כאשר אדם חווה מתח נפשי או נמצא במצב של התרגשות, עצבנות או מתח, האקומודציה שלו יורדת או משתחררת.
הסבר לכך ניתן למצוא בפעילות מערכות העצבים הסימפטטית והפרה-סימפטטית:
- המערכת הסימפטטית פעילה במצבי מאמץ, התמודדות עם דברים חיצוניים ותגובת "ללחום או לברוח". כאשר המערכת הסימפטטית מופעלת עקב מתח, תגובות פיזיולוגיות שונות מתרחשות, כמו עלייה בדופק, רעידות ידיים, וחשוב לענייננו – הרחבת אישונים. פעילות סימפטטית זו גורמת לשחרור האקומודציה.
- המערכת הפרה-סימפטטית, לעומת זאת, אחראית על רוגע ועל תפקודים פנימיים של הגוף, ובעין היא אחראית בין היתר על אקומודציה וצמצום האישון.
מאחר שהאקומודציה שייכת למערכת הפרה-סימפטטית, כאשר המערכת הסימפטטית דומיננטית במצבי מתח, פעילותה של המערכת הפרה-סימפטטית, ובכללה האקומודציה, מופחתת.
דוגמה לכך היא תלמיד לחוץ לפני מבחן, שייתכן ולא יראה את הטופס בבירור מכיוון שהמערכת העינית שלו (השייכת לפרה-סימפטטי) לא עובדת כראוי עקב המתח. מצב נוסף שמצריך הרחבת אישון (פעולה סימפטטית) וגורם לירידה באקומודציה הוא קריאה באור עמום.
כתיבת תגובה