שחזור מבחן פתולוגיה – דר' רוטקוף שנה ג' סמס' א' 2009

על ידי optometry_n2pstv | דצמ 16, 2011 | פתולוגיה דר. רוטקוף | אפס תגובות

בס"ד

1.גורם מס' 1 לעיוורון בעולם? קטרקט

2.גורם מס' 1 לעיוורון בארץ? AMD

3.מה הכי פחות דורש הפנייה לרופא עיניים? Sutural catarct

4.לנבדק חדות של 6/9 בחושך ויש לו תלונות על תפקוד יומיומי – למה זה אופייני? בעיות בקונטרסט

5.ביצעת בדיקת סנלן בחושך 6/9, באור החדות ירדה ל 6/20, למה זה אופייני? psc

6.מה הוכח כגורם לקטרקט מסוג NS? עישון

7.מה הוכח כלא גורם לקטרקט? חוסר ויטמינים

8.שאלון המתייחס לתפקוד יומיומי לאחר ניתוח קטרקט? Vf-14

9.בדיקה שיכולה להוכיח יעילות ניתוח קטרקט בעין השניה?vf-14

10.מה זה LOCS? שינוי קושי עדשה לפי צילומים סטנדרטים

11.איך ניתן לבדוק את מצב העדשה בקטרקט במחקרים? locs

12.כיצד הכי טוב לאבחן  קטרקט התחלתי? רטינוסקופ

13.קרנית של  36 לאחר ניתוח לייזר, מהו הk  האמיתי ל-IOL? 34.25

14.תינוק שהושתלה לו עדשת IOL והפך לאמטרופ, בעוד 5 שנים הוא יהיה? מיופ של 5- אחרי 5 שנים

15.מה צריך לעשות כדי לשתק עצב 7? זריקה מסביב לעפעפיים

16.מה לא נכון לגבי זריקה retro bolbar? משתקת עצב 7

17.מה זה ECCE? הוצאת כל תוכן העדשה חוץ מהקופסית

18.ברטינוסקופיה החזר מספריים-מה חשוב לאשש?

Monocular Diplopia

19.מרשם -2.00+4.00×180  לפני ניתוח – מה  צריך לעשות?

     חתך ללא תפרים בשעה 3:00

20.ניסטגמוס סנסורי אופייני ל? קטרקט מולד דו עיני

21.היכן לא נראה פאקודוניסיס ? גלאוקומה של הזוית הסגורה

22.בכל אלו יש פאקודניסיס פרט ל? אפקיה

23.מה לא אופייני למרפנס? הורים בריאים

24.חיוורון טמפורלי ? טבעי ונורמלי

25.בקרקעית העין רואים SVP, מה זה נוגד? פפילאדמה

26.מה שולל פפילדמה? svp

27.מה סימן ראשוני לטרשת נפוצה? Optic nueritis

28.למה אופייני altitudinal hemianopsia? AION

29.למה נותנים קורטיזון במחלת temporal arteritis?

     כדי למנוע עיוורון בעין השניה

30. rubeosis iriditis אופייני ל? Ischemic CRVO

31.פריצת מחסום דם רשתית ואיבוד pericytes זה סימן ל?

     התחלת רטינופטיה סוכרתית

32.מה גורם לאיבוד ראיה חלקי בסכרת? בצקת במקולה

33.מעבר מ -hard drusen  ל- soft drusen?

