by optometry_n2pstv | Jun 30, 2011 | קרטוקונוס |
השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
סיכום מאמר מאת ד”ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי
פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג’רזי, ניו ג’רזי, ארה”ב.
מטרת המחקר
לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia) (more…)
by optometry_n2pstv | Jun 30, 2011 | רפואת עיניים |
לחץ תוך עיני: גורם משמעותי בגלאוקומה
לחץ תוך עיני גבוה הוא גורם משמעותי במחלת גלאוקומה וגורם לנזק מצטבר לרשתית.
למרות שקיימים מקרים של גלאוקומה עם לחץ תוך עיני נמוך או בינוני, מדידת הלחץ מהווה עדיין אחת מהאינדיקציות החשובות באיבחון גלאוקומה. (more…)
by optometry_n2pstv | Jun 21, 2011 | קרטוקונוס |
השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
סיכום מאמר מאת ד”ר ניר ארדינסט עמית עזריאלי
פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג’רזי, ניו ג’רזי, ארה”ב.
מטרת המחקר
לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia)
עיצוב המחקר
מחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר
שיטות המחקר
עובי הקרנית ב apex, בנקודה הדקה ביותר נמדד ע”יScheimpflug(Pentacam) מיד לאחר ביצוע טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) ולאחר חודש, חודשיים, 3 חודשים חצי שנה ושנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב
בקבוצת הטיפול שעברה טיפול בקשרי צילוב נערכה השוואה עם קבוצת ביקורת וגם עם העין הסמוכה של קבוצת הביקורת. במחקר התבצעו ניתוח תוצאות של חדות ראייה מתוקנת לרחוק וקריאות קרטומטר.
תוצאות המחקר
המחקר כלל 82 עיניים, 54 עם קרטוקונוס ו28 עם אקטזיה של הקרנית כתוצאה מ LASIK.
ממוצע עובי הקרנית הדק ביותר לפני הטיפול היה 440.7 μm ± 52.9 (SD). חודש לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הידקקה ב (P<001) -23.8 ± 28.7 μm, בין חודש ל שלושה חודשים לאחר הטיפול ממוצע הידקקות הקרנית היה -7.2 ± 20.1 μm (P=0.02), לאחר 3 עד 5 חודשים הייתה מגמה של חזרה לעובי הקרנית +20.5 ± 20.4 μm (P<0.01). שנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב הקרנית עובי הקרנית חזר לנתונים הבסיס (baseline) אולם, האזור הדק ביותר נותר בעל עובי נמוך במעט ביחס לנתוני ה baseline -6.6 ± 22.4 μm (P=0.1).
התאוששות עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הייתה מהירה יותר באקטזיה מאשר בקרטורונוס
לא נמצא קשר בין דרגת הידקקות עובי הקרנית לאחר 3 חודשים לבין התוצאות הקליניות אחרי טיפול בקשרי צילוב הקרנית.
מסקנות המחקר
עובי הקרנית יורד ולאחר מכן מתאושש לנתוני הבסיס בעקבות טיפול בקשרי צילוב הקרנית. הסיבה והאימפליקציה של שינויי עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית נתרו ללא הסבר.
by optometry_n2pstv | Jun 20, 2011 | לימודי אופטומטריה |
בס”ד 20/6/11
שחזור נהלי בדיקות 4 / שנה ג’ סמסטר ב’ / 2011 תשע”א/ד”ר שריידר
1. Piggy back lenses – טיפול ראשוני לקרטוקונוס.
2. ח”ר של מיופ : -2.00 תהיה – 6/30.
3. פוריה לרחוק 12 eso, BO: X/21/30, BI: 9/6 כמה פריזמות ניתן לפי שירד? 5 BO.
4. היפרופ המביט דרך משקפיו לאינסוף, יסתכל רוב הזמן דרך? פריזמה BD.
5. יש להיזהר במתן מינוס ל..? אנשים מגיל 40 ומעלה.
6. ניתן להשתמש ב-plus build up..? כאשר הפציינט עבר ניתוח קטרקט.
7. עדשות פלוס גורמות לפוריה להיות תמיד יותר? Exo.
8. מיופ שמקבל תיקון לראשונה וכעת יש לו איסופוריה מקרוב – לא רגיל לבצע אקומודציה.
9. האם ניתן להזמין עדשת מולטיפוקל עם פריזמה רק בחלק לקריאה? לא אפשרי.
10. ציקלופלגיה – א. תיישר את העיניים במידה ויש Accommodative esotropia (תשובה נכונה)
ב. משמשת להרחבת אישונים.
11. בת 21, משקפיים -1.25, מתי נמליץ על הורדת משקפיים בקריאה? כאשר יש ill-sustained accommodation
12. היפרופ בן 12 מגיע לבדיקה, מצאנו 3+, מה ח”ר הצפויה ללא תיקון? א. 6/7.5 (תשובה נכונה)
ב. 6/15
ג. 6/120
13. FCC = 2.25 בגיל 40 – במיופ שמוריד משקפיו בקריאה.
14. טעות נפוצה בפרסביופים מתחילים – נותנים over plus.
