by optometry_n2pstv | Apr 20, 2011 | עדשות מגע |
קוצר ראייה- אצל המיופים הסיפור הוא שונה לחלוטין, והרבה פעמים השאלה אינה אם כן או לא עדשות, אלא באיזה גיל אפשר להתחיל להרכיב אותן. הרצון להרכבת עדשות חייב להגיע מהפציינט עצמו ולא ממישהו אחר, חברים או הורים למשל. צריך לזכור גם שלילדים ולמתבגרים צעירים (עד גיל 14-15) קשה יותר לטפל כראוי בעדשות.
אצל מיופים נמוכים אין מה למהר עם עדשות מגע. אצל מיופים גבוהים (מעל 6.00- דיופטר) לעומת זאת, להרכבת עדשות יש שני יתרונות משמעותיים על פני משקפיים:
1. שדה ראייה גדול יותר.
2. גודל דמות גדול יותר, שפעמים רבות מתבטא גם בשיפור חדות- הראייה המרכזית.
מכיוון שמיופים גבוהים כה תלויים בעזרי- הראייה שלהם (משקפיים ו/ או עדשות) צריך להקפיד על כך שיוכלו להחליף כרצונם בין המשקפיים לעדשות המגע, כלמור לעשות התאמה כזו, שלא תשנה את הקרנית ואת הרפרקציה.
התקדמות הקוצר ראייה- חייבים להסביר להורים שעדשות מגע לא מפחיתות קוצר ראייה ולא עוצרות את התקדמותה הטבעית. צריך להסביר להם שהעדשות המיועדות להפחתת המספר (אורטו- K) הן עדשות שונות מהרגילות, צורת השימוש בהן שונה, והשינוי בקרנית הוא הפיך וזמני.
מאמץ אקומודטיבי- מיופים צריכים להפעיל יותר אקומודציה עם עדשות מגע מאשר עם משקפיים, מה שמגביר את הפעלת הקונוורגנציה האקומודטיבית שלהם. לפעמים זה יגרום לסימפטומים של עייפות לקרוב. צריך לשים לב בעיקר למיופים איזופורים, שאצלם הפעלה נוספת של אקומודציה (עם עדשות מגע) עלולה “להוציא” או להגביר בעיות של מיזוג.
למיופים שרגילים לקרוא בלי המשקפיים שלהם, זה אופייני מאד שיהיו סימפטומים לקרוב עם העדשות. צריך להסביר להם זאת, ואפשר להציע להם מונו- וויז’ן או עדשות מגע ביפוקליות.
by optometry_n2pstv | Apr 20, 2011 | עדשות מגע |
ד”ר ניר ארדינסט,
עדשות מגע נותנות לעין משטח שבירה קדמי חדש וחלק ולכן אידיאליות לתיקון אסטיגמטיזם לא סדיר כתוצאה מ: קרטוקונוס, צלקת בקרנית או הפרעות אחרות בקרנית, כגון: דיסטרופיה של ממברנת הבסיס הקדמית.
בקרטוקונוס עדשות מגע הן לפעמים הפתרון היחיד לראייה סבירה, כל עוד לא עושים השתלת קרנית. לפעמים העדשות (הקשות כמובן) מצליחות אפילו לשטח מעט את הקונוס ובכך להעניק לפציינט ראייה מעט יותר טובה גם כשהוא לא מרכיב את עדשות המגע שלו.
by optometry_n2pstv | Apr 20, 2011 | עדשות מגע |
אנאירידיה- במצבים של אנאירידה מולדת או חוסר ברקמת קשתית כתוצאה מטראומה אפשר להתאים עדשות מגע מיוחדות צבעוניות, רכות או קשות, גם להקטנת הסנוור והפוטופוביה וגם לצורכי אסטתיקה.
טיפול נאות בעדשות מגע- ישנה חשיבות השמירה על ניקיון עדשות המגע והחיטוי שלהן למניעת דלקות וכיבים בקרנית ומניעת תגובות אלרגיות בעיניים הקשורות בהרכבת עדשות מגע, כגון: GPC, או לפחות הקטנת הסיכוי להופעת תגובות אלה. ברשותכם, נראה לי שאין צורך לפרט בנושא זה.
כמו כן, מומלץ לבחור את הפציינטים המתאימים לעדשות מגע: לפציינטים עם עיניים יבשות, מצבים חמורים של בלפריטיס כרונית או אקנה, ובעלי רמת היגיינה נמוכה יש סיכויים גבוהים לפתח זיהומים עיניים הקשורים בעדשות מגע.
הבדיקות הדרושות להתאמת עדשות מגע- כוללות (תמיד): רפרקציה, חדות ראייה, איזון שרירים (פוריות), קרטומטריה, בדיקה עם סליט- למפ, בדיקת עפעפיים, תכיפות מצמוץ, רגישות קרנית ובדיקת דמעות. צריך לערוך בדיקות אלה לפני ההתאמה והן דרושות גם לצורך מעקב והשוואה בעתיד.
