט מביא משקפיים, נבדיל בין (+) ל (-) באופן הבא:
1) הבדל ויזואלי: (+) מגדיל ואילו (-) מקטין.
2) (+) התנועה תהיה נגד תנועת העדשה (שרטוט 1). נשרטט קו ונשים מעליו עדשה. נזיז אותה ימינה ויראה לנו כאילו הקו נשבר כלפי שמאל
3) (-) התנועה תהיה עם כיוון העדשה (שרטוט 2). נזיז את העדשה ימינה, ויראה לנו כאילו הקו זז לצד הימני.
עדשת פלוס עדשת מינוס
