by optometry_n2pstv | Apr 25, 2011 | כנסים ברפואת עיניים |
2-4 ביוני 2011
חוג הקרנית יקיים את פגישת הקיץ השנה בכפר הנופש שבמושב רמות בדרום רמת הגולן.
השנה נארח את ד”ר תומאס ליסגאנג מארה”ב, העורך של ה- ( Thomas Liesegang, M.D. )
ד”ר ליסגאנג יתן הרצאות בנושאים הקשורים במחלות .American Journal of Ophthalmology
וידבר על הכנת מאמרים לפרסום, ועל ,AJO – זיהומיות של משטח העין, ויעניק מניסיונו כעורך ה
אמות המידה לקבלה או דחייה של מאמרים בעיתונות מבוקרת-עמיתים.
כפר הנופש רמות כולל 40 צימרים בשתי רמות אירוח ( 22 סוויטות של’ה ו- 18 בקתות טבע) וכן
חדרי גן דה-לאקס באגף המלון. פרטים על מחירי הצימרים וחדרי המלון ניתן למצוא בטופס
.http://ramot-nofesh.co.il/rooms.asp ההרשמה. פרטים על כפר הנופש רמות באתר
תכנית הכנס
יום ה, 2/06/2011
עד השעה 15:30 הגעה וקבלת צימרים וחדרים
15:30 התכנסות באולם ההרצאות, תצוגה – 16:00
16:00 הרצאות ד”ר תומאס ליסגאנג, תצוגה – 18:00
16:00 – 16:45 Ocular Herpes Simplex: Epidemiology, Clinical Features, Treatment Strategies
16:45 – 17:00 Coffee break
17:00 – 18:00 Preparing papers for Publication & Reasons for Rejection: An Editor’s Perspective
19:00 ארוחת ערב במסעדת השל’ה ביסטרו בכפר הנופש רמות – 21:00
21:00 קומזיץ ומעגל מתופפים (שירי א”י מסביב למדורה על מחצלות וכריות) – 23:00
יום ו, 3/06/2011
7:00 ארוחת בוקר – 9:00
9:30 התכנסות באולם ההרצאות, תצוגה – 10:00
10:00 הרצאות ד”ר תומאס ליסגאנג, תצוגה – 12:00
10:00 – 10:45 Recent Epidemics Contact Lens Related Microbial Keratitis: Lessons Learned
10:45 – 11:00 Coffee break
11:00 – 12:00 Herpes Zoster – Translating Medical Research to Ophthalmology & Public Health
Business meeting – 12:00 פגישת חוג קרנית – 12:30
13:00 טיול מודרך באיזור רמת הגולן – 18:00
18:30 ארוחת ערב בכפר הנופש רמות – 20:30
יום שבת, 4/06/2011
9:00 ארוחת בוקר – 7:00
10:00 טיול מודרך באיזור רמת הגולן – 14:00
by optometry_n2pstv | Apr 23, 2011 | לימודי אופטומטריה |
מספרים באופטומטריה מאת ד”ר ניר ארדינסט,
אופטומטריה
בתי ספר
בישראל יש ששלושה ני בתי ספר לאופטומטריה: המגמה לאופטומטריה באוניברסיטת בר אילן, החוג לאופטומטריה במכללת הדסה (נפתח בשנת 1996) וקמפוס שטראוס בירושלים.
3 תוכנית לבתי ספר לאופטומטריה נגנזו (בנתיים) כרמיאל – המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה וקרית אונו- הקריה האקדמית אונו וחיפה – מרכז אקדמי כרמל
בממלכה המאוחדת 8 בתי ספר כאשר 5 מהם נמצאים באנגליה, באוסטרליה 3, קנדה 2 ובהולנד 1.
בארה”ב קיימים סה”כ 20 בתי ספר לאופטומטריה וכולם מעניקים תואר O.D (דוקטור לאופטומטריה).
5 מדינות מלבד ארה”ב גם מעניקים תואר (דוקטור לאופטומטריה): קנדה, ניגריה, פיליפינים, ערב הסעודית ומקסיקו.