     מעבר ממצא פיזיולוגי לפתולוגי

34.טיפול באנטי veg-f יעיל? Wet AMD

35.באיזו מחלה האבחנה ע"י בדיקת אינזים בדם? Tay Sachs

36.מה מהבאים הכי גורם לירידה בראייה?  Fuch's spot

37.מה לא אופייני למיופיה פתולוגית? ניוון פיגמנט אפיתל

38. malignant melanoma  ? גרורות בכבד לאחר  5 שנים

39.משקעים של סידן אופייני ל? רטינובלסטומה

40. ממה נגרם  Fuch's spot ? neovascularization

שעור אופטומטריה, קטרקט ודיסלוקציה, דר. רוטקופ

על ידי optometry_n2pstv | דצמ 16, 2011 | פתולוגיה דר. רוטקוף | אפס תגובות

קטרקט מולד
מולד הוא לא תורשתי (מחלה תורשתית יכולה להופיע גם בגיל מאוד מבוגר).
רוב הקטרקט המולד אינו תורשתי, סיבה אחת שיכול לגרום לכך היא סיבוך בהריון.
הגורם העיקרי בעבר היה אדמת= RUBELLA, הווירוס הזה גם גורם לחירשות, גלאוקומה וגם לרטינופטיה- בעיות ברשתית (כל הבעיות הללו נוצרות אצל הולד בשליש הראשון של ההיריון).
סוג מיוחד של רטינופטיה הוא: פגמנט האפיתל נפגי ומקבלים כתמים של פיגמנט ברשתית.
במקרה של אדמת קטרקט מולד וגלאוקומה אינם מופיעים באותה עין (אם לעין יש גלאוקומה אין לה קטרקט ולהפך) זה נובע מהשלב בו העובר נפגע, אם התינוק נפגע בשלב מסוים זה גורם לקטרקט ולא לגלאוקומה ולהפך (שאלת מבחן!!!).

העדשה תלויה בעין ע"י הזונולות, אם הזונולות נקרעות (מחלה, טראומה או פגם מולד) או חסרות, העדשה זזה מהמקום.

יכולים להיות לכך שני שלבים:
SUBLUXATION- העדשה לא במקומה, אבל עדיין רואים אותה באישון (יכול להיות חצי אישון או מלא).
DISLOCATION- העדשה לא באישון, יכולה להיות בזגוגית או באקוויס (לשכה קדמית).
אם יש סובלוקסציה- רואים בסליט למפ את העדשה במקום, אבל יש קרעים בזונולות והעדשה זזה מהמקום, איך ניתן לבצע את ההבחנה הזו?
מיופיה גבוהה מאוד תהווה סימן, כל תינוק עם מיופיה גבוהה מאוד- צריך לחשוד שזה בגלל הזונולות שלא מושכות את העדשה, הזונולות מבצעות אקומודציה ע"י שחרור (אבל לרוב מיופיה אצל תינוקות זה בגלל אורך גלגל העין).
מיופיה קבועה לא תמיד מעידה על סובלוקסציה.

שני סימנים נוספים לכך שהעדשה לא במקומה הם:
IRIDODONESIS- במצב רגיל האיריס שוכבת על העדשה, עם העדשה לא במקומה בכל פעם שמזיזים את העין האיריס רועדת מכיוון שאין לה תמיכה. זה מאוד נפוץ במקרה של אפקיה- מכיוון שאין עדשה בעין, האיריס רועדת.
PHAKODONESIS- העדשה רועדת מכיוון שאין זונולות שמחזיקות אותה, עם כל תנועה של העין העדשה זזה ממקומה.

שעור אופטומטריה, גורמים להשתלת קרנית, דר. רוטקופ

על ידי optometry_n2pstv | דצמ 16, 2011 | פתולוגיה דר. רוטקוף | אפס תגובות

1) קרטוקונוס
2) ניתוח IOL
3) הרפס
לתינוק יש 3000/mm2 תאי אנדוטל של הקרנית, שמכסים את של הקימור האחורי של הקרנית. התאים אחראים למשאבה של האנדוטל למניעת מטרדים בקרנית. האנדוטל לא מתרבה או מתחלק אלא רק מתבלה, כל שנה מס' האנדוטל יורד, בעזרת שינוי הצורה והגודל שלהם מפצים על הירידה במספרם וכך האנדוטל ממשיך לכסות את כל הקרנית: polymegathism שינוי גודל, pleomorphism שינוי צורה.
כשיש פחות מ1000 תאים זה מצב קריטי, כל תא מאוד חשוב מכיוון שזה בשיא ההתגברות על החוסר, פחות מכך זה מצב של בצקת וצריך להשתיל אנדוטל חדש.
רוב ניתוחי הקטרקט הם אצל מבוגרים, וזאת בזמן שהאנדוטל עבר בלאי והוא על סף המצב הקריטי, כל ניתוח זה טראומה ואם האנדוטל ניזוק (מספר התאים יורד), נוצרת בצקת בקרנית.

שעור אופטומטריה, אסטיגמטיזם, ASTIGMATISM דר. רוטקופ

על ידי optometry_n2pstv | דצמ 16, 2011 | פתולוגיה דר. רוטקוף | אפס תגובות

ASTIGMATISM זו בעיה נוספת בניתוחי קטרקט.
פעם החומר היחיד ממנו הייתה עשויה עדשת IOL היה PMMA- זהו חומר קשה, לא ניתן לקפל אותו, הוא לא גמיש. כדי להכניס את העדשה הזו לעין היה צורך לעשות חתך מאוד גדול בלימבוס (בשעה 12 ), הוא היה מגיע כמעט לחצי הקוטר של הקרנית, וזאת כדי שהעדשה תוכל להיכנס. לאחר שחתכו היו חייבים לתפור זאת עם תפרים מאוד עדינים שצריך לבצע באמצעות מיקרוסקופ. עצם הסגירה באמצעות תפרים גורמת אסטיגמציה עם הכלל.
אם לפני הניתוח היה (לפי הקרטומטר): 44/44 (היה 44 בכל הצירים)
לאחר הניתוח יהפוך להיות: -cylX180 42/46X90 או +cylX90 (זה אומר אותו דבר).

