![שעור אופטומטריה, אנאיזומטרופיה, דר. רוטקופ ANISOMETROPIA]()
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 16, 2011 | פתולוגיה דר. רוטקוף |
ANISOMETROPIA כיום הגורם העיקרי לבעיה זו הוא ניתוחי קטרקט.
הנבדק עתיד לעבור ניתוח קטרקט בעין ימין וחושבים לתת לו פלאנו, ובעין השמאלית יש לו כרגע קטרקט והוא רואה 6/6 עם -6.00
בעין שמאל יש לו כרגע -6.00 והוא רואה 6/6, לא נרצה להפוך את העין הימנית לפלאנו מכיוון שייווצר הפרש גדול מדי בין שתי העיניים, מה שיגרום .
לכן מתעוררת השאלה לאיזה מספר כדאי לחתור בעין ימין?
בערך ל -3.00 או -2.50
מספר כזה יאפשר לו ראיה דו עינית תקינה, ועדיין יוריד לו את המספר.
ברגע שיגיע הזמן לנתח את עין שמאל, נוכל להפוך אותה לפלאנו (כרגע רואה שם 6/6 כנראה שלא יצטרך ניתוח בזמן הקרוב), וגם אז עדיין תהיה ראיה דו עינית.
(שאלת מבחן!!!)
ניתן לתת גם מונוויזן: להפוך את עין שמאל למינוס שלוש, ולהשאיר את עין ימין בתור פלאנו, כך יש לו עין לקרוב ועין לרחוק.
מצב זה מתאפשר אם הנבדק נותח רק בעין אחת, או שיש לו IOL בשתי העיניים.
אם המנותח נהג אוטובוס והוא צריך לראות בשתי העיניים, כנראה שיצטרך עדשת מגע בעין שמאל.
אם מדובר באדם בעל צרכי ראיה רגילים, שמעוניין רק בקריאה וצפייה בטלוויזיה, ניתן לו מונוויזן (= עין דומיננטית לרחוק והעין השניה לקרוב), נשאיר את העין הימנית בתור פלאנו ולשמאלית ניתן פלוס (כדי שבסופו של דבר תהיה פחות מינוס).
אם המנותח לא יכול להרכיב עדשת מגע, ניתן לבצע בעין השמאלית שבה יש לו -6.00 לייזק.
דוגמה נוספת: בעין ימין יש לו פלאנו, ובעין השמאלית +6.00
ניתן להחליף את עדשת הIOL, או לשים עוד עדשת IOL על העדשה הקיימת מה שנקרא piggy back.
כיום הגורם העיקרי לבעיה זו הוא ניתוחי קטרקט.
הנבדק עתיד לעבור ניתוח קטרקט בעין ימין וחושבים לתת לו פלאנו, ובעין השמאלית יש לו כרגע קטרקט והוא רואה 6/6 עם -6.00
בעין שמאל יש לו כרגע -6.00 והוא רואה 6/6, לא נרצה להפוך את העין הימנית לפלאנו מכיוון שייווצר הפרש גדול מדי בין שתי העיניים, מה שיגרום לANISOMETROPIA.
לכן מתעוררת השאלה לאיזה מספר כדאי לחתור בעין ימין?
בערך ל -3.00 או -2.50
מספר כזה יאפשר לו ראיה דו עינית תקינה, ועדיין יוריד לו את המספר.
ברגע שיגיע הזמן לנתח את עין שמאל, נוכל להפוך אותה לפלאנו (כרגע רואה שם 6/6 כנראה שלא יצטרך ניתוח בזמן הקרוב), וגם אז עדיין תהיה ראיה דו עינית.
(שאלת מבחן!!!)
ניתן לתת גם מונוויזן: להפוך את עין שמאל למינוס שלוש, ולהשאיר את עין ימין בתור פלאנו, כך יש לו עין לקרוב ועין לרחוק.
מצב זה מתאפשר אם הנבדק נותח רק בעין אחת, או שיש לו IOL בשתי העיניים.
אם המנותח נהג אוטובוס והוא צריך לראות בשתי העיניים, כנראה שיצטרך עדשת מגע בעין שמאל.
אם מדובר באדם בעל צרכי ראיה רגילים, שמעוניין רק בקריאה וצפייה בטלוויזיה, ניתן לו מונוויזן (= עין דומיננטית לרחוק והעין השניה לקרוב), נשאיר את העין הימנית בתור פלאנו ולשמאלית ניתן פלוס (כדי שבסופו של דבר תהיה פחות מינוס).
אם המנותח לא יכול להרכיב עדשת מגע, ניתן לבצע בעין השמאלית שבה יש לו -6.00 לייזק.