בתי ספר לאופטומטריה המובילים בארה”ב: בית הספר לאופטומטריה בניו אינגלנד – בוסטון, SUNY בית הספר לאופטומטריה – ניו יורק, בית הספר לאופטומטריה בברקלי – קליפורניה, אוניברסיטת אוהיו – אוהיו, בית הספר לאופטומטריה באוניברסיטת אינדיאנה – אינדיאנה, SCO – בטנסי ו UAB – באלבמה.
ב 4 בתי ספר בארה”ב יש אפשרות לבצע השלמה לתואר O.D לבעלי תואר באופטומטריה מישראל: בית הספר לאופטומטריה בניו אינגלנד – בוסטון, אוניברסיטת סאלוס – פילדלפיה, אוניברסיטת פאסיפיק – אורגן, המכללה לאופטומטריה במישיגן (MCO) – מישיגן.
אחוזי מעבר הממוצע של 3 החלקים במבחני ה NBEO (מבחני הרישוי בארה”ב) עומד על 90% בשנים האחרונות.
בוגרים בחו”ל
כ 4 אופטומטריסטים בממוצע (ממוצע של חמש שנים האחרונות) במהלך שנה עוזבים לחו”ל.
4 בוגרי הארץ עוסקים במקצוע באוסטרליה.
4 בוגרי הארץ עוסקים במקצוע בארה”ב ו 2 בקנדה (לאחר השלמה לתואר OD – נדרש כדי לגשת למבחני הרישוי)
3 בוגרי הארץ עוסקים במקצוע בצרפת.
1 אופטומטריסט עוסק במקצוע בדובאי.
2 בוגרי הארץ עוסקים במקצוע בשוויץ.
1 בוגר הארץ עוסק במקצוע באירלנד
1 בוגר הארץ עוסק במקצוע בדרום אפריקה.
1 בוגרת הארץ עוסקת במקצוע באיסלנד: סוזנה (סוזי) רוטנברג!
סטודנטים ואופטומטריה
כ 450 סטודנטים לאופטומטריה (שנה א עד ד) לומדים כעת באוניברסיטת בר אילן ובמכללת הדסה.
כ 120 (בממוצע) בוגרי תואר באופטומטריה ממוסד אקדמי מוכר נגשים למבחני הרישוי הממשלתיים של משרד הבריאות באופטומטריה מידי שנה.
אחוזי המעבר במבחן הרישוי באופטומטריה עמדו על כ 70% עד לשנת 2004 ומאז אחוזי המעבר בבחינה היו במגמת ירידה חדה עד לשנת 2010.
בשנת 2009 מועד קיץ נגשו למבחן הרישוי באופטומטריה 193 בוגרי תואר באופטומטריה ומתוכם עברו 22 בוגרי מגמת האופטומטריה באוניברסיטת בר אילן ו 6 בוגרי מכללת הדסה.
60 בוגרי Salus University (Pennsylvania College of Optometry) סיימו את הלימודים לתואר ראשון באופטומטריה.
30 סטודנטים סיימו את הלימודים במסלול אופטיקאים במכללת הדסה – תואר ראשון באופטומטריה לבוגרי המכללה למדעי הראייה.
24 סטודנטים סיימו את לימודיהם בשנת 2010 לתואר שני באופטומטריה קלינית ב Salus University.
אופטומטריסטים ואופטומטריה
6 מקצעות פארא-רפואיים חייבים ברישיון משרד הבריאות לעיסוק במקצוע ובניהם אופטומטריסטים, יתר המקצועות הינם עובדי מעבדה רפואית, שינניות, טכנאות שיניים, עוזרי רוקחים וגנטיקה קלינית. משנת 2009 נספו מקצועות המחייבים גם רישיון עיסוק והם: פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ,תזונאים וריפוי בעיסוק.
1,270 אופטומטריסטים בישראל, 547 אופטומטריסטים (43%) הם בגילאי 30-45.