גם בבדיקות מעקב תקופתיות של פציינטים עם עדשות מגע צריך לבדוק בנוסף לרפרקציה, גם את הקרנית (קרטומטריה ופלורסצאין ), את העפעפיים ואת הדמעות כדי למצוא ולהבחין בשינויים ובעיות, אם ישנם, כבר כשהם מתחילים ולא רק כשהמצב כבר חמור.
by optometry_n2pstv | Apr 20, 2011 | עדשות מגע |
עדשות מגע מולטיפוקל דר’ ניר ארדינסט
עריכה: דרור דקל, ד”ר ניר ארדינסט עמית עזריאלי
פרסביופיה- מיופים מרכיבי עדשות מגע יחושו בסימפטומים של הפרסביופיה מוקדם יותר מהיפרופים המרכיבים עדשות, מפני שהם מפעילים יותר אקומודציה ממיופים עם משקפיים. אצל היפרופים זה הפוך- אצלם הרכבת עדשות מגע גורמת לפחות הפעלה של אקומודציה מאשר במשקפיים.
הפתרונות הם: משקפי קריאה מעל עדשות מגע, מונו- וויז’ן (לפעמים בתוספת משקפיים לתיקון לרחוק של העין עם העדשה לקרוב לנהיגה בלילה), ועדשות מגע רב- מוקדיות- ביפוקליות או מולטיפוקליות, רכות או קשות.
ניתן לחלק עדשות מגע רב- מוקדיות לשתי קבוצות עיקריות:
1. ראייה סימולטנית- בקבוצה זו העדשות נותנות לעין שתי דמויות ברורות באותו זמן- גם לרחוק וגם וקרוב, והמוח לומד לבחור את הדמות שהוא רוצה להסתכל עליה, ולהתעלם מהשנייה. חיסרון שיטה זו הוא שלפעמים נגרם בלבול בראייה וטשטוש הדמויות.
1.Alterative Vision- התיקונים למרחקים שונים נמצאים בחלקים שונים של העדשה, והפציינט מסתכל דרך האזורים השונים של העדשה כאשר היא זזה על הקרנית עם תנועות העיניים. ההתאמה בשיטה זו חייבת להיות מדויקת, עם תנועת עדשה שתתאים למעברים בין המוקדים למרחקים השונים.
אפשר להתחיל עם מונו- ויז’ן מפני שזו השיטה הפשוטה והקלה ביותר, אך אם הפציינט לא מסתגל לפגיעה בראייה הדו- עינית שלו אפשר לעבור לעדשות הרב- מוקדיות.
המועמדים הטובים ביותר לעדשות מגע רב- מוקדיות הם אלה שהם בעלי מוטיבציה גבוהה, שמרכיבים כבר עדשות מגע ושיש להם ליקויי ראייה משמעותי גם לרחוק וגם לקרוב.
רצוי להשאיר פציינט שהרכיב עדשות קשות- עם עדשות קשות, ופציינט שהרכיב רכות- עם רכות.
by optometry_n2pstv | Apr 20, 2011 | בדיקות ראייה |
עריכה: דרור דקל, ד”ר ניר ארדינסט
למעשה, אצל אפקיים השימוש באוטורפרקטומטר הוא יעיל למדי מפני שהם לא מסוגלים לעשות אקומודציה. אבל הטוב ביותר הוא להתחיל עם רטינוסקופ. לאחר מכן כדאי להשתמש במסגרת בדיקה ולא בפורופטר, מפני שאפשר לראות את הפציינט וגם להגיע למצב שהכי דומה למשקפיים הסופיים.
מפני שמדובר במרשמי- פלוס גבוהים מאד, המרחק האחורי והזווית הפנטוסקופית חשובים. אם יש הבדלים בין המסגרת של הלקוח ומסגרת הבדיקה, צריך לחשב את תוצאות הבדיקה בהתאם למסגרת הלקוח.
צריך לתת את מרשם הפלוס המלא לרחוק. בד”כ לא יהיה חסר להם תיקון לביניים, מפני שעדשת פלוס מגדילה את הדמות ב- %2 לכל דיופטר, כך שעדשת 12.00+ למשל, תיתן הגדלה של %25, וזה מספיק למרחק ביניים. הם גם יכולים להחליק מעט את המשקפיים לרחוק קדימה, על האף, מה שייתן להם תיקון לביניים.
אם קיימים משקפיים אפקיים קודמים שהיו נוחים לפציינט, צריך למדוד את ה- PDשלהם, ולהרכיב את העדשות החדשות עם אותו PD. צריך לזכור שוב שמדובר בעדשות עם מספרים גדולים שכל תזוזה מהמרכז שלהן יוצרת אפקט פריזמטי משמעותי. לרוב האפקיים יש אקסופוריה משמעותית לקרוב בגלל המרשם הגבוה, ניתן לפצות על כך במשקפי קריאה ע”י הזזת המרכז האופטי של העדשה פנימה, ליצירת אפקט של BI.