דוגמה נוספת: בעין ימין יש לו פלאנו, ובעין השמאלית +6.00
ניתן להחליף את עדשת הIOL, או לשים עוד עדשת IOL על העדשה הקיימת מה שנקרא piggy back.
![שעור אופטומטריה, אנאיזומטרופיה, דר. רוטקופ ANISOMETROPIA]()
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 16, 2011 | פתולוגיה דר. רוטקוף |
עד לפני 150 שנה הניתוח לטיפול בקטרקט (=ירוד) היה COUCHING, הניתוח התבצע ללא הרדמה. דחפו באמצעות מחט את העדשה ממקומה לתוך הזגוגית, כך שהאישון היה נפתח ובאופן זה התאפשרה ראיה.
ניתוח קטרקט היה הראשון שהתבצע בהרדמה מקומית: חוקר בשם koller המציא טיפות קוקאין להרדמה (זו ההרדמה הטובה ביותר לעין).
אם מרדימים את העין עם קוקאין ומנתחים אותה, עדיין קשה לנתח כי זה מרדים רק את התחושה של הקרנית- החלק החיצוני של העין, אבל לא מרדים את תנועתיות העין, לכן היה צורך להרדים את השרירים, במטרה לשתק את תנועות העיניים.
עושים זאת כבר 100 שנה ע"י זריקה הנקראת retro- bulbar
צריכים להזריק חומר הרדמה לתוך קונוס השרירים, וזה מרדים את עצב הראיה הנמצא שם וגם את העצבים שבאים לשרירים.
ישנם 3 עצבים הנמצאים מעל לקונוס השרירים, והם עצב frontal, lacrimal, 4.
הfrontal והlacrimal מעצבבים את העפעף העליון והמצח, יש צורך להרדים אותם מכיוון שבזמן הניתוח הרופא עובד מלמעלה, הוא נוגע במצח ובעפעפיים, כדי שהפציינט לא יגיב למגע הזה חייבים להרדים.
עצב 4 מעצבב את הsuperior oblique, מרדימים אותו כדי למנוע סיבובים של העין באמצע הניתוח.
זריקה אחת לתוך קונוס השרירים אינה מספיקה, צריכים עוד אחת מעל לקונוס השרירים, וכך מרדימים את כל העצבים בתוך ארובת העין, ולאחר מכן הפציינט לא רואה, לא מרגיש, ולא זז.
עצב 7 לא נמצא בארובה, אם לא נרדים אותו הוא ירצה לסגור כל הזמן את העין, לכן צריך לתת זריקה שלישית.
עצב 7 יוצא מהגולגולת לפני האוזן, ומכאן מתפשט לחצי פנים. יש כאלה שמזריקים לפני האוזן אבל אז מקבלים שיתוק של חצי פנים, לכן יש כאלה שמזריקים מעל לעפעפיים ואז מרדימים רק את האזור של העפעף.
בסך הכל מזריקים 2 זריקות רטרו בולבריות ואחת בפנים עצמם כדי להרדים את העצב השביעי. את המזרק מכניסים דרך העפעף התחתון לתוך הקונוס ולעפעף העליון למעל הקונוס.
בכל זריקת רטרו בולבר ישנו סיכון, מכיוון שלא רואים בדיוק לאן מזריקים, צריך לבדוק זאת ע"י מישוש ולשער שאנחנו נמצאים במקום הנכון.
ייתכן שבטעות יזריקו לתוך העין עצמה, מה שגורם לעיוורון, או שיזריקו לתוך כלי דם מה שיגרום לדימום בתוך הארובה ואז אי אפשר לנתח עד שהכל נסגר, הטעות המסוכנת ביותר היא הזרקה לתוך עצב הראיה, שיוביל את החומר למוח מה שמוביל למוות.
כיום ניתוח הקטרקט השתכלל ונעשה באופן מהיר, עד כדי כך שחזרו לבצע אותו עם טיפות הרדמה בלבד, הרדמה של הקרנית מספיקה והנבדק משתף פעולה ולא מזיז את העין.
75% מהניתוחים מתבצעים רק עם טיפות, סומכים על שיתוף הפעולה של הפציינט. אם מדובר באדם שמפחד, או אדם מבוגר או לא שפוי, עדיין מבצעים את הניתוח עם הרדמה.
משתדלים לעשות זאת רק עם טיפות כדי למנוע את הסיכונים בזריקות.
סיבוכים של ניתוחי קטרקט
• הסיבוך השכיח ביותר בזמן הניתוח הוא: קרע בקופסית האחורית של העדשה.