236 בוגרי המכללה למדעי הראיה ברחבי הארץ לא הורשו להיבחן בבחינות הממשלתיות (מלבד 3 בוגרים) לאחר שניסיונותיהם המשפטיים כנגד משרד הבריאות להכיר בהשכלתם עלו בתוהו. 60 מתוכם רכשו שוב השכלה ב Salus University ועוד כ 37 סיומו את הלימודים במכללת הדסה.
12% (152 אופטומטריסטים) הם מעל גיל 65 ו20% מתחת לגיל 30.
450 אופטומטריסטים היו בישראל בשנת 1995 ו 703 בשנת 2000. שיעור הגידול במקצוע האופטומטריה נמצא במקום ה 2 במקצעות הרפואה לאחר מקצוע שינניות.
ישראל ממוקמת במקום ה 2 ביחס אוכלוסיית המדינה לבין מספר האופטומטריסטים כאשר במקום ראשון נמצאת מדינת נורבגיה. (יחסים אחרים בישראל: רופאים בשליש התחתון כאשר במקומות הראשונים נמצאים יוון ורוסיה, רופאי שיניים במקום השלישי כאשר שוויץ ויוון נמצאים במקומות הראשונים, רוקחים בשליש העליון כאשר במקומות הראשונים נמצאים פינלנד ובלגיה).
0 התמחויות ישנן באופטומטריה (לעומת 7 בפסיכולוגיה למשל).
40 אורטופטיסטים רשומים במשרד הבריאות. בשנת 2004 הופסקה הנפקת התעודות ומתן רישוי למקצעות שאינם מוסדרים בחוק בהתאם להוראת בית המשפט העליון (בין שאר המקצועות מרפאים בעיסוק, כירופרקטורים, טכנאי רנטגן, סייעות לרופאי שיניים, טכנאי רפואה גרעינית, מפעיל מכונת לב ריאה, טכנאי אולטרא סאונד ועוד).
בהתאם לדרישת המקצוע בישראל יש צורך בהכשרה של עד 40 אופטומטריסטים בכל שנה דרך מוסד אקדמאי – זהו המספר בו נקב פרופ’ רמי רחמימוב ז”ל. פרופ’ רמי רחמימוב ז”ל כיהן כיו”ר וחבר ועדות בדיקה של המועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) לפני כ 15 שנה, באותה שנה מספר האופטומטריסטים עמד על 450 (פרופ’ רמי רחמימוב ז”ל היה דיקן הפקולטה לרפואה בבי”ח הדסה והמדען הראשי של משרד הבריאות משנת 2001 עד שנת 2008).
רפואה
5 בתי ספר לרפואה קיימים בארץ
מידי שנה הונפקו כ 900 רישיונות חדשים לרפואה (כולל עולים חדשים). החל מתחילת שנות ה-2000 ירד מספר הרישיונות עד ל 600 רישיונות.
600 הוא מספר הרישיונות החדשים שניתנו לרופאים בממוצע במהלך שנה, 50% בוגרי חו”ל.
רופאים
33,051 הינו מספר הרופאים בישראל, 40% מכלל הרופאים הינן נשים.
רופאים מומחים
15,960 הינו מספר הרופאים המומחים 35% מכלל הרופאים המומחים הינן נשים.
55 מקצועות רפואיים ו ו-26 התמחויות -על קיימים להתמחות
806 תעודות מומחה הונפקו בשנת 2008 לרופאים מהן 51% היו ברפואה פנימית.
רוקחים
6,758 הינו מספר הרוקחים בישראל, 57% נשים.
פסיכולוגים
בסוף 2008 היו 8,675 פסיכולוגים מהם 75% נשים.
פסיכולוגים מומחים
4,795 פסיכולוגים מומחים מהם 73% נשים.
7 התמחויות ישנן בפסיכולוגיה: קלינית, חינוכית, חברתית תעסוקית, התפתחותית, שיקומית ורפואית.
רופאי שיניים
9,656 הינו מספר רופאי השיניים, 37% מהם נשים.
רופאי שיניים מומחים
805 רופאי שיניים מומחים (8.3% מכלל רופאי השיניים), 27% נשים.
מספר עוסקים פארא-רפואי לכל נפש
אופטומטריסטים: 0.15 לכל 1,000 נפש.