15. ח”ר של ילדים מתחזים תהיה בדרך כלל – 6/15 בכל עין.
16. הכי חשוב בהחלטות קליניות? לא לשנות הרגלי ראיה של הנבדק.
17. היפרופ מתוקן לרחוק ירכיב את משקפיו לקרוב – תמיד.
18. במתן תיקון – אסור לגרום להפעלת יותר אקמודציה מרחוק מאשר מקרוב.
19. כיצד יש לתקן ילדים היפרופים? עד לתיקון האיסו.
20. מצאנו פריזמה אחת ב-Fixation Disparity, מה ניתן? א. את מה שמצאנו. (תשובה נכונה)
ב. חצי מהפריזמה.
21. עדשות סיליקון הידרוג’ל פתרו בעיקר את הבעיה של – א. חמצן בעדשה. (תשובה נכונה)
ב. יובש בעדשות רכות.
22. מיופ של -5.00 צריך 4 BI בשתי העיניים, כמה דסנטרציה יש לעשות? 4 מ”מ בכל עין.
23. משקפיים בצורת מלבן, מיופיה שווה בשתי העיניים, העדשות נפלו והורכבו מחדש אך לא נכון. מה סביר? נוצרה השפעה פרזימטית BI.
24. היפרופ בן 12, לא מרכיב משקפיים ולא מרגיש צורך במשקפיים. בבדיקה מצאנו +2.75. מה לא ניתן? +2.75.
25. להיפרופ גבוה, בן 15, עדיף שיהיה – AC/A נמוך.
26. בת 48, היפרופיה +1.00 לרחוק, לא מרכיבה משקפיים, FCC = +1.50, NRA = +1.00,
PRA = -1.00, מה תקבל? א. +2.00 לקריאה בלבד. (תשובה נכונה)
ב. +2.50 לקריאה בלבד.
ג. +1.00 לרחוק ותוספת 1.50 לקרוב.
ד. +0.75 לרחוק ותוספת 2.00 לקרוב.
27. רטינוסקופיה -5.00, ניתן הכל חוץ מ..? א. -2.50 (תשובה נכונה)
ב. -3.75.
ג. -4.50.
ד. -5.00.
28. פציינט שלקריאה ב-40 ס”מ צריך +2.00, למרחק מחשב 65 ס”מ יצטרך? +1.00.
29. בחורה שמרכיבה עדשות שבועיות אך מחליפה אותן כל מספר חודשים-?עלול לגרום ל- CLPC.
30. פציינטית מגיעה לאחר שישנה עם העדשות, במנורת סדק רואים עיגולים לבנים בקרנית. כאשר שמים פלורוסין קשה לזהות את העיגולים. מדובר ב- א.תגובה דלקתית זיהומית.
ב. תגובה דלקתית לא זיהומית. (תשובה נכונה)
ג. תגובה אלרגית זיהומית.
ד. תגובה אלרגית לא זיהומית
31. Intacs – למיופיה נמוכה.
32. VS הם – בשכבת דסמט.
33. אודם בלחמית כתוצאה מהרכבת ע.מ רכות יהיה ב-? א. לימבוס עליון.
ב. לימבוס תחתון.
34. ילד בן 8, פעם ראשונה בבדיקה מקבל מרשם -3.50-3.00×180, איזה מרשם סביר לתת?
-2.00-3.00×180.
35. ילד היפרופ, פעם ראשונה מקבל מרשם +2.50-3.00×180, איזה מרשם סביר לתת?
+2.75-1.75×180. (העיקרון הוא שעל כל רבע שנוריד מהצילינדר, נוריד גם מהספר)
36. INTRAOCULAR LENS- מיופיה גבוהה.
37. סיפור על בחורה שישנה עם ע”מ וראינו בסליט עיגולים קטנים, שנמצאים ב- תשובה: מתחת לאפיתל.
38. הדבר הכי חשוב שהבודק צריך לדעת לפני הבדיקה? מהם המשקפיים הקודמים.
39. בחורה שישנה עם העדשות- נראה vs.
40. היו שאלות על פירסבול ושירד.
by optometry_n2pstv | Jun 13, 2011 | רפואת עיניים |
חסימת וריד רשתית (Arch Ophthalmol) ושבץ מוחי
מחקר מקיף שנעשה על מעל 4000 נבדקים, ופורסם לאחרונה ב Archives of Ophthalmology הראה שבחולים הסובלים מחסימת וריד ראשי יש סיכון מוגבר (יותר מכפול) לסבול גם משבץ מוחי.
במחקרים קודמים המסקנות היו שאין קשר מובהן בין חסימת וריד ראשי לאירוע מוחי, אך יתכן שמדובר במחקרים בהיקף מצומצם יותר.
מחקר נוסף ומקיף שנעשה במזרח לא הראה קשר מיוחד בין חסימת וריד ראשי לשבץ מוחי.
מכיוון שיש תוצאות מחקריות לכאן ולכאן, מומלץ לטפל בגורמי סיכון לשבץ מוחי ביתר תשומת לב אצל מטופלים עם היסטוריה של חסימת וריד עין ראשי.
למרות העדויות הסותרות, החוקרים ממליצים להמשיך באיזון וטיפול בגורמי סיכון הניתנים לשינוי.