אם נראה אצל הפציינט אסטיגמציה משמעותית לאחר ניתוח קטרקט, עלינו להסתכל באמצעות הסליט למפ ולבדוק אם ישנם תפרים שלא נפתחו, אסור לתת לו משקפיים אלא לשלוח אותו לרופא עיניים.
לפעמים מבצעים את הניתוח בצד (בשעה 3 ), כך שנקבל אסטיגמציה נגד הכלל, משמע +cylX180 או -cyl X90 לכן בגילוי של כל אסטיגמציה אחרי ניתוח נבדוק אם נשארו תפרים.

בעקבות ההתקדמות בניתוחים המציאו עדשות מתקפלות, וניתן לבצע חתך של פחות מ3 מ"מ ולבצע את כל הניתוח דרך החתך הקטן, ניתן להכניס את הIOL ולא לתפור בכלל.
רוב המנתחים משתמשים בטכניקה החדשה, מעטים משתמשים בתפרים, לכן באופן אידיאלי לא צריכה להיות אסטיגמציה משום סוג כתוצאה מהניתוח (אלא אם הייתה קיימת לפני הניתוח), ב2/3 מהמקרים לא משתמשים בתפרים.

אך תתכן בעיה אחרת, מבצעים חתך בשעה 12 ונותנים לו להתרפא לבד, זה מחליש את הציר הורטיקלי וזה גורם אסטיגמציה נגד הכלל(הכח החזק יותר בציר ההוריזונטלי, והחלש בציר הורטיקלי): נקבל +cyl X 180 או –cyl X 90. כיום זו אסטיגמציה הנפוצה לאחר ניתוחים.

כיום ישנן בשוק עדשות IOL מולטי פוקאליות, מה שמונע מהפציינט צורך במשקפיים, אבל זה יכול להצליח רק אם לא נוצרה אסטיגמציה (מה שרוב המנתחים לא יודעים לעשות).

אם אדם מגיע אלינו לאחר ניתוח קטרקט עם מרשם של -2.00 -4.00 X180
צריך להוציא את החוטים ב90 מעלות (כי הצילינדר נמצא שם)!!!
הצילינדר מצביע איפה לחפש את התפרים, על המקום בו צריך לשחרר את התפרים.

אסטיגמציה בקרנית
אדם עם קרנית של 42/44 X 180 (לפי הקרטומטר)
המרשם שלו הוא: -1.00 +2.00 X 180 יש יותר מדי כח ב180, זו אסטיגמציה נגד הכלל.
הוא לא מעוניים במשקפיים איך ניתן לתקן את האסטיגמציה?
עושים לו חתך משני צידי האישון על הציר ההוריזונטלי, והאסטיגמציה נעלמת. משחררים כך שהקרנית תהיה פחות קמורה.

באופן כללי, ככל שהחתך בקרנית יותר קרוב לאישון הוא משפיע יותר על הצילינדר, וככל שהוא רחוק יותר מהאישון הוא משפיע פחות.

הרופא יכול לתכנן את הניתוח ה- IOL:
אם תוצאות הקרטומטר הן: 42/44 X 180 והמרשם שלו הוא: -6.00 -2.00 X 180 או -8.00 +2.00 X 90
נבצע את הניתוח בשעה 12 כדי להפוך את הקרנית להיות יותר ספרית (הצילינדר נמצא באקסיס 90).

אם מגיע פציינט עם תוצאות קרטומטר:
בהוריזונטלי- כח של D44
בורטיקלי- כח של D42
איזה צילינדר צריך כדי לתקן זאת?
אם נשים צילינדר ב˚180 הכח שלו ימצא ב˚90, לכן עלינו לשים +2 ב˚180 (כך שהכח יתקבל ב˚90)

אם כח הקרנית של הפציינט הוא:
בורטיקלי D44
בהוריזונטלי D42
נשים לו -2.00X180 מה שיחליש את המישור הורטיקלי, כך לא תהיה אסטיגמציה.