אחיות מוסמכות ומעשיות: 5.6 לכל 1,000 נפש
פסיכולוגים: 1.18 לכל 1,000 נפש.
רוקחים: 0.92 לכל 1,000 נפש.
עובדי מעבדה רפואית: 0.98 ל- 1,000 נפש.
פסיכולוגיים מומחים: 0.57 לכל 1,000 נפש.
טכנאי שיניים: 0.48 לכל 1,000 נפש.
עוזרי רוקח: 0.13 לכל 1,000 נפש.
גנטיקאים רפואיים: 0.01 לכל 1,000 נפש.
מספר רופאים לכל נפש
רופאים: 4.48 לכל 1,000 נפש.
רופאים מומחים: 1.8 לכל 1,000 נפש.
רופאי שיניים: 1.31 לכל 1,000 נפש.
רופאי שיניים מומחים: 0.11 לכל 1,000 נפש.
בתי עסק בתחום האופטומטריה
כ 600 בתי עסק/מרפאות/קליניקות לאופטומטריה פועלים בישראל וכ 35% מהם ממוקמים באזור המרכז.
רופאי עיניים
700 רופאי עיניים פעילים ישנם כיום במדינת ישראל. מדורג כמקום 1 בעולם ביחס רופאי עיניים אל מול אוכלוסיה כללית (מקום אחרון ניו זילנד).
5 שנים אורכת ההתמחות ברפואת עיניים, הנחשבת התמחות מבוקשת יחד עם התמחות ברפואת עור ומין והתמחות בכירורגיה פלסטית.
3 התמחויות הכי פחות מבוקשות הן הרדמה (ותת התמחות בטיפול נמרץ) כירורגיה כללית ונאונטולוגיה (רפואת פגים).
60 רופאי עיניים שעלו ארצה מברית המועצות לשעבר (בשנות השמונים והתשעים המוקדמות) קיבלו ישירות רישיון עיסוק באופטומטריה וברפואה כללית אך לא ברפואת עיניים (משרד הבריאות לא הכיר בידע וברמת רפואת העיניים שרכשו, הקבלה לרמת ידע במעבר של שלב א).
5 שנות התמחות ברפואת עיניים מורכבת מ: 6 חודשים במדעי יסוד (עבודת מחקר רפואית) 4 שנים במחלקה ובנוסף ½ שנה במחלקה (או 3 חודשים ב 2 מחלקות) כמו הרדמה, כירורגיה של ראש וצוואר, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואת ילדים, רפואה פנימית ועוד.
ד”ר ניר ארדינסט מרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית, עמית עזריאלי
by optometry_n2pstv | Apr 20, 2011 | בדיקות ראייה |
עריכה: דרור דקל, ניר ארדינסט
מתי צריך להתחיל לתקן ילד שרק עין אחת שלו מיופית?
אם אין סמפטומים ותלונות ואין אמבליופיה- אין צורך לתת משקפיים. כדאי גם לעקוב אחרי יכולת הילד למזג תמונות. אם יכולת מיזוג- התמונות (fusion) מתחילה להיפגע- צריך לתת משקפיים.
במצב של אנטימטרופיה- כאשר עין אחת מיופית ועין את היפרופית, ההחלטה אם לתת משקפיים תלויה בשלושה גורמים:
1. האם יש סמפטומים (כגון: עייפות)
2. האם יש יכולת למזג תמונות בלי תיקון
3. חדות הראיה המקסימאלית של העין ההיפרופית עם תיקון. אם חדות הראייה בעין זו מתחילה להתדרדר (כלומר: מתחילה אמבליופיה), כדאי לתקן את שתי העיניים.
בכל מקרה של תיקון אניזומטרופיה מכל סוג, צריך לקחת בחשבון את האניזוקוניה. אצל ילדים, בד”כ, לא צריך לעשות כלום, אך אצל מבוגרים לפעמים צריך לשנות עדשות, בעיקר אצל מרכיבי בי- פוקל.
by optometry_n2pstv | Apr 20, 2011 | עדשות מגע |
ד”ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי
המונח הרכבת-יתר מתייחס לתופעות של בצקת בקרנית ו/או פגיעה באפיתל הקרנית לאחר שעות הרכבה מרובות מידי של עדשות המגע, שגרמו לחוסר חמצן hypoxia)) בקרנית.