בזמן הניתוח עצמו, הקופסית האחורית נקרעת משום ששם היא דקה יותר (זה תלוי בניסיון ובוותק של המנתח). הקופסית נוצרת ע"י אפיתל, אך בשליש האחרון של ההיריון ייצור האפיתל בקופסית האחורית מופסק, אין שם אפיתל כך שהיא דקה במיוחד ולפעמים נקרעת בניתוח. במצב זה הזגוגית יכולה לצאת ממקומה, להגיע ללשכה הקדמית ואז לצאת מהעין, אין את המחסום שהקופסית נותנת.
– איבוד זגוגית הוא סיבוך מסוכן, משום שאם הזגוגית נעה קדימה, היא תמשוך את המקומות בהם מחוברת לרשתית, ועלול להיגרם קרע ברשתית.
– עצם המצאות של זגוגית בתוך הלשכה הקדמית יכול לגרום לאינפקציה, הסבירות לאינפקציה כתוצאה מהניתוח עולה.
– הסיבוך השלישי: לא ניתן להשתיל IOL בתוך הקופסית, אם אין תמיכה של הקופסית האחורית הIOL יכול ליפול אחורה לתוך הזגוגית ואז אין ברירה אלא להשתיל IOL בלשכה הקדמית- זה נקרא: Anterior IOL.
כתוצאה מהסיבוך השלישי ייתכן מצב בו נאלץ לחשב כח חדש לעדשה, מכיוון שעכשיו צריך IOL עם כח שמתאים ללשכה הקדמית ולא לקופסית האחורית, הA קונסטנט שונה.
עדשצ הIOL צריכה כח חלש יותר כאשר היא נמצאת בלשכה הקדמית, כרגע יש לקרני האור יותר דרך לעשות.
אם נראה שיש IOL בלשכה הקדמית, יהיה ניתן להניח שבזמן הניתוח התרחשה תקלה.
למה לשים מלכתחילה IOL בלשכה הקדמית? במקרה של APHAKIA
אם אדם עבר ניתוח אפקיה כבר אין לו קופסית אחורית, היא התכווצה (כיום לא מבצעים את הניתוח הזה, ביצעו אותו מזמן… לכן הקופסית האחורית כבר התכווצה).
• הסיבוך החמור ביותר של ניתוח קטרקט הוא זיהום שנקרא ENDOPHTHLMITIS
זה זיהום בתוך העין. כיום זה סיבוך מאוד נדיר, אחד לאלף.
חיפשו דרכים למנוע זאת והדרך היחידה שהוכיחה את עצמה היא טיפול עם יוד, השם המסחרי הוא IODINE= POVIDINE.
רוב האינפקציות נגרמות כנראה מהקונג'יוקטיבה שחשופה לאוויר, גילו שאם נותנים יוד לקונג'נקטיבה לפני הניתוח זה מחטא אותה, מה מוריד את השכיחות לENDOPHTHLMITIS.
• הסיבוך השכיח ביותר בשבועות הראשונים לאחר הניתוח הוא CMA:CYSTO MACULA EDEMA
זו בצקת במקולה בצורת ציסטות, זה נגרם מעצם הטראומה בעין. העין מגיבה באמצעות פריצה של המחסום דם עין.
אחרי כל טראומה בעין יש פריצה של המחסומים של העין, לכן נוצרה בצקת במקולה.
הבצקת עוברת עם הריפוי (לאחר הניתוח) של העין, יש חיזוק חזרה של המחסום, הבצקת נספגת וזה נעלם. נדיר שהבצקת מצריכה טיפול.
תסמין: יום אחרי הניתוח רואה 6/6 ושבוע אחרי הח"ר יורדת ל 6/20, למרות שהניתוח התבצע כראוי.
• הסיבוך השכיח ביותר לטווח הארוך אחרי ניתוח קטרקט, הוא: PCO= POSTRIOR CAPSULAR OPACITY
אחריות של האופטומטריסט לאבחן זאת. זה קורה בערך עד ל20% בכלל ניתוחי הקטרקט. הסיבוך מתפתח תוך שנתיים לאחר הניתוח.
במהלך הניתוח מנקים את תוכן הקופסית, שוטפים אותה ומוצאים את העדשה ואז מכניסים את הIOL. כמעט בלתי נמנע שיישארו תאי אפיתל מקרוסקופיים, הטבע של התאים הללו הוא להתרבות, הם תאי עדשה והם הופכים להיות מעיין סיבי עדשה שצומחים על הקופסית האחורית שנשארת, אבל הם חשופים לנוזל, אין כאן איטום לכן הם עכורים- מה שנקרא בלשון עממית: קטרקט משני.
איך נבצע את ההבחנה? עם רטינוסקופ שמאפשר לראות את ההפרעה, הוילון בתוך הרפלקס. הטיפול הוא באמצעות לייזר- YAG LASER I.R
הyag laser הורס באמצעות אינפרה אדום את הקופסית האחורית, יש פתח בקופסית האחורית ואז הפציינט שוב רואה. העדשה המושתלת כבר נתפסה ע"י הקופסית שנשארה בהיקף, מכיוון שכברהיה תהליך של הצטלקות, וכבר לא מפריע שהקופסית האחורית נעלמה.
![שעור אופטומטריה, אנאיזומטרופיה, דר. רוטקופ ANISOMETROPIA]()
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 10, 2011 | לימודי אופטומטריה |
• בדיקת אדום ירוק
• נסמן לנבדק את השורה הכי קטנה שקרא, נוסיף שלושה קליקים של +0.75 ואז הנבדק אמור לראות את השורה האחרונה שקרא מטושטשת.
• נוסיף +0.50 ונשאל אם זה מטושטש לגמרי, אם לא אז נמשיך להוסיף +0.25, ברגע שיאמר שרואה מטושטש לגמרי נוסיף 0.50- כך נדע שבסופו של דבר זה לא יותר מדי מינוס.
נבצע את הבדיקה הזו: לאחר MPMVA #1 (לפני JCC), אחרי MPMVA #2, ואחרי בינוקולר בלנס.
צריך להחליט לפי ההיסטוריה של הפציינט אם כדאי להגיע איתו עד לח"ר של 6/4, אולי זה לא הכי נוח לו.
אם ילד התרגל לח"ר של 6/12 אולי לא כדאי לקפוץ ל6/4, אולי נעדיף לעבור קודם ל6/6.
נבדוק את המשקפיים הקודמות שלו, אם יש קפיצה גדולה מדי לח"ר שמסוגל להגיע אליה אולי ניתן לו פחות.
לא נרשום את התוצאה של MPMVA #1, נבצע JCC, ונרשום את התוצאות של MPMVA #2.
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 10, 2011 | נהלי בדיקות דר. שריידר |
אם לא מצאנו צילינדר או שמצאנו -0.50D נעשה fishing.
נשים את הJCC
אם לנבדק יש מספר גבוה של -9.00 נעשה fishing עם צילינדר של -0.50D.
אם לנבדק יש מספר נמוך נבדוק עם -0.25
עקרונית עדיף לבדוק עם -0.50 (אלא אם מדובר במספר ממש קטן).
לא לשכוח!!! על כל -0.50 צילינדר שמצאנו, נוסיף +0.25 ספר
בfishing נתחיל לבדוק קודם כח, נבדוק בכל הרבעונים אם הנבדק רוצה כח. אם הנבדק מעדיף שני רבעונים, נבדוק בינהם.
אם גילינו לדוגמה שמעדיף את הכח ב90 מעלות, נמשיך לבדוק כח, ורק לאחר מכן נעבור לציר. אם לאחר מכן יש שינוי גדול בציר נבדוק שוב כח.
אם בפעם השניה יהיה שינוי של מעל ל-0.50 בכח, נבדוק שוב את הציר.
אם יש צילינדר קטן, כמו: -1.25 נבדוק את הציר בהפרשים של 15 מעלות.
אם יש צילינדר גדול, כמו: -1.50 נבדוק את הצילינדר בהפרשים של 10 מעלות.
צילינדר גדול, כמו: -2.50 נבדוק עם שינוי ציר של 5 מעלות.
סטייה של כמה מעלות שמדובר בצילינדר קטן, לא משנה.
לאחר שקיבלנו תוצאה סופית של JCC לא לשכוח להוריד את הכח.
![שעור אופטומטריה, אנאיזומטרופיה, דר. רוטקופ ANISOMETROPIA]()
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 10, 2011 | לימודי אופטומטריה |
אניסומטרופיה- הפרש במספר בין שתי העיניים. אם זה הפרש של 1.25 יש חשש לעין עצלה.
בפלוסים- מעל ל1.25 (כולל)
במינוסים- הפרש של מעל ל-3.00
הפרש בצילינדר של מעל ל2.00
אצל מיופ צריך להיות הפרש משמעותי יותר.
תינוק רואה טוב רק לקרוב, לכן לא ישתמש בעין החלשה יותר מה שעלול להוביל לפזילה.
מינוס פחות משמעותי- יכול להפעיל אקומודציה.
אנטימטרופיה- סוג מיוחד של אניסומטרופיה
פלוס בעין אחת ומינוס בעין השניה.
אם יש הפרש קטן- ניתן להתגבר על זה ללא אמצעי מיוחד
אם יש הפרש גדול- צריך עדשות מגע ולא משקפיים
מצב זה עלול לגרום ל:
אניסוקוניה- הבדל בגודל של הדמויות שהנבדק רואה.
אניסוקוריה- הבדל בגודל האישונים.