פעמים רבות הרכבת היתר היא מעין מעגל קסמים: שעות ההרכבה הארוכות גורמות לשינויים בקרנית, מה שגורם לפציינט לראייה פחות טובה כאשר הוא מסיר את העדשות ועובר למשקפיים ותופעה זו רק גורמת לו להשתמש אפילו יותר בעדשות ועוד פחות במשקפיים.
הבעיה היא שהפציינטים לא יודעים שתופעה זו מצביעה על בעיה ועל מצוקה של העין והם ימשיכו בהתנהלות זו, לעיתים במשך שנים עד שמתישהו תהיה להם תגובה חריפה יותר של העין, כגון: תגובה אלרגית, דלקת לחמית זיהומית, היפוקסיה של הקרנית, או פגיעה חריפה (אקוטית) באפיתל הקרנית, (acute epithelial erosion ). אז הם נאלצים להשתמש במשקפיים (הישנים) שלהם, שכמובן לא מספקים להם ראייה מספיק טובה והם באים אליך.
האם לשנות להם את המרשם הישן? כמה זמן ייקח לקרנית להתייצב אחרי שנים של הרכבת עדשות מגע?
כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו, אך ניתן לפעול לפי מספר הנחיות כלליות :
1.לבצע בדיקה מקיפה וכוללת של העין , כולל סליט- למפ, קרטומטר ורפרקציה. ניתן להיעזר גם
בטופוגרפיה של הקרנית.
2.להסביר לפציינט שתהליך התייצבות הקרנית הוא הדרגתי ולוקח זמן.
3.במשך השבועות הראשונים לתת מרשם זמני, אפשר של ספייר- אקוויוולנט, או אפילו להשאיר את המשקפיים הישנים. כאשר תוצאות הבדיקה מגיעות למצב שהן תואמות את כוח עדשות המגע, אפשר לשנות על-פיהן את מרשם המשקפיים, אם זה תורם לשיפור חדות הראייה.
4.להורות לפציינט להימנע לחלוטין מהרכבת עדשות מגע עד שהקרנית מתייצבת.
5.אם הפציינט איבד את התחושה בקרנית, צריך לא לתת לו להרכיב עדשות מגע כלל, עד שהתחושה בקרנית תחזור למצב נורמאלי, או קרוב לזה.
כאשר מתאימים מחדש עדשות מגע, כדאי להתאים עדשות RGP עם DK גבוה או עדשות רכות מסיליקון הידרוג’ל.
6.להדריך את הפציינט להגביל את שעות הרכבת העדשות . אסור לו להרכיב אותן שוב מהרגע שהוא פוקח עיניים ועד הרגע שהוא הולך לישון (כלומר, מצאת החמה עד צאת הנשמה של הקרנית).
7.להדגיש את החשיבות הרבה של בדיקות תקופתיות לבריאות העיניים שלו.
באופן כללי, אין ספק שהרכבת ייתר של עדשות מגע עלולה לגרום לעיוות בלתי- הפיך ( או בלתי הפיך חלקית ) של הקרנית. אומנם זה היה נפוץ יותר עם עדשות PMMA, אך קיים גם עם עדשות RGP ואפילו עם עדשות רכות. סביר להניח שזה קורה יותר כאשר ההתאמה היא לא טובה , אך בהחלט לא רק. החדשות הטובות הן, שברוב המקרים אם מפסיקים לחלוטין להרכיב עדשות, הקרנית חוזרת למצבה המקורי.
by optometry_n2pstv | Apr 20, 2011 | עדשות מגע |
ככלל, הרכבת עדשות לא אמורה לשנות את ליקוי הראייה. באופן אידיאלי העדשה אמורה לנוח בעדינות על מסך הדמעות מבלי להפריע לקרנית. אך לא תמיד זה כך, ושינויים ברפרקציה קורים. זה מתחיל בבצקת זמנית (הפיכה), ממשיך בשינוי ההולך ומתקדם בצורת הקרנית ועד לשינוי אסטיגמטי קבוע של הקרנית.
מניעת הבעיות האלה, או הטיפול בהן בזמן, הם המפתח להרכבה מוצלחת של עדשות מגע. הגורמים הקשורים לעדשות מגע העלולות לשנות רפרקציה הם:
1. התאמה לא טובה: שטוחה מדי או תלולה (steep) מידי
2. התאמה לא טובה של עדשה ספרית על קרנית אסטיגמטית
3. עיוותים או הפרעות אחרות בעדשה
4. הרכבת יתר
כל אלה אחראים לתופעת “הטשטוש במשקפיים” (spectacle blur) שהיא הטשטוש שהפציינט מרגיש כאשר הוא מרכיב משקפיים מייד לאחר שהסיר את עדשות המגע שלו. טשטוש זה נחשב נורמאלי אם לא נמשך יותר מ- 15 דקות, אך אם הוא ארוך מזה (חצי שעה ועד מספר שבועות) זה לא מצב נורמאלי.
כפי שנאמר קודם, הטשטוש (אם נמשך זמן רב מדי) מעצבן את הפציינט וגורם לו להרכיב את העדשות לזמן ממושך יותר כדי לא להרכיב משקפיים, וזה מוביל ישירות להרכבת- יתר ולבעיות הנובעות ממנה. יהיה זה חכם לשאול את הפציינט בכל ביקורת תקופתית כמה זמן לוקח לו להגיע לראייה טובה עם המשקפיים לאחר הסרת עדשות המגע ואם התשובה היא יותר מרבע שעה, יש לשנות מיד את ההתאמה.
טשטוש במשקפיים שנמשך עד שעה יכול גם להיגרם מבצקת בקרנית בלבד. אפשר לראות את הבצקת בקרנית עם סליט- למפ, בתאורה של scelotic scatter ותאורה אחורית (retro illumination). ניתן לראות את השלפוחיות הקטנות (micro- vesicles) עם הגדלה גדולה.
אח”כ צריך לבדוק את ההתאמה עם פלורסצאין: אם יש מגע מרכזי (apical touch), יש לבחור עדשה בעלת רדיוס- קימור קטן יותר (כלומר יותר steep). אם העדשה יותר מדי steep, צריך לבחור עדשה חדשה שטוחה יותר. אפשר להפחית את הבצקת גם ע”י הקטנת קוטר העדשה או השטחה מסוימת של המשטח האחורי שלה, כדי להגדיל את התנועה שלה על הקרנית. סביר להניח שגם הגדלת ה- DK של העדשה יעזור.
הכי חשוב: אל תרשה לפציינט לחזור ולהרכיב עדשות מגע עד שהרפרקציה התייצבה. ואל תיתן לפציינט משקפיים חדשים עד שעדשות המגע החדשות הותאמו כראוי והפציינט הסתגל אליהן.
טשטוש במשקפיים שנמשך שעה ויותר (שעות או ימים), סביר להניח שנגרם לא רק מבצקת אלא גם מסיבה אחרת, כגון שינוי הצורה של הקרנית.
עדשה steep מידי עלולה לגרום הגדלה זמנית של הקוצר ראייה, ולהיפך- עדשה שטוחה מדי עלולה להקטין את הקוצר ראייה באופן זמני (שזה, בעצם, הבסיס לאורטו- K).
טשטוש במשקפיים ברמה “ממוצעת”, בין אם נגרם מבצקת בקרנית ובין אם מהשטחת הקרנית, יחלוף אצל רוב הפציינטים תוך יום עד שלושה ימים. אך אם צורת הקרנית השתנתה באופן משמעותי ונוצר אסטיגמטיזם סדיר או לא- סדיר (irregular), דחיסה (והשטחה) של הקרנית או “משיכת” מרכז הקרנית קדימה, ייקח לקרנית זמן רב הרבה יותר לחזור למצבה המקורי וצריך להסביר זאת היטב לפציינט